"פגעו לו בראש". לשמוע חיסול בשידור ישיר
"יש לי יום הולדת היום", סיפר משה אברהם בטלפון - ואז באו היריות. חברו נשמע המום: "משה, משה, אמבולנס בדרך". לכל זה האזינה המשטרה בזמן אמת. הבלשים היו שם אבל הרצח לא נמנע. תיעוד מצמרר שהגיע לידי ynet, חלק מסיפור על עוד חיסול באמצע הרחוב
זה היה אחד החיסולים הנועזים שהוציאו לפועל ארגוני הפשיעה בשנה האחרונה. המטרה: להוציא להורג את משה אברהם - דמות מוכרת בעולם העבריינים. ההכנות היו מדוקדקות: צוות החיסול התארגן בשני כלי רכב - על האופנוע היו אבי מולייב ועוז צורף, ובמכונית המעקב קובי מרציאנו, יוני דהן ואלירן סייג. כולם בשנות ה-20 לחייהם, מזוהים כחברי ארגון הפשע של יוסי מוסלי. הם הצטיידו בטלפונים "מבצעיים", בכלי נשק ובאפודי מגן ואיתרו את רכב המטרה, שבו נהג אליקו בן משה, חברו של אברהם.
מאה על 100 - לכל הכתבות
למרות השעה ההומה יחסית, עוד לא שמונה בערב, גם הביצוע נראה "חלק": עשר דקות של מעקב משכונת התקווה בתל אביב עד חולון נגמרו במטח יריות מדויק, שלא הותיר לאברהם הרבה סיכוי. אבל היה פרט חשוב שהם לא ידעו. רגעים מתחילת מסע הבריחה, אנשי חוליית החיסול גילו שהקורבן היה תחת מעקב בלשי היאחב"ל. באופן מצמרר, הרצח תועד בזמן אמת באמצעות מכשירי האזנת סתר שהותקנו ברכבו של אברהם. שניות חלפו עד שמולייב וצורף התנגשו ברכבי הבילוש שחסמו אותם. מכונית המעקב נעצרה כמה דקות לאחר מכן.
תיק סגור? לא בטוח. מממצאים בתיק החקירה שהפך לכתב אישום ומשמיעת ההקלטות, סנגורים מנסים להעלות סימני שאלה: האם בזירה היה כלי נשק נוסף? והאם אולי, כפי שטוענת ההגנה, שני הקורבנות חיפשו מישהו כדי לפגוע בו והירי בהם היה מעין הגנה עצמית? לידי ynet הגיעו ההקלטות מהשניות האחרונות בחייו של אברהם, שדיבר עם אישה בזמן שנורה וסיפר לה על יום הולדתו שחל באותו יום.
"יש לנו חתונה דחוף דחוף"
עד היום מנסים חוקרי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) להבין במלואה את התמונה מערב 20 במאי השנה בחולון. יש בין השוטרים מי שעדיין חש פספוס. אולי אפשר היה למנוע את החיסול ברגע האחרון. "אם היו לנו עוד כמה דקות, הייתה לנו תמונה מלאה", אומר אחד הגורמים ביחידה. אבל במסגרת העולם האכזרי של ארגוני הפשע - דקות הם חיי נצח, וביאחב"ל יכולים רק להתנחם בכך שהצליחו לעצור את המתנקשים באופן נדיר בזמן אמת, רגע לאחר החיסול, ולהגיש כתב אישום נגד כל החמישה.
משה אברהם (בן 26 מיפו) ואליקו בן משה היו יעדים מוכרים בקרב בלשי היאחב"ל. כאלה שזוכים לליווי צמוד, כמעט מדי יום, בשל החשש שהם מעורבים בפשיעה חמורה. דו"חות מודיעיניים ביחידה העידו על סכסוכים שבן משה ואברהם היו קשורים אליהם בשבועות שקדמו ליום הרצח. אף שהשניים דאגו לשכור טויוטה מחברת השכרה, אנשי הטכנולוגיה של המשטרה הצליחו לחדור למכונית ולרשת אותה ב"האזנות נפח", מעין מיקרופונים פתוחים, כדי לקבל תמונה מדויקת של מהלכי היעדים.
באותו יום בשעות אחר הצהריים ליוו את הרכב אנשי העיקוב ביאחב"ל. קצת אחרי 19:00 נצפו השניים מגיעים איתו לאזור שכונת התקווה. זמן קצר קודם לכן הוקפצו גורמים בכירים ביחידה, לנוכח המידע שזרם מבפנים. בהאזנה נקלט אברהם משוחח בטלפון עם אדם אחר ומודיע לו:
"אה, שומע? יצאנו לחתונה מהירה, יש לנו חתונה דחוף דחוף. יצאנו, יש לנו חתונה, דחוף יצאנו. טוב אחי?"
חברו בן משה נשמע ספקן: "קשה לי להאמין שעכשיו נתפוס אותם".
אברהם: "כל היום הם לא פה. חייבים להיות פה מתישהו. חייבים להיות".
בלשי היאחב"ל העריכו - בן משה ואברהם מחפשים מישהו, יכול להיות שאפילו במטרה לחסלו. ההוראה לעוקבים הייתה לא לאבד את השניים בשום מחיר. אלא שבעוד הם מתמקדים בטויוטה, בסביבות 19:20 הבחינו במאזדה ובתוכה שלושה גברים שמתחילה לנסוע אחרי מכוניתם של בן משה ואברהם. חשדם של העוקבים התעורר, והמידע הועבר "אחורה" למטה היאחב"ל על מנת לבדוק מי יושב במאזדה.
"מת לי החבר, עזוב אותי מהפנים"
הדקות חולפות, והעוקבים עושים את דרכם אחר הטויוטה והמאזדה לכיוון חולון. הלחץ ביאחב"ל ממשיך לטפס, בדיקות בכל מאגרי הרישוי מגלות שגם המאזדה שכורה, על שם אדם לא מוכר. חיתוך נוסף בתוכנות מודיעיניות מגלה כי אותו איש הוא קרוב משפחה של יוני דהן - דמות מוכרת לאנשי היאחב"ל המזוהה עם ארגון מוסלי. הבלשים מנסים לזהות את יושבי הרכב ולומדים גם על קובי מרציאנו. אדם אחד נותר לא מזוהה.
המעקב נמשך, ושתי המכוניות נכנסות לחולון. במקביל מוקפצים עוד ועוד כוחות בילוש לאזור. בינתיים - זה קרה ב-19:42, גילו החקורים בדיעבד - ברחוב המעפילים בחולון מתקרב למאזדה אופנוע שבו נוהג אבי מולייב, מרכיב אדם נוסף. האופנוע עוצר, הנוסע השני יורד ונכנס למאזדה. במקביל, מהמכונית יוצא עוז צורף ועולה על האופנוע. השלב הלפני אחרון בתוכנית החיסול הושלם.
שניות מעטות חולפות עד שהאופנוע משיג את הרכב של בן משה ואברהם מולייב, שנכנסים לרחוב הבנים. אברהם בדיוק מדבר עם בחורה ומספר "יש לי יום הולדת היום". בשעה שנשמעות היריות, וצעקות כאב מתוך הרכב מהדהדות בכל הרחוב, גם במשרדי היאחב"ל בלוד מאזינים. הטלפון של אברהם נשאר פתוח וקול האישה הנדהמת נשמע היטב: "הלו, הלו".
על פי כתב האישום, צורף ומולייב ירו כמה יריות מאחורי הרכב, פגעו באברהם וגרמו לטויוטה להתנגש ברכב אחר. מולייב עלה עם האופנוע על המדרכה, ומשם המשיך לירות לעבר השניים. אברהם ספג כמה קליעים, אחד מהם קטלני - בראש. לקח לבן משה כמה שניות להתעשת ובמכשיר ההקלטה הוא נשמע קורא לחברו: "משה? משה? משה, אמבולנס בדרך... משה?
הוא נפצע אנושות.
עד ראייה: ענו לך?
עד ראייה: אני לא יודע מה קורה.
עד ראייה: דחוף דחוף ... רכב, רכב טויוטה. לבן. מהר מהר. לא, לא, הוא נראה לי מת. תבואו מהר. לא יודע גברת, תבואו מהר.
אחד הנוכחים פונה לבן משה כדי לשטוף לו הפנים אבל הנהג נותר המום. "מת לי החבר, עזוב אותי מהפנים... מה אני עושה? הוא מת, פגעו לו בראש. הוא מת.
עד ראייה: הוא לא מת.
עד ראייה: בסדר יש לו דופק.
בן משה: פגעו לו בראש, אני רואה, פגעו לו בראש.
עדת ראייה: אל תיגע בו.
עוד מתואר באישום כי בשלב זה מולייב וצורף מתחילים בבריחה, ותגבורות הבילוש כבר באזור. סמוך לתל גיבורים מנגח אחד מרכבי המשטרה את האופנוע של המחסלים והם נופלים על הכביש. עוד כמה שניות חולפות עד שהשניים מוכנעים. על צורף נתפס האקדח ואפוד מגן. כעבור כמה דקות של מרדף, המאזדה ובה שאר השותפים למבצע נעצרת בכניסה לדרום תל אביב. אברהם אושפז במצב אנוש וכעבור ארבעה ימים נקבע מותו.
היה שם עוד יורה?
במשטרה השיגו בדיעבד רישום המעיד על שיחות בין הטלפונים ה"מבצעיים" של חוליית החיסול, מכשירים עם כרטיסים שלא משויכים לחשבון קבוע. מהסיפור שבכתב האישום נראה שאין ספק - היה פה חיסול שכל מהלכיו תועדו על-ידי המשטרה, והאשמים נתפסו על חם. ועדיין, המשפט עשוי להיות מעניין לנוכח שאלות שמנסים להעלות הסנגורים.
שלושת הנאשמים יושבי הרכב - מרציאנו (בן 30 מחולון), דהן (בן 29 מפתח תקווה) וסייג (בן 23 מתל אביב) - המיוצגים על ידי עורכי הדין משה שרמן, חיים אוחנה ושי נודל, מכחישים כל קשר לאירוע הירי. עורך דינם של רוכבי האופנוע צורף (26 מת"א) ומולייב (23 מת"א), שי שורר, טען כבר מהארכת המעצר הראשונה שהיה אקדח נוסף בזירה. הטענה מתחזקת לדבריו מכיוון שעל פי דו"ח מעבדת זיהוי פלילי, שבעה מהקליעים נורו מאקדח יריחו חצי אוטומטי, אבל לגבי שלושה אחרים לא ניתן היה לזהות.
עוד בחלק המקדמי בשלב טרום המשפט, עלתה השאלה כיצד ייתכן שלאברהם היה פצע מכניסת כדור בצד החיצוני של ברך שמאל, זאת שקרובה לנהג, ואילו היורים היו לכאורה בצד ימין של הרכב.
"התיק הזה רחוק מלהיות סגור כפי שטוענת המשטרה, ורב בו הנסתר על הגלוי", אמר השבוע עו"ד שורר. "אני רק מזכיר שהמעקב שביצעו בלשי היאחב"ל היה אחר הרכב שבו היה המנוח, ולפי מידע שברשותנו היה בו אקדח. גם בהקלטת היריות יש עדות לירי משולב. על פי ההקלטות של המשטרה עולה כי בן משה והמנוח היו בדרכם ל'חתונה'. לכולם בעולם התחתון ברור למה הכוונה במילה חתונה, מעניין מה הם הכינו כמתנה?".
לפנייה לכתב/ת 
