אלי טביב עוד יפרק את ירושלים / טור
טביב של בית"ר הוא אותו אחד שחולל מהומת אלוהים בהפועל. פיפ"א מתנהגת כמו במשטרים אפלים והפיוז של הזרים קצר מדי. אז מה בכל זאת העלה חיוך בפניו של שרון דוידוביץ' השבת? מ-1 עד 5
ציון 1 – "המשיח" של בית"ר ירושלים
אין איבה גדולה יותר מאשר השנאה היוקדת בין אוהדי בית"ר ירושלים להפועל ת"א. יריבות תהומית שבאה ממעמקי הבטן. רק הם עדיין לא מבינים כי המציאות מסדרת להם בימים אלו ממש, שותפות גורל זהה. לגורל הזה קוראים אלי טביב.
עוד ב-ynet ספורט:
- ליגת העל: כל תקצירי המחזור השישי
- בעקבות שער הרפאים, זה הזמן לשופט מצלמות
- למרטינו נמאס שמכסחים את ניימאר
- המתח בין בני יהודה לאוהדים מגיע לשיאים חדשים
- גל מקל מתחיל להיכנס לעניינים
האוהדים האדומים כבר יודעים על מה מדובר. הם עדיין מנסים להתאושש. הירושלמים קיבלו טעימה קטנה ממה שעוד צפוי להם בעתיד, מהראיון ההזוי שנערך עם הבעלים החדש שלהם ביום חמישי האחרון ב"ידיעות אחרונות".
בראיון הוכח כי אלי טביב שהגיע לבית"ר, הוא לאו דווקא שונה מאלי טביב שגרם למהומת אלוהים בהפועל ת"א. אדם מנותק מהערכים הבסיסיים של קבוצת כדורגל ("רציתי את בית"ר, אבל לקחתי את הפועל כי היא הייתה פנוייה"), שעבורו הקבוצה היא עוד חפץ, צעצוע לשעות הפנאי (אינו יודע מה ראשי התיבות של בית"ר, אבל טוען כי "תמיד היה מזוהה עם בית"ר ירושלים") ודואג לשמור קרוב לחזה את שנוא נפשם של האוהדים ("אבי לוזון צריך להמשיך, כי מי שיבוא אחריו יצטרך ללמוד את התפקיד". וואלה, שכנעת אותי).
וגרוע מכל – טביב חובר לצד הרע והאפל של המועדון. אם לאיציק קורנפיין באו בטענות כי הוא לא נלחם מספיק ב"לה פמיליה", מה נאמר על אדון טביב, שעושה בינתיים הכל על מנת ללקק ולהתחנף לגרעין האוהדים שמחריב את הקבוצה. מעניק לגיטימציה לארגון לא רצוי בכדורגל ובחברה הישראלית?
"לה פמיליה הם אנשים טובים עם דימוי שלילי של התקשורת". מה כל כך טוב באנשים שמהלכים מאיימים על הקהל השפוי של בית"ר? איזה דימוי שלילי יוצרת במכוון התקשורת לארגון שמתוכו יצאו השניים ששרפו את בית וגן ומתוכו יצאו אלו שזרקו אבנים על שחקני הקבוצה?
נכון לעכשיו הכל ורוד. אוהדי בית"ר לא מבינים את העליהום סביב "המשיח" שלהם. אבל לא צריך ללעוס מסטיק בזוקה כדי לראות מה כתוב בעתידות המועדון: אלי טביב עוד יפרק את ירושלים.
ציון 2 – קיסלינג כמשל
הסיפור הלוהט בסוף השבוע האחרון הגיע בכלל מגרמניה, עם "שער הרפאים" שאושר לבאייר לברקוזן ב-1:2 על הופנהיים. כמות הרעש ש"הגול" של שטפן קיסלינג יצר, עשוי להוות נקודת דרך היסטורית בכדורגל לשינוי המצב המעיק. מצב של חוסר תזוזה כבר למעלה מ-100 שנה.
טוב, בענף ספורט מתוקן ונורמטיבי הוא יכול היה לעשות שינוי, אבל ספק אם כך יעשה. בינתיים, הוא רק תזכורת כואבת לבעיה האמיתית של הכדורגל העולמי – פיפ"א. גוף רקוב ומושחת מלמעלה עד למטה, אשר מתעקש להישאר בקיבעון מחשבתי שמתאים יותר למשטרים דיקטטוריים בדרום אמריקה.
ארגון שכל כך מפחד מחדשנות וקידמה, כדי שחס וחלילה לא נבין פתאום איזה עוול הם חוללו למשחק הנפלא הזה ב-50 השנים האחרונות. לא, שער שאושר מנבדל לא צריך להיות "חלק מהמשחק" וכדור שעבר את הקו ולא אושר כשער, לא צריך להיות "וואו, איזו דרמה". אם לא למאה ה-21, כדאי לפחות שפיפ"א תצטרף יחד איתנו למאה ה-20. לפחות.
ציון 3 – עצבים זרים
תמיד חשבנו שישראל היא חלום עבור ספורטאים זרים שמגיעים לכאן. שמש, ים, תרבות בילוי, אנשים מחייכים. גן עדן. שנה-שנתיים בנופש על חופי הים התיכון וחוזרים הביתה. ואפילו לא צריך לסבול כאן מהריבית על המשכנתא.
מה עם איזו שיחת עידוד עם החבר'ה הזרים? אולי יום כיף שמתחיל בלונה גל, נמשך בניגוב חומוס ביפו, סיור בשוק בירושלים ונגמר על כוס בבר תל אביבי? יכול להיות שהם כל כך עצבניים כי תירגמו להם עוד סטטוס של יאיר לפיד?
4 – מכבי חיפה – זה לא סוף, זו רק ההתחלה
תהיה זו טעות גדולה מצד מכבי חיפה לחשוב כי ה-0:3 על מכבי פ"ת, מהווה אינדיקציה אמיתית ליציאה מהמשבר. ודאי לא מול ההגנה הכה חלשה ולא מסודרת של משה סיני. אבל אלה כן ניצנים ראשונים של חזרה לנורמליות.
השני הוא חן עזרא. הרבה ביקורות קיבל השחקן, אבל פעם נוספת שהוא כובש את אחד השערים היפים במחזור. הכישרון שלו ברגליים הוא מהנדירים בליגת העל. אם רק ימשיך לקבל את הגב הנדרש מהמאמן ומחבריו לקבוצה, יוכל להיות האיש שיוביל את חיפה שוב לצמרת.
5 – הפתעת העונה
אנחנו רק לאחר המחזור השישי, אבל כבר אפשר לחלק תואר ראשון העונה – "הפתעת העונה". בני סכנין נותרה בלתי מנוצחת כשגברה 1:2 על מ.ס. אשדוד ומיקמה את עצמה במקום השלישי עם 12 נקודות, רק אחת פחות ממכבי ת"א (לה משחק חסר). ללא הפסדים, עם שתי תוצאות תיקו מול מכבי חיפה והפועל ת"א ועם יכולת מרשימה.
מרקו בלבול מצליח בינתיים לבצע שילוב מעניין בין הספרדים שהגיעו, לבין מוחמד כליבאת ופיראס מוגרבי שמקבלים הזדמנות לפרוח מחדש. אך מרבית המחמאות צריכות ללכת דווקא למחמוד קנדיל, שספג עד כה ארבעה שערים בלבד ומציג יכולת טובה. אופציה לשוער נבחרת בעתיד?
לפנייה לכתב/ת 
