הרב אברהם צוקרמן הלך לעולמו
הוא עמד בראש מרכז ישיבות בני עקיבא, ולא הפסיק את הקשר עם הנוער הדתי עד לימיו האחרונים. הרב אברהם צוקרמן, "זקן רבני הציונות הדתית", ומי שייזכר בזכות מהפכת ההשכלה בישיבות התיכוניות - נפטר בגיל 98, והותיר אחריו מאות-אלפי תלמידים - אנשי מהפכת "דור הכיפות הסרוגות" שהיה ממוביליה
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
הרב צוקרמן שחגג השבוע את יום הולדתו ה-98, נולד ב-1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בעיירה לבדוב שבליטא הפולנית. הוא התחנך בבית הספר היהודי המקומי, "קפץ" שתי כיתות וסיים אותו כבר בגיל 11 – ופנה ללימודים תורניים. הוא למד בישיבה בעיירה אושמינה, ולאחר מכן בקרקוב, בלידא ובפינסק (בראשות הרב יעקב קנייבסקי, "הסטייפלער", לימים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בישראל).
רבותיו ידעו על הקשר שקיים עם התנועה הציונית, אך הוא הבטיח שלא להפיצו בין חבריו, והורשה להמשיך בלימודים. אהבתו לארץ ישראל והחשש מחובת הגיוס לצבא הפולני, גרמו לו לעשות מאמצים לעלות ארצה, והוא זכה בסרטיפיקט – כבן ישיבה המבקש ללמוד בה.
בל"ג בעומר של שנת 1936 מימש את האישור ועלה לישראל יחד עם אביו. שש שנים מאוחר יותר נרצחו אמו ואחותו על יד הנאצים. מאז עלייתו לא עזב הרב צוקרמן את הארץ, והקפיד לחגוג מדי שנה את יום העלייה, כשהוא מתנגד ליציאה לחו"ל - מכל סיבה שהיא.
מחולל מהפך הישיבות התיכוניות
בישראל למד בישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" – שוב אצל הרב קנייבסקי, עד שנחשף פעם לשיחה שמסר הרב יעקב משה חרל"פ, ראש ישיבת "מרכז הרב", לחניכי "בני עקיבא" - שכבשה אותו. לימים הגדיר זאת "חוויה משמעותית, ממש מהפך", וסיפר: "נפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו".
במפגש עם הרב משה צבי נריה, המכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות" - התבקש על ידו צוקרמן הצעיר לסייע ל"בני עקיבא", והוא הפך עד מהרה לרכז התנועה באזור חיפה. תוך זמן קצר הוא צורף להנהלה הארצית (בה היה חבר עד לפטירתו), וכן מונה לערוך את ביטאונה, "זרעים".
כחצי שנה לאחר שהרב משה צבי נריה הקים את הישיבה בכפר הרא"ה, ב-1940, הצטרף אליה הרב צוקרמן כמחנך ומלמד תורה, וכעבור עשר שנים הוביל מהלך להכנסת "מקצועות חול" לתוכנית הלימודים במוסד, שזכה לימים לכינוי "אם ישיבות בני עקיבא". על אף היותו תלמיד האסכולות החרדיות-ליטאיות, ראה הרב צוקרמן חשיבות רבה במקצועות החול.
בעקבות כך נוסדו ישיבות תיכוניות נוספות, בחסות תנועת הנוער הדתית, וכעבור כמה שנים הוקם "מרכז ישיבות בני עקיבא", בראשותו עמד הרב צוקרמן עד הגיעו לגבורות.
הרב שחי בצניעות מוחלטת
עד השבוע האחרון לחייו עוד הקפיד הרב בן ה-98 למסור את שיעורו הקבוע בין מנחה לערבית, בבית הכנסת הקרוב לביתו שבכפר הרא"ה, מקום מגוריו במשך 73 שנים, ולא פספס אפילו תפילה אחת במניין.
במשך 25 שנים כיהן הרב אברהם צוקרמן כראש המכינה של ישיבות בני עקיבא, בגבעת שמואל – במקביל לתפקידו בכפר הרא"ה. כן היה מייסדה של "ישיבת הכותל", ושותף להקמת ישיבות הסדר נוספות. הוא אף היה פעיל בהנהלה הארצית של בני עקיבא, וניהל ביד רמה את הוועדה המתמדת.
מקורביו מספרים כי הרב שחי חיים צנועים, הקפיד להגיע לכל מקום - בין אם למכינה ובין אם להנהלה הארצית - באוטובוס. הוא השאיר רעיה, חמישה ילדים, מעל 150 נינים - ומאות-אלפי תלמידים – אנשי "דור הכיפות הסרוגות".
עם היוודע דבר פטירתו, אמר יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, כי "הציונות הדתית חבה רבות לזקן ראשי הישיבות הציוניות, הרב אברהם צוקרמן". הוא הוסיף כי הרב "העמיד דורות של תלמידים שקידמו את רעיון שילוב תורה ועבודה".
סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, אמר כי "הרב צוקרמן היה תלמיד חכם גדול שגידל דורות של תלמידי חכמים וממשיכי דרך הציונות הדתית. רק בשנה שעברה זכינו כולנו לראות אותו בטקס סיום הש"ס שסיימו הוא ושלושה דורות אחריו: בנו, נכדו ונינו - זכות שלא כל יהודי זוכה לה".
שר השיכון, אורי אריאל, אמר כי הרב אברהם צוקרמן "היה מחנך גדול שחינך דורות של תלמידים, במשך יותר מ-60 שנה. הרב האמין שמים שקטים חודרים עמוק, לא ניסה לחפש לעצמו תפקידים, ואת השפעתו הגדולה קיבל דווקא משום הענווה הגדולה שהייתה לו".
משה ליאון, המועמד לראשות עיריית ירושלים הדגיש כי "כולנו התחנכנו על ברכיו בכל מוסדות בני עקיבא", והביע תקווה "שנמשיך לפעול ולקיים את משנתו ותורתו בארץ ישראל, על פי תורת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
