הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו
חברי הכנסת איילת שקד ויריב לוין יקדמו במושב החורף כמה הצעות חוק שנועדו להצר את צעדיו של בית המשפט העליון. בהצעות: הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, נשיא העליון ייבחר בכנסת והרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה. השר בנט תומך
צמצום כוחו של בית המשפט העליון וטיפול יסודי ב"אקטיביזם השיפוטי" - זו המטרה של של שורת יוזמות חקיקה המכריזות מלחמה על סמכויותיו של בית המשפט העליון שיעלו במושב החורף של הכנסת שנפתח רק בשבוע שעבר. על הצעות החוק השנויות במחלוקת שוקדים בימים האחרונים יו"ר סיעת הבית היהודי איילת שקד ויו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין בתמיכת שר הכלכלה נפתלי בנט.
בין היתר מתכוונים חברי הכנסת לקדם שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, להגביל את סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת, להעביר את הליך בחירת נשיא העליון לאחריות הכנסת ולהעניק סמכות לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ.
עוד חדשות בארץ:
לוין ושקד סבורים שמדובר במהלכים מחויבי המציאות. ח"כ לוין ידוע כמי שגם בקדנציה הקודמת ניסה לקדם יוזמות חקיקה שיגבילו את כוחו של בג"ץ. בין היתר ניסה לקדם חוק שימוע לשופטים המחייב אותם להתייצב בפני ועדה מיוחדת בכנסת טרם ימונו. בימים הקרובים יגישו השניים חוק ולפיו בית המשפט יוכל לבטל חוק רק בהרכב מורחב של תשעה שופטים. תידרש הסכמה של שני שלישים משופטי ההרכב לפסול את החוק - וגם זאת בעילות מסוימות בלבד.
חוק נוסף שיקדמו השניים מבקש לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים כך שלבית המשפט העליון יהיה נציג אחד בוועדה ולא שלושה כמו היום. בעבר טענו חברי כנסת מהימין כי שופטי העליון הם "שמאלנים ומנותקים מהעם". באמצעות שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים מקווים הח"כים שגם אופן בחירת השופטים ישתנה.
"מטרת הצעה זו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים", נכתב בדברי ההסבר, "להרכב שיאזן בין היקף הנציגות של הרשות השופטת לזו של הרשות המחוקקת והמבצעת. זאת, תוך שימת דגש על הרכב שיבטא באופן נאמן את מגוון הדעות בציבור, ובה בעת יבטיח משקל הולם גם לגורמים המקצועיים (נציגי השופטים ולשכת עורכי הדין) ולנציגי האקדמיה. הצעה זו מחזקת את עקרון הפרדת הרשויות ואת הכלל שרשות אינה בוחרת את עצמה".
הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל
במנותק מלוין מקדמת שקד חוק נוסף ובו תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנועד להבטיח כי לכנסת שמורה המילה האחרונה בנוגע לסוגיות עקרוניות. על פי הצעת החוק הזו, חוק שנפסל בבג"ץ, דוגמת חוק המסתננים, תוכל הכנסת לחוקק אותו שוב, ברוב מיוחד.
מטרתו של חוק יסוד זה, נכתב בהצעת החוק שגובשה ותונח על שולחן הכנסת בימים הקרובים, "לקבוע כי לכנסת, כנציגת הריבון במשטר דמוקרטי, שמורה זכות המילה האחרונה בסוגיות ערכיות עקרוניות, בדומה להסדר הקבוע כבר בחוק יסוד: חופש העיסוק תוך נטילת השראה מההסדר הקבוע בסעיף 33 לחוקה הקנדית. על פי ההסדר המוצע תהיה הכנסת רשאית לקבוע במקרים חריגים כי חוק מסוים הוא חוק ראוי ולפיכך יעמוד בתוקפו גם אם אינו עומד בעקרונות שקבע בית משפט בפרשנותו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
בהמשך מוסבר: "נשאלת גם שאלת הסמכות: האם בדמוקרטיה חוקתית ראוי שלרשות השופטת תהיה עליונות מוחלטת על נבחרי הציבור או שבדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה בסופו של יום הריבונות מסורה לעם. הפתרון המוצע כאן הוא המודל הקיים בקנדה וקיים כבר בישראל ביחס לחוק יסוד: חופש העיסוק. על פי מודל זה, האחריות לשמירתה של החוקה לא מונחת רק לפתחה של הרשות השופטת אלא גם ובעיקר לפתחה של הרשות המחוקקת תוך דו-שיח חוקתי ציבורי מעמיק".
"סוף לשיטת חבר מביא חבר"
נוסף לכך, יקדם לוין במושב הקרוב חוק המבקש להעביר את סמכות בחירת נשיא בית משפט העליון לידי הכנסת: לוין מסביר כי הצורך בהסדרת "הליך ראוי" לבחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו בכך ש"אמון הציבור במערכת המשפט, ובעיקר בבית המשפט העליון, הולך ויורד".
הוא מציע להעביר את הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו לכנסת, "בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים דוגמת נשיא המדינה ומבקר המדינה. דרך מינוי זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת, באופן שישפר את האיזון בין הרשויות השונות, איזון אשר נפגע כתוצאה מהיחלשות הכנסת ומגישתם של חלק מראשי מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי בטשטוש קו הפרדת הרשויות ובפלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת".
לוין מסביר כי שיתוף הפעולה החדש בינו לבין השר בנט וח"כ שקד הוא "שלב נוסף וחשוב במאבק הממושך שאני מנהל לשינוי פניה של מערכת המשפט, להשבתה למסלול יהודי וציוני יותר. הגיע הזמן לשלב כוחות, ובמאמץ משותף לשים סוף לשיטה המעוותת שבה השופטים שולטים בתהליכי המינויים הנעשים בחדרי חדרים ובשיטת חבר מביא חבר. החוקים שאנו מקדמים נועדו לבצע את המהפכה בתחום המשפט, להשיב את האיזון בין רשויות השלטון ולהבטיח מערכת משפט בעלת גיוון אנושי, אשר תימנע מלפלוש לתחומים שבסמכותן של הממשלה והכנסת".
שקד מפרטת: "לכנסת, כריבון במשטר דמוקרטי, שמורה זכות המילה האחרונה בסוגיות ערכיות ועקרוניות. בעשרים השנים האחרונות התחוללה מהפכה חוקתית אשר החלישה את כוחם של הרשות המבצעת והמחוקקת ויצרה עליונות שלטונית לרשות השופטת".
"דוגמה טובה לכך", ממשיכה שקד, "היא התערבות בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה בכהונת ראשי הערים ודרישתם להתפטרותם בעת שהוגש נגדם כתב אישום. זאת אף שחוק ראשי ערים קובע בבירור מתי על ראש עיר להתפטר במקרה של הרשעה. אם הכנסת חושבת שראשי ערים צריכים להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום, צריך לשנות את החוק, אך בית המשפט העליון לא צריך להתעלם מן החוק הקיים".
לפנייה לכתב/ת 
