סוחר רכב ניסה לרמות לקוחה, ושילם ביוקר

הפעם נעסוק בסוחרי רכב, או ליתר דיוק, בסוחרי רכב המשוכנעים שחושבים שאפשר לרמות מבלי להתפס. ואנחנו שמחים לבשר לכם שלפחות במקרים מסויימים, הם נכשלים. למשל במקרה של סוחרי רכב שמכרו ללקוחה מכונית שהיתה מעורבת בתאונת דרכים קשה והוגדרה על-ידי חברת הביטוח כ"אובדן להלכה", מבלי שידעו אותה על כך וכמובן - במחיר מופקע.

נתחיל הפעם בסוף, ונספר לכם כי בית משפט השלום בראשון לציון חייב אותם לפצות את רוכשת הרכב ב-60,360 שקל, סכום גבוה מזה בו רכשה מהם את הרכב. בנוסף הוטל עליהם לשאת בהוצאות משפט בסכום של 25 אלף שקל. כך שמה שנראה להם בחילה כתרגיל מבריק וכסף קל, התגלה כהפסד עסיסי.

אגב, גם רוכשת הרכב התמימה זכתה למקלחת צוננת מפי השופטת הלית סילש. שכן בבית המשפט הסתבר כי למרות שלקחה את הרכב לבדיקה, לא עיינה כלל הרוכשת בטופס הבדיקה, וסמכה על סוחר הרכב שנטל את טופס הבדיקה והבטיח לתקן את כל הליקויים. כאמור, מבלי שתדע במה מדובר.

התביעה הוגשה נגד עמוס מסילתי וחברת איצימוטו ישראל. מסילתי הוא סוחר הרכב שמכר את המכונית, ואיצימוטו היא חברה העוסקת בסחר רכב, רוכשת מחברות ביטוח מכוניות שהוגדרו כ"אובדן להלכה" ומוכרת אותן לסוחרי רכב.

המכונית - פולקסווגן גולף מודל 2004 - נרכשה במארס 2010 בעקבות מודעה שפורסמה על-ידי מסילתי. במודעה לא הוזכר שמדובר ברכב שהוכרז על-ידי חברת הביטוח כאובדן להלכה, ולטענת הרוכשת, מסילתי אמר שהרכב שימש את אשתו ובתו.

הרכב נלקח לבדיקה במכון בחולון לפי דרישתו של מסילתי, כאשר רוכשת הרכב היתה זו שהזמינה ושילמה עבור הבדיקה. אלא שמיד לאחר תום הבדיקה לקח מסילתי את טופס הבדיקה, תוך שהוא מבטיח לקונה לתקן את כל הליקויים שהתגלו ברכב. הרוכשת הסתפקה בדברים אלה, והאמינה לדבריו כי הרכב לא עבר תאונה - כך אמרה.

לאחר ששילמה עבור הגולף 50 אלף שקלים, ביקשה הרוכשת לבטח אותו. אבל חברת הביטוח סירבה לכך, בטענה כי הרכב הוכרז בעבר "אובדן להלכה". כאשר חזרה הרוכשת לסוחר ודרשה לבטל את העיסקה ולהחזיר לה את כספה, נתקלה לדבריה בסירוב. לאחר מספר נסיונות שלא צלחו להגיע להבנות, הוגשה התביעה לבית המשפט.

במהלך המשפט נחשפו פרטים מאלפים על שיטות הפעולה של סוחרי רכב, ובין היתר התגלה כי לעמוס מסילתי אין כלל תו סוחר רכב של משרד התחבורה, וכי הוא אינו מחזיק במגרש למכירת רכב, למרות שטען כי יש לו. עוד התברר כי רכש את הרכב מחברת איצימוטו במחיר של 29,500 שקל, וכאמור מכר אותו תמורת 50 אלף שקל.

"מדובר בפער מהותי שקשה לראות אותו כסביר, אלא אם לא היו בידי התובעת כלל הנתונים העובדתיים הכלכליים", קבעה השופטת תוך שהיא דוחה את טענתו של מסילתי כאילו הציג בפניה של סופי את כל פרטי הרכב ואת עובדת היותו אובדן להלכה. עוד התברר כי מסילתי לא ערך הסכם בכתב עם הרוכשת כפי שמחייב החוק למכירת רכב משומש, אף כי ניסה לטעון שהסכם כזה נערך אבל הוא לא שמר ממנו העתק.

השופטת קיבלה גם את טענתה של הרוכשת כי טופס הבדיקה לא הוצג בפניה לאחר הבדיקה במכון - בניגוד לדברי מסילתי - וכי הוא נטל אותו כדי לבצע את התיקונים המתחייבים. בעניין זה, הסוחר לא הצליח להמציא אישורים וקבלות שהרכב אכן תוקן. בין היתר רמזה השופטת גם על קשר בין הסוחר לבין הבוחן במכון שאליו המליץ להעביר את הרכב לבדיקה.

עוד התברר כי חברת איצימוטו שרכשה את הרכב מחברת הביטוח באמצעות תו סוחר לא ביצעה בו תיקונים מתחייבים על פי חוק. שכן העברת בעלות על שם סוחר ומכירת הרכב לגורם אחר, יכולה להתבצע רק לאחר שבוצעו ברכב כל התיקונים הנדרשים לפי דו"ח שמאי רכב, ולאחר שעבר בדיקת תקינות במכון מוסמך. בנוסף לא דאגה החברה שהבעלות על הרכב תועבר על שמו של מסילתי, ואיפשרה לו להשאיר את הרכב רשום על שמה עד שנמכר, כדי לא להוסיף "יד", מהלך שעלול היה לפגוע בערך הרכב.

השופטת גם לא קיבלה את טענתה של איצימוטו כי אינה אחראית לחובת גילוי מלא כלפי הלקוחה, משום שלא היא מכרה לה את הרכב. זאת שכן לדברי השופטת, היה שיתוף פעולה בין החברה למסילתי, ולפיכך גם עליה חלה חובת גילוי נאות.

מאח שבינתיים מכרה סופי את הרכב תמורת 13 אלף שקל בלבד, קבעה השופטת כי מסילתי ישלם לתובעת 42,740 שקל, וכן ישא בהוצאות ההליך בסך 15 אלף שקל. חברת איצימוטו תשלם לתובעת 17,520 שקל והוצאות משפט בסך 10 אלפים שקל.