בעל עזב, אשתו התאבדה. למה שיקבל ירושה?
ביהמ"ש קבע לאחרונה שבעל שביקש להתגרש מאשתו לא ינושל מירושתה, למרות שילדיו טענו שעזיבתו היא שהובילה להתאבדותה. לפי החוק הירושה הולכת ל"בן הזוג", והילדים לא הצליחו להוכיח כי אביהם לא ענה להגדרה. איך המקרה הזה יכול להשפיע גם עליכם? קבלו כמה כללים פשוטים
דינה (השמות בכתבה בדויים), רופאה במקצועה, ומוטי, שהיה עובד בעבודות שונות בחו"ל, נוסע וחוזר, חלקו ביניהם מערכת יחסים זוגית ושלושה ילדים משותפים במשך שנים ארוכות. אבל כל זה נגמר ביום בהיר אחד, בשעה שדינה ליוותה את מוטי לשדה התעופה, ושם הוא הודיע לה שהפעם הוא לא חוזר: הוא עוזב את הבית ועובר לגור ברומניה עם אשה אחרת.
כתבות נוספות בנושא צוואה וירושה :
- למקרה שאין חיים אחרי המוות: המדריך לצוואה
- רצתה חלק מהירושה - ותשלם הוצאות משפט
- רכוש משותף: האם ניתן לשנות צוואה הדדית?
- לכתבות נוספות במדור המשפט של ynet
הווידוי המזעזע, וההבנה שמוטי מנהל מערכת זוגית אחרת מזה זמן, הותירו את דינה שבורה והיא החליטה לנסות ולשכנע אותו לחזור אליה. היא פנתה אליו שוב ושוב, בטלפון ובמייל, במילים נואשות וללא שקיבלה מענה.
היא נהגה לחתום את מכתביה: "אשתך המאוד אוהבת ומקווה שתהיה מוכן לשוב לחיות איתי". היא כתבה לו על מצבה וביקשה שיתעניין בשלומה, ביטאה את אהבתה והתחננה לתשובות, עד שלבסוף מוטי טרח ושלח לה תשובה קצרה, ובה הבהיר שאין טעם שהוא ישוב לארץ, שיחסיהם "מתו" ושאין מה לפתור ביניהם.
גם ילדיהם המשותפים של דינה ומוטי, כתבו לו מכתבים מתחננים:
- "אבא, רק רציתי להפנות את תשומת ליבך שאמא מיום שבת מחליטה שהיא רוצה להתאבד ושאין לה תקווה...";
- "אבא אני מתחנן שתדבר עם אימא...אני לא יכול לחיות בלי אמא";
- "היום אימא אמרה לי שהיא מתכוננת לקחת את כל כדורי השינה כדי שהיא תמות...לפחות תענה על כל המיילים שלה";
- "אבא, ברגעים אלה אתה חורץ את דינה ודיננו להשאיר אותנו יתומים מאמא וממך";
- "הי אבא...הבית קורס אמא מאושפזת...בבית אין אוכל...";
• "(הילד) לא אוכל לא שותה מסדר את הבית כותב לך מיילים שלא יקבל עליהם שום תשובה...והולך לישון בבכי...המשפחה שלך מתפרקת".
למרות כל אלו, מוטי לא שב ולא ענה, עד שיום אחד דינה הזריקה לעצמה כמות גדולה של אינסולין ואושפזה, מה שהוביל למותה.
הילדים ביקשו לנשל את האב מהירושה
בעקבות פטירתה, הגיש יותם, הבן הבכור של דינה, בקשה לצו ירושה, וביקש שעיזבונה יחולק בין שלושת ילדיה בלבד, מבלי שמוטי אביהם יקבל דבר. יותם טען שפטירתה של דינה ז"ל היתה פועל יוצא של התנהלות אביו, ולכן אין לראות בו כמי שהיה בן זוגה בעת מותה. בנוסף נטען כי דינה אמרה, לפני שהיא נפטרה, שהיא רוצה שרכושה יהיה שייך לילדיה.
איזו דילמה עמדה בפני בית המשפט?
בית המשפט בראשון לציון, שדן בתיק, עמד בפני דילמה גדולה מאוד, שהרי מצד אחד - דינה לא הותירה אחריה צוואה - ולכן חל בעניינה חוק הירושה תשכ"ה 1965, שסעיף 10 בו קובע מי ירש את המנוח:
(1) מי שהיה במות המוריש בן זוגו;
(2) ילדי המוריש.
מצד שני, טוען בנה של דינה ז"ל, שלא ניתן באמת לומר שלדינה היה בן זוג בעת פטירתה: מוטי לא מילא את תפקידו כבן זוג, ויתר על חיי השיתוף איתה, רצה להתגרש ממנה ואף גרם למותה בכך שנמנע מלהשיב לה, כשידע שהיא מתכננת להתאבד.
מוטי טען להגנתו שאין כל עילה חוקית לפסול את ירושתו: הוא לא הורשע בדין בגרימת מותה, לא רצה במותה של דינה והחלטתה לשים קץ לחייה לא הייתה בשליטתו או ביוזמתו. הוא אף הוכיח שהפקיד בחשבון המשותף שלהם את כספי הפיצויים שקיבל ואת משכורתו, כמנהג בן זוג.
"בן זוג" גם כשנפרדים?
במטרה להכריע בתיק, בית המשפט בדק את המונח "בן זוג" בחקיקה, וניסה להבין אם חלים כאן חריגים שמונעים הכרה בבן זוג. אחרי בדיקה מעמיקה נקבע שמוטי אכן רצה להתגרש מדינה, אך לדינה היו התלבטויות והיא לא השלימה עד הסוף את הליך הגירושין ביניהם, ולכן, בין היתר, הם עדיין נחשבו בני זוג לפי החוק.
ומה לגבי העובדה שמוטי הביא את דינה לידי התאבדות? בית המשפט הזכיר שאין פסק דין רשמי שקובע שהתנהגותו של מוטי היא שהביאה את דינה למותה, ושאפילו לא הוגשה נגדו תלונה למשטרה, ולכן לא ניתן לקבוע (משפטית) שמוטי אחראי למותה.
ומה לגבי הטענה שזה היה רצונה של המנוחה? בנושא זה נאלץ בית המשפט לדחות את הטענה על הסף, כי היא פשוט לא הוּכחה.
החוק היבש לא נרטב הפעם
לפנינו מקרה קשה בו בית המשפט היה כבול להוראות הדין "היבש", שלא איפשר לו למנוע ממוטי את חלקו בירושה. מוטי זכה במחצית מעזבונה של דינה, ואילו הבן יותם, שהגיש את התביעה, נדרש לשלם לאביו הוצאות משפט בגובה 7,000 שקל.
בית המשפט הצביע בפסק דינו על הצורך לתקן את חוק הירושה, כך שייתן מענה למקרים שכאלו, בהם היעדר הצדק הטבעי זועק, אך התיקון, אם וכאשר יבוצע, כבר לא יעזור לילדיה של דינה.
צוואה, צוואה, צוואה
אז מה אנו למדים מהמקרה העצוב והקשה הזה? שלושה דברים חשובים:
1. חשיבות הצוואה: במידה שדינה הייתה כותבת צוואה עדכנית, ובה מבקשת לחלק את רכושה וכספיה בין שלושת ילדיה בלבד, לא הייתה בכלל בעיה: צוואה תקפה היא המסמך הקובע, ובמקרה זה מוטי לא היה יכול לרשת אותה.
2. צוואה ניתנת לשינוי: לא צריך לחכות לעתיד. אפשר לכתוב צוואה היום, ואם מצבנו המשפחתי/האישי ישתנה, נוכל בעתיד לשנות אותה, ובית המשפט יכבד את הצוואה שנכתבה הכי מאוחר, כרונולוגית.
3. צוואת שכיב מרע: כשאדם שנוטה למות מעוניין לתת הוראות לגבי הירושה שלו, ואין לו אפשרות לערוך צוואה מסודרת, הוא יכול לצוות בעל פה, בפני שני עדים, את רצונו. העדים צריכים לרשום את דבריו בזיכרון דברים, לחתום ולהגישו את המסמך לרשם הירושות במהירות האפשרית. צוואה בעל פה היא צוואה מאוד בעייתית, אבל במידה שהעדים עמדו בדרישות החוק, ובית המשפט יקבע שזה אכן היה רצון המצווה האחרון, יתנו לה תוקף. אגב, אם המצווה לא נפטר בתוך 30 יום, הצוואה תתבטל.
דריה כנף היא עו"ד העוסקת בדיני עבודה וחוזים וכותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"