לבני ופירון: להילחם נגד החלשת העליון

שרים בממשלה יוצאים נגד הכוונה של חברי כנסת מהימין לקדם במושב החורף שורה של חוקים שנועדו לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון. שרת המשפטים ציפי לבני אמרה הבוקר (יום א') כי בכוונתה "להילחם בכל ניסיון לפגוע בבית המשפט העליון ובמדינת בשראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". גם שר החינוך שי פירון יצא נגד התוכנית שמאחוריה מתייצב השר נפתלי בנט ואמר ש"זה חמור מאוד. המטרה היא להטיל פחד על בית המשפט העליון".  

לדברי לבני, "ההצעות המסוכנות של לוין ובנט נועדו להחליש את בית המשפט העליון ולהכפיף אותו לפוליטיקה, לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות ולקבוע שהאמונה הדתית והרבנית גוברת על הדמוקרטיה - ולכך אתנגד בכל תוקף. פוליטיזציה של מערכת המשפט לא רק שתחליש את מעמדו ותפקידו בשמירה על ערכינו כמדינה דמוקרטית, אלא תביא גם לאובדן אמון הציבור במערכת. אני מתכוונת להגן על בית המשפט כך שפוליטיקאים לא יהלכו אימים על שופטים בירושלים או בכל מקום אחר".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

שביתה במכללות הטכנולוגיות: "די לביזיון"

20 אנשי קבע שוחררו מצה"ל בשל הבחירות

השר פירון אמר כי "החברה הישראלית צריכה להתקומם נגד מעשים חסרי אחריות שכאלה ולשמור על בית המשפט העליון".

(צילום: חיים צח)

השר פירון אמר עוד בהתייחסותו להתנגדותו לשורת החוקים כי הוא "קורא לכל מי שמבקש לרכוש נקודות פוליטיות באמצעות הרמת יד על בית המשפט העליון - להסיר את ידיו. מותר לנהל דיון על הסמכויות אבל יש לעשות זאת מתוך כבוד והערכה למוסד שמהווה עוגן יציב בדמוקרטיה הישראלית. מטרות הצעות החוק הללו הן לפגוע בעבודתו התקינה של בית המשפט ולהזיק לדמוקרטיה הישראלית".

גם יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) מתחה ביקורת על הצעות החוק. לדבריה, "הציבור בישראל רוצה בדמוקרטיה ולא יאפשר את רמיסתה בידי קומץ ח"כים בלתי דמוקרטים. מטרתם של חוקים אלו היא להטיל פחד על בית המשפט העליון. שוב ושוב שוכח הימין בקואליציה כי דמוקרטיה אין משמעה רק שלטון הרוב אלא גם כיבוד זכויות המיעוט".

ח"כ הרצוג: מובילים למדינה טוטליטרית

יו"ר סיעת העבודה ח״כ יצחק הרצוג אמר כי "שוב מוכח שראש הממשלה איבד את האחיזה על הגה השלטון כאשר נערי הגבעות של הליכוד בראשות יו"ר הקואליציה מובילים את ישראל למים העכורים של מדינה טוטליטרית. ההצעות האלה תפקידן להעביר את ניהול בית המשפט העליון ממשכנו הנוכחי בסמוך לכנסת ולממשלה למעון חדש בקרוואן על גבעות הטרשים ביהודה ושומרון. אנחנו כאופוזיציה נפעל בכל האמצעים על מנת לטהר את הגל המביש של הצעות החוק".

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "היוזמות של נפתלי בנט ויריב לוין הן סיכול ממוקד לדמוקרטיה הישראלית. הימין הקיצוני מבקש לעשות פוליטיזציה של בית המשפט ובמקום לדאוג לעיגון זכויות האדם בחוקה, הם מבקשים להרוס את המוסד היחיד המגן על זכויות אלו ולאפשר עריצות רוב מוחלטת".

שופטי בג"ץ. "מוסד שמהווה עוגן יציב בדמוקרטיה הישראלית"(קרדיט: חיים צח)

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הצטרפה לביקורת על חבריה בקואליציה ואמרה: "לא ייתכן שבית המשפט יהיה כלי נוסף בידי הממשלה. הטענה שלפיה חקיקה הפוגעת בכוחה של מערכת המשפט מחזקת את הדמוקרטיה מופרכת מן היסוד".

לוין ושקד סבורים שמדובר במהלכים מחויבי המציאות. ח"כ לוין ידוע כמי שגם בקדנציה הקודמת ניסה לקדם יוזמות חקיקה שיגבילו את כוחו של בג"ץ. בין היתר ניסה לקדם חוק שימוע לשופטים המחייב אותם להתייצב בפני ועדה מיוחדת בכנסת טרם ימונו. בימים הקרובים יגישו השניים חוק ולפיו בית המשפט יוכל לבטל חוק רק בהרכב מורחב של תשעה שופטים. תידרש הסכמה של שני שלישים משופטי ההרכב לפסול את החוק - וגם זאת בעילות מסוימות בלבד.

"מטרת הצעה זו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים", נכתב בדברי ההסבר, "להרכב שיאזן בין היקף הנציגות של הרשות השופטת לזו של הרשות המחוקקת והמבצעת. זאת, תוך שימת דגש על הרכב שיבטא באופן נאמן את מגוון הדעות בציבור, ובה בעת יבטיח משקל הולם גם לגורמים המקצועיים (נציגי השופטים ולשכת עורכי הדין) ולנציגי

 האקדמיה. הצעה זו מחזקת את עקרון הפרדת הרשויות ואת הכלל שרשות אינה בוחרת את עצמה".

מטרתו של חוק יסוד זה, נכתב בהצעת החוק שגובשה ותונח על שולחן הכנסת בימים הקרובים, "לקבוע כי לכנסת, כנציגת הריבון במשטר דמוקרטי, שמורה זכות המילה האחרונה בסוגיות ערכיות עקרוניות, בדומה להסדר הקבוע כבר בחוק יסוד: חופש העיסוק תוך נטילת השראה מההסדר הקבוע בסעיף 33 לחוקה הקנדית. על פי ההסדר המוצע תהיה הכנסת רשאית לקבוע במקרים חריגים כי חוק מסוים הוא חוק ראוי ולפיכך יעמוד בתוקפו גם אם אינו עומד בעקרונות שקבע בית משפט בפרשנותו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".