טבעי שניתן הטבות מס

דו"ח מבקר המדינה שעסק בחוק לעידוד השקעות הון עורר ביקורת ציבורית נוקבת וזעם על ההטבות הניתנות לחברות הגדולות במשק ועל אובדן ההכנסה למדינה. נדמה כי הדו"ח מפספס את המהות האמיתית של החוק ואולי אף נסחף באווירה הציבורית המתלהמת נגד החברות הגדולות במשק.

הבעיה המרכזית בדו"ח היא שהוא רואה את פעילות החברות כמצב נתון ומתוך זה מבקש לאמוד את התועלת למשק. השאלה האמיתית איננה גובה התועלת למשק אלא האם מלכתחילה חברות אלו היו פועלת בישראל ללא ההטבות. התשובה לשאלה זו מורכבת מאוד. החברות הבינלאומיות ומדינות נוספות ברחבי העולם נמצאות במעין משחק פוקר מתוחכם כאשר את הז'יטונים מחליפים הימורים על משיכת מקומות עבודה והיכולת של כל מדינה "לייצא את האבטלה" למדינה אחרת.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

כשלברלין קראו דימונה / זיו תדהר

לא נוח לי ברומא / נועה כהן

כמו מדינות רבות בעולם, גם ישראל משקיעה מאמצים אדירים כדי למשוך תאגידים בינלאומיים להשקיע בתחומה. אחד הכלים המרכזיים במאמץ זה הוא החוק לעידוד השקעות הון המעניק הטבות מס ומענקים לחברות שיבחרו למקם את פעילותן כאן. ישראל איננה יוצאת דופן בחיזוריה אחר חברות רב-לאומיות. מדינות רבות מעניקות שורה של הטבות ופטורים ממסים לכל חברה שתסכים לפעול בשטחן. עם השנים גוברת התחרות על לבן וכספן של החברות הבינלאומיות, והן מצדן למדו למנף זאת היטב ומגיעות לשולחן המשא ומתן כשבידן רשימת דרישות מוגדרת היטב ולאחר שלמדו לעומק את שלל ההטבות המוצעות ברחבי הגלובס.

כדי לעמוד בתחרות פועלים משרד האוצר והכלכלה באופן שוטף לעדכן את מסלולי ההטבות על מנת להשאיר את ישראל כיעד אטרקטיבי אל מול התחרות ההולכת וגוברת.

קשה מאוד להגדיר מהו סכום ההטבה שיוביל להחלטה אם להשקיע בישראל או במדינה אחרת. הטבות אלו נקבעות במסגרת משא ומתן מתיש וכוללות מספר רב של מרכיבים. חשוב להדגיש כי ישראל נמצאת בחיסרון יחסי משתי סיבות עיקריות: חוסר היציבות הגיאופוליטית המאפיינת את האזור וכן המרחק הרב יחסית מרוב שווקי היעד של החברות הבינלאומיות. חסרונות אלו מאלצים את ישראל להעניק הטבות נדיבות יותר בכדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים.

תורמות לתעסוקה ולמוניטין של ישראל

הרווח הכלכלי למשק הנובע מכניסה של חברות אלו משמעותי מאוד גם כאשר מוותרים על חלק מהמסים הנגזרים מהפעילות שלהן. ראשית, השקעות אלו מייצרות מקומות עבודה ועל פי רוב מדובר במקומות עבודה בתעשייה המתקדמת בשכר גבוה ותוך תמריץ מיוחד להשקעה בפריפריה. אינטל, טבע וצ'ק פוינט מעסיקות יחדיו יותר מ-16 אלף עובדים. בנוסף, פעילותן מייצרת מעגלי משנה של ספקים המייצרים מקומות עבודה נוספים.

ההערכה היא שעל כל עובד בחברות אלו מועסקים 2.5 עובדים במעגלי המשנה. בסך הכול מועסקים יותר מ-55 אלף עובדים רק בעקבות פעילות חברות אלו. מעבר לכך, הפעילות של חברות אלו מובילה לייבוא של ידע מדעי וטכנולוגי. ידע זה נצבר אצל העובדים ובא לידי ביטוי במספר הרב של חברות ההיי-טק והחברות הביו-רפואיות שהוקמו על ידי פורשי החברות הללו. בנוסף, פעילותן של חברות אלו תורמת רבות למוניטין ולמיתוג של ישראל. העובדה שחברות בינלאומיות פותחות מרכזי פיתוח וייצור בישראל ממצבת אותנו כמדינה אטרקטיבית להשקעות ומושכת עניין מחברות ותאגידים בינלאומיים נוספים.

חשוב גם להבהיר כי נתוני הדו"ח מתייחסים לגרסה הקודמת של החוק טרם הרפורמה של ועדת שני (2011) ולפני התיקונים שנעשו במסגרת התקציב האחרון. שינויים אלו נותנים מענה לטענות רבות בדו"ח. בין היתר הוחרגה חברת כי"ל מההטבות ובוטל מסלול "אפס מס" כך שכל חברה מחויבת כיום לשלם מס קבוע וידוע מראש (9% בפריפריה ו 16% במרכז). תיקונים אלו יסייעו בין היתר לייצר איזון טוב יותר בין החברות הגדולות לבין החברות הקטנות שזכו עד כה רק לנתח קטן מסך המענקים.

מבקרי החוק מציירים מצג שווא כאילו הפחתת המס מהווה גזל של תשלומי מסים שהיו מגיעים ממילא לקופה הציבורית. הם רק שוכחים לציין שלולא ההטבות הללו, כלל לא ברור אם החברות היו פה מלכתחילה. הצד הסוציאליסטי במפה הפוליטית גם נוטה לשכוח שהטבות אלו הן תוצר של חוק שיזמה מפא"י ההיסטורית ושההטבות שנבחנו בדו"ח ניתנו בעשור האחרון כאשר שלושה מתוך ארבעה שרי התמ"ת החתומים על הסכמים אלו הגיעו ממפלגת העבודה ומש"ס - שרים שתפישת עולמם הכלכלית רחוקה מאוד מהדימוי הקפיטליסטי שח"כ יחימוביץ' וחבריה מנסים להדביק למסלול זה. גם הם כנראה הבינו שעדיף לקחת מס נמוך מחברה שנמצאת ומעסיקה אנשים בישראל מאשר לפנטז על מס גבוה מחברות שכלל לא יגיעו לכאן.

הכותב שימש כיועץ מקצועי לשר התמ"ת ובעל הבלוג "על כלכלה וחופש "  

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il