מירי ורינת עונות על שאלון האמהות שלנו
מי לא מרשה ממתקים אחרי שש בערב? כמה זמן כל אחת מהן היניקה? ומי לא נותנת לילדים לראות "שמש" בטלוויזיה? מירי בוהדנה ורינת גבאי, שיופיעו יחד בחנוכה, לקחו בייביסיטר והתיישבו לדיון על סוגיות הליבה של האמהות בישראל. מוסף "זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" היה שם
1. סדר וארגון: את אמא מתוקתקת או מבורדקת?
בוהדנה: "אני מזל מאזניים, מאורגנת מטבעי."
גבאי: "אני יוצרת מצב שבו אחרים יארגנו עבורי. למשל, כשעמדתי ללדת את יעלה, הבת הקטנה שלי, שהיום היא בת שלוש, שירי הבכורה, שהייתה אז בת שבע, סידרה לי את המזוודה. לא היה צורך להגיד לה, היא פשוט עשתה את זה. גם בתחומים אחרים זה פשוט קורה לי."
כל המדריכים, המחקרים הכתבות והטורים האישיים בעמוד הפייסבוק החדש של ערוץ הורים. לא תעשו לנו לייק?
2. דאגנות: מיותרת או מוכרת?
גבאי: "אני דאגנית במסגרת המקובל, לא חרדתית. כשנכנסת בי דאגה מעבר לרגיל, אני נושאת תפילה."
בוהדנה: "אני לא דאגנית, אבל כן דואגת ומגוננת כשמדובר בבן, הבכור שלי, בן שש וחצי שלא יקניטו אותו ושלא יסבול מהערכה עצמית נמוכה."
3. ממתקים: חברים טובים או בבית אין אויבים?
גבאי: "לצערי, אני לא ה-אמא. אני נותנת הרבה חופש בעניין החטיפים ורק מגבילה ממתקים בשעות הלילה. אצלי, למשל, אין שוקולד בערב. מצד שני, אני לא נועלת את הממתקים בארון ומביאה את הילדות למצב של תשוקה בלתי נשלטת אליהם. אני גם לא מאכילה בכוח, אולי כי הייתי ילדה שדרשו ממנה לסיים מהצלחת. ילד יודע לזהות את נקודת השובע שלו."
בוהדנה: "אני בגישה של רינת - לא להחסיר, שיהיה תמיד הכל במזווה וכמובן, לא לדחוף אוכל. גדלתי בבית מרוקאי,
עם סירים של קציצות, מרק ועוף. אני אישית אוהבת אוכל פחות כבד ומכינה פשטידות, תבשילי טופו ומזון בריאות. אני מורידה מהאינטרנט מתכונים עם כוסמת ומאמצת. הביתה אני משתדלת להכניס פחות סוכריות גומי, למשל. חטיפים מלוחים אני לא מונעת, אבל משתדלת להציע גזר או גמבה במקום. מגיל צעיר מאוד הם התרגלו לנשנש ירקות ופירות אחר הצהריים, אז יש איזון. עם זאת, וזה כלל ברזל: משעה שש בערב אני לא מרשה מתוק."
4. ריב עם בן הזוג: בחדרי חדרים או גם כשהילדים ערים?
בוהדנה: "אצלנו אין דבר כזה 'לא לפני הילדים'. מותר שהילדים יידעו שלאמא ולאבא אין תמיד אותה דעה. זה כמובן לא מגיע, חס וחלילה, לניבולי פה ולצרחות, ואם מרגישים שהוויכוח לא מתפתח לכיוון טוב, אז עוצרים. אני רוצה שהילדים יראו שאנחנו גם פותרים את הבעיה, שיש תקשורת בינינו וחיבוק ונשיקה אחרי הפיוס. אני הכי אוהבת שהם רואים אותנו מתחבקים ומצטרפים אלינו לחיבוק משפחתי גדול."
גבאי: "תגידי 'בלי עין הרע!'. אני חושבת שקודם כל יש לברך על זוגיות טובה ובריאה. אני מסכימה עם מירי, לא צריך למכור לילדים אגדות. הילדות שלי יודעות שיש חילוקי דעות בין ההורים, אבל גם כבוד הדדי. אני אומרת בקול שדעתי אמנם שונה מזו של דורון, אבל אני מקבלת את דעתו. מעבר לכך, אם הם ראו ושמעו ויכוח, אני מקפידה שהשולם לא יתבצע בחדרי חדרים.
"באופן כללי, אני משתדלת להשליט בבית אווירה של שלום. זה פיצוח מיליון הדולר שלי. גדלתי במשפחה שבה לא הייתה ערנות לדברים הללו. כילדה תמיד לקחתי אחריות על מצב הרוח של ההורים שלי וחשבתי כל הזמן איך לשמח אותם. הייתי צוות הבידור של הבית. כאמא, אני מפיקה את הלקחים. ילד שרואה את הוריו אוהבים, בריא בנפשו וכשהוא רואה ההפך, הוא ניזוק."
5. שיעורי בית: מפוקחים או נינוחים?
בוהדנה: "אצלי כל הנושא כרגע עדיין לא על הפרק. בן בכיתה א' ומאובחן כ-.ADHD יש לו קשיים לשבת, להתרכז ולהתארגן והוא צריך המון תמיכה וחום, ופחות מרות. לכן רשמתי אותו למסגרת מתאימה, והוא לומד בבית ספר מונטסורי שמאמין בלמידה חופשית. על פי השיטה, בתחילת הדרך עדיין אין שיעורים. יש מבדקים ולא מבחנים, כך שהילד לא נחשף לחוויית כישלון. ככה גם נחסכה ממני ההתמודדות הזו של שיעורי בית אחר הצהריים.
"לבן יש אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד, אבל קשה לו לימודית, אז אני יורה לכל הכיוונים בניסיון לעזור לו. בנוסף לכל הטיפולים שהוא מקבל, אנחנו גם עוברים הדרכה הורית. אנחנו רוצים שהוא ידביק את הפער, אבל בעיקר שיהיה שמח. גם אני סבלתי מהפרעת קשב ולא הבנתי רוב הזמן מה המורה רוצה, אבל לא לחצו עליי - ראו את הקושי ונתנו לי למצוא את דרכי. גם אני לא רוצה להפעיל לחץ מיותר על ילדיי. שיהיו מי שהם."
גבאי: "אני לא מהאמהות שיחטטו בתיקים לראות אם העפרונות של הילדות מחודדים, אבל כן משתדלת להישאר עם האצבע על הדופק, בעיקר בתקופת מבחנים. אין לי סבלנות וזמן לשבת עם הבנות על שיעורי הבית, אבל אם מישהי צריכה עזרה - אביא לה מורה פרטית. בתפיסה שלי, להקפיד יותר מדי על ציונים ולהלחיץ ילד מונעים ממנו להתפתח. עדיף לקבל אותו כמו שהוא."
6. אמא מפורסמת: שמחה או מבוכה?
גבאי: "הקטנה שלי מפרגנת לדי.וי.די הישנים שלי, וזה מאוד מרגש."
בוהדנה: "בינתיים, הנושא עלה רק עם בן. הוא יודע שאני מפורסמת ומגיב לזה בהרבה אהבה, שמחה וגאווה, עד שזה מגיע לכל מה שנלווה לכך. למשל, אם מישהו מבקש להצטלם איתי - זה ממוטט אותו בקטע של 'אבל זו אמא שלי'. מצד שני, הוא אוהב לראות תמונות שלי בעיתון ולתת מחמאות כמו, 'וואו, אמא, איזה יפה, איזו תספורת יפה, איזה בגד'.
7. עזרה בבית: מסנג'רת או מתמחרת?
בוהדנה: "אמי סילביה, שתהיה בריאה, היא הרוח הגבית שלי. ההורים שלי גרים בשדרות, אבל מאז שנולד בן, אמא שלי צועדת איתי יד ביד, לא רק בגלל שבן זוגי לא נמצא, היא פשוט נמצאת שם בשבילי, גם אם זה דורש ממנה להישאר לישון. היא באה, מנהלת את העניינים, כולל משק הבית (ובנוסף אליה יש כמובן עוזרת), ודואגת לכל מה שקשור בגידול הילדים."
גבאי: "גם לי יש עוזרת, אבל מי ששוברת שיאים היא ללא ספק חמותי ברטה. בורכתי בחמות שאין עוד אחת כמוה, אישה של נתינה אינסופית, תמיכה, אהבה, אנרגיה טובה, בישולים. בנוסף לכל זה היא גם אשת סודי. כשאני בסטרס ורוצה לפרוק את הלב, היא הכתף הראשונה להישען עליה וגם לבכות עליה לפעמים. מה שאני יכולה לתת בחזרה זה רק חיבוקים וקרמים לפנים שאני קונה לה אצל הקוסמטיקאית".
8. הורות טבעית, עם לינה משותפת ובלי חיסונים: מתחברת או מצטמררת?
בוהדנה: "ויתור על חיסונים זה מוקצה מבחינתי וחוסר אחריות משווע. בנושאים אחרים, אם יש סבלנות ויכולת - לבריאות. נוח לכם שהילד ישן איתכם במיטה? זכותכם."
גבאי: "כל דבר שהוא קיצוני ולא נורמטיבי, פחות מקובל עליי. אימוץ של אג'נדות אובססיביות היא בעיניי לא הדרך הנכונה בהורות. יש דברים שהתאימו לפעם או לשבטים באפריקה, אבל אנחנו לא חיים באפריקה."
9. מגבונים: חובה או נזק לסביבה?
גבאי: "תמיד יש באוטו."
בוהדנה: "המצאת המאה. יש לי תמיד חבילה בתיק, זה הרי לא רק לתינוקות."
10. מריבות בין אחים: לא מתקרבת או מתערבת?
גבאי: "אני מקשיבה כל הזמן ושומעת מתי הן עוברות את הקו האדום. כשזה מגיע לנשיכות ולמשיכות שיער, אני מתערבת. אני
עוד זוכרת איך אחותי ואני היינו רבות ואיך אמא שלי תמיד הייתה אומרת, 'כשתגדלו, תהיו הכי חברות בעולם', והיום זה אכן ככה. ביחסים בין אחים תמיד יש אלמנט של קנאה, אז אני עושה להן שיחות בנושא. למשל, היכן אני נפגשת עם קנאה בחיים שלי ואיך למדתי לשלוט בתחושות כמו קנאה, תחרות וכעס."
בוהדנה: "אצלי זה פחות רלוונטי."
11. כשהילד רב עם חבר: מגשרת או מתנערת?
בוהדנה: "בדרך כלל החברים של בן משחקים יחד בחצר, קופצים על טרמפולינה, שוחים בבריכה אם זה קיץ או שמשחקים בפלייסטיישן. קורה שהאורח ניגש אליי ומתלונן שבן לא משתף אותו. אני מנסה להציע משהו מפנק, להתחיל בארוחת ערב וליצור אינטראקציה חדשה. אם זה לא הולך, אני מתקשרת ואומרת לאמא: 'מיצו', והיא כבר מבינה את הקוד."
גבאי: "אם אני יכולה לתמוך בעצה טובה, אני מעדיפה שלא לקטוע את הבילוי המשותף. אם זה מגיע לנקודת האין מוצא או שהן בוכות ופוצחות בברוגז, עדיף לסיים את המפגש. זו לא בושה להתקשר להורים ולבקש שיבואו לקחת הילדה."
12. כשחבר מזמין את עצמו והילד שלך לא בעניין: נחרצת או מתרצת?
בוהדנה: "חד וחלק - צריך להקשיב לילד ולהגיד את האמת, אם כי חשוב להיות פוליטיקלי קורקט. למשל, לומר לאמא: 'בן לא מסתדר לאחרונה עם הבן שלך, ואני מקווה שכשהם יגדלו, זה ישתנה'".
גבאי: "אם לא מתחשק לבת שלי לפגוש חברה, פשוט אסביר שזה לא מסתדר, עד שההורים יבינו את הרמז. אגב, לנו הייתה תקופה יותר מאתגרת: כששירי ונועה, שתי הגדולות שלי, היו בגן, שמתי לב שאמהות יזמו קשרים עם בנותיי בגלל שאני מפורסמת כדי לספק את הריגוש הפרטי שלהן. ידעתי לזהות את זה מהר, והיו גם מקרים שהייתי מוכנה לשלם את המחיר. ברוך השם, התופעה נעלמה מאז כלא הייתה."
13. להזמין שני חברים: בילוי ראוי או אין סיכוי?
בוהדנה: "אני בעד מפגשי אחד על אחד."
גבאי: "אצלנו אין בעיה למפגשים קבוצתיים, אבל רק בזוגות. התיאוריה שלי היא שמספר אי-זוגי לא מסתדר. אני אוהבת חמולות, שמחה כשהן מגיעות למסיבת פיג'מות ברביעייה או בשישייה, פותחות שמיכות בסלון ואוכלות פיצה."
14. צפייה בטלוויזיה: מסננת או מפרגנת?
בוהדנה: "אין לי ממש בעיה בנדון, בינתיים. בן רואה בוב ספוג וקלטות של רינת כמובן. הוא נורא סקרן בכל מה שקשור לדינוזאורים ולחרקים ורואה הרבה סרטי טבע באינטרנט. זכור לי רק מקרה אחד שבו העפתי דיסק מהבית: זה היה משחק של קרבות, עם ראשים עפים וכאלה. מזל שהוא ביקש שאשחק איתו, וככה נחשפתי לעניין. אגב, אם מדברים על מדיניות מסכים, אני שמחה שבחרנו לגור ברשפון, וככה הילדים יותר יוצאים לטבע ומשחקים במשחקים אמיתיים."
גבאי: "אני מאוד מקפידה על מה שהן רואות, ויש לי גם תוכנת סינון באינטרנט. אני לא מרשה לראות את ','שמש למשל, כי זו סדרה שלא נועדה לילדים. כשאני שומעת על סדרה לא חינוכית, אני מיד אוסרת עליהן לצפות בה. הגבולות שלי מאוד ברורים והמילה שלי לא נשברת".
15. ועד כיתה: מתנדבת או לא מתקרבת?
בוהדנה: "לא, פשוט כי אין לי זמן."
גבאי: "לגמרי נופל על שאלה של זמן."
16. ימי הולדת: חוגגת בגדול או עוגה, מתנה וזה הכל?
גבאי: "זה מתנהל לפי הדרישות שלהן, ולשמחתי, הן לא מוגזמות. אני לא אופיע בעצמי במסיבות שלהן, אבל אצטלם עם הילדים והמשפחות."
בוהדנה: "אותי, בת זקונים אחרי שלושה בנים, היו לוקחים לפלאפל של שמואל בשדרות וזה היה פסגת האושר. לילדים שלי אני חוגגת כמו שצריך, אבל לא בהגזמה. משפחה, עוגה, קומץ חברים ומפעיל שיעשה קצת שמח. שמתי לב, אגב, שלעצמי אני לא כל כך חוגגת, רק עם בן הזוג והילדים. החודש, למשל, היה לי יום הולדת ולא עשיתי מזה עניין."
17. הנקה: כמה שיותר או לעבור לבקבוק מהר?
בוהדנה: "הנקתי שלושה חודשים את שלושת הילדים. זהו. מספיק."
גבאי: "אני לא מצליחה לעבור את מחסום החודש וחצי. אולי גם לעובדה שאני לחוצה לחזור לעבודה יש חלק בעניין. בכל אופן, אני שלמה עם זה."
18. סידור חדר הילדים: שינקו או שיחכו?
בוהדנה: "על העוזרת."
גבאי: "הבנות מודעות לחשיבות של סדר ושלא טוב לחיות בבלגן, אבל אין מה לעשות, בסוף זה מגיע לעוזרת."
19. מסורת: שומרת או מוותרת?
גבאי: "אצלי שבת זה קודש הקודשים. להיות בבית, בשקט שלנו, בלי טלוויזיה או טלפונים. זה לא בא רק מהמקום של המסורת, אלא גם מהרצון להיות ביחד."
בוהדנה: "גדלתי אמנם בבית לא דתי, אבל שמרנו מסורת, וככה זה גם אצלי בבית. חג זה חג, יש קידוש ביום שישי, חנוכייה בחנוכה, סדר פסח."
20. חופשות בלי ילדים: מתייסרת או מסתערת?
בוהדנה: "התקופה הכי ארוכה שבה נעדרתי מהבית הייתה כשלקחתי את בן לחופשה בתאילנד, ואז את הקטנים לא ראיתי שבוע. האמת היא שהייתי עסוקה וגם הם, אז זה עבר מהר."
גבאי: "במסגרת צילומי הסדרה 'רינת ויויו בעולם', כשיעלה הייתה בת חצי שנה בלבד, טסתי לארצות שונות, בכל פעם לחמישה ימים. זה לא היה קל. אי-אפשר היה לקחת אותה ולטלטל ממקום למקום, אבל הגעגועים היו חזקים".
לפנייה לכתב/ת 
