נתן החייל טס לטג'יקיסטן: "מחפש את אמא"

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

איראן: שרד את התלייה ויוצא להורג מחדש

נמשה מאגם חלק ממטאוריט שנחת ברוסיה

אמינוב בילדותו(צילום: גדי קבלו "ידיעות אחרונות")

תמונת האם. "לגלות אותה מחדש"(צילום: גדי קבלו "ידיעות אחרונות")

אמינוב נולד להורים יהודים שחיו בקהילה היהודית בטג'יקיסטן. כשהיה תינוק נהרגה אחותו הגדולה מנפילה מגובה. מותה השפיע מאוד על חיי המשפחה הצעירה. אמו סבלה ממחלה ואביו היה היחיד שטיפל בו. על פי הסיפורים ששמע, כשהיה בן שנה אביו מנע ממנה לפגוע בו. מאותו רגע אביו הבין שהאם לא כשירה לגדלו וכי קיים חשש לחייו.

הוא החליט לעשות מעשה: לקחת את הבן ולעלות לישראל, וכך עשה. האם אושפזה בבית חולים מקומי והאב והבן עלו לישראל. כאן בארץ המצב לא השתפר במיוחד. גם אביו הגיע למצב שלא יכול היה לגדל את בנו היחיד. בגיל 4 וחצי העבירו אותו רשויות הרווחה מידי אביו  למשפחת האומנה של ויקי דינו בקריית גת. האב בינתיים חזר בתשובה ונעלמו עקבותיו, וכך גם הקשר עם בנו הקטן. 

אמינוב גדל והתחנך בקריית גת ומשרת כיום כטכנאי מטוסי הרקולס בחיל האוויר. "כל החיים חלמתי על היום שבו יתאפשר לי לראות את אמא שלי במציאות", אמר אמינוב, "מבחינתי מעולם לא ראיתי אותה, אבל אני מרגיש שאני חייב לסגור מעגל". אמו מאושפזת ככל הנראה בבית חולים. את הטיסה מימנו תורמים אנונימיים וארגנו האגודה למען החייל, במסגרת פרויקט "מתגעגעים הביתה", ארגון "נפש בנפש", וארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה (FIDF).

מתכונן למסע. אמינוב(צילום: גדי קבלו "ידיעות אחרונות")

"אני יודע שהיא מחכה לי, שהיא רוצה לראות אותי גם כן. אני רוצה לגלות אותה מחדש, לשמוע מה קרה מאז ומה קרה לפני, לספר לה על כל החיים שלי בישראל", אמר אמינוב. לדבריו, "היה מקרה שהיא ניסתה לפגוע בי ואני רוצה לברר מה קרה שם באותו יום. אני מקווה שאוכל לקבל תשובות".

על הבאתה לישראל הוא לא חושב כרגע, "אבל אני כן רוצה להגיע לשם ולראות מה אפשר לעשות מכאן ואילך כדי שנוכל לשמור על קשר. אגיע ונראה מה יהיה. קניתי לה מתנות, בעיקר בגדים חמים, כי שמעתי שקר שם מאוד".

אמינוב מתרגש מאוד אבל הוא לא יהיה לבד. ויקי שעומדת בראש משפחת האומנה, תלווה אותו. היא יודעת לספר על שאירע עת היה בן 6: "יום אחד הוא יצא מהבית לבד והתחיל ללכת. הוא נעלם לנו. לא מצאנו אותו. התחלנו לרוץ ברחבי העיר כמו משוגעים ולחפש אותו, צלצלנו למשטרה, לשכנים, לקרובים, כולם עמדו על הרגליים וחיפשו אותו. כעבור כמה שעות מצאנו אותו יושב על ספסל בפארק קטן בעיר. כשהגענו הביתה מאוחר יותר ראיתי שהוא השאיר פתק - 'אני הולך לחפש את אמא שלי'".

לדבריה, היא לא הבחינה בפתק כשהתחילה לחפש אחריו. "זה היה אירוע קשה מאוד שחרוט לי בזיכרון עד היום, ממש טראומה עבורי. מגיל קטן הוא רצה לפגוש את אמו הביולוגית. הוא ילד מקסים ורגיש, ילד מיוחד ובוגר, עם השנים הוא הפך להיות גבר רציני. גם בצבא הוא מאוד אהוב. המפקד שלו, יניב ז'אנו, אימץ אותו ללבו ועזר לו לאורך כל הדרך, כאילו הוא הבן שלו", אמרה ויקי.