באמת אחת מכל 8 נשים חולה בסרטן השד?
יחד עם העלייה במודעות ובאבחון המוקדם, עלה גם החשש של הנשים מפני סרטן השד, מה שהוביל לשלל מיתוסים בנושא. האם חייבים לטפל בסרטן שד בדחיפות ומדוע גוש שפיר לא יכול להפוך לממאיר? הכירורגית ד"ר תמי קרני עם כל התשובות
צמד המילים "סרטן שד" הוא אולי המפחיד ביותר עבור נשים. עם המודעות הגוברת למחלה, שהובילה לעלייה בגילוי המוקדם ולהצלת חייהן של נשים רבות, עלה גם החשש מפני המחלה - ושלל המיתוסים סביבה. מה נכון ומה לא? כל התשובות בכתבה שלפניכם.
חודש המודעות לסרטן השד:
נאבקת בסרטן השד? אל תוותרי על המיניות
גילית גוש בשד. מה עושים עכשיו?
מסתכלות למוות בעיניים: לחיות עם סרטן שד גרורתי
בשורה קשה: איך לספר שלאמא יש סרטן השד?
סרטן השד בחילוניות: 70% יותר מחרדיות
1. אחת מ-8 תחלה בסרטן
כאשר מפרסמים כי השכיחות לחלות בסרטן השד עלתה מאחת לתשע לאחת לשמונה או אחת ל- 7.5 נוצרת תחושה כי זאת מגיפה וכולן חולות בסרטן השד. אז מה עומד מאחורי המספרים הללו? חשוב לדעת כי סוף המשפט הוא אחת לשמונה נשים בעשור השמיני לחיים. כלומר בין כל הנשים בגיל 80 נמצא חולה אחת בסרטן שד מכל שמונה נשים. בגיל 30 הסיכון לסרטן שד הוא אחת ל-2,320 נשים, כשבגיל 40 הסיכון עולה לאחת מ-124 נשים, כלומר, הסטטיסטיקה מתקרבת לאחוז אחד מכלל הנשים בעשור ה- 40 לחייהן. בגיל 50 השכיחות של המחלה עולה לאחת מ-54, כלומר 2% מהאוכלוסייה. זו הסיבה שנקבע שיש לעשות ממוגרפיות סקר מגיל 50 פעם בשנתיים.
הסיכון לסרטן שד עולה עם הגיל. יש החושבים כי אם תוחלת החיים תגיע, כמו בברכה, עד ל-120 שנה ,לכל הנשים יהיה סרטן שד ולכל הגברים סרטן הערמונית. כך שאם נסתכל על חצי הכוס המלאה, העלייה בשכיחות סרטן שד נובעת גם מאריכות החיים כיום.
2. יותר בטוח להיבדק "סתם"
אצל כ-10% מכלל הנבדקות (כלומר מכל אלף, כ-100 נשים) ימצאו הבדיקות כלא מספקות והן ידרשו לבדיקה נוספת. כלומר, ממוגרפיה נוספת, אולטרה סאונד או ביופסיה, כאשר יש ממצא שטיבו אינו ברור עדיין והוא לא חשוד להיות סרטני. הבעיה היא המתח הנפשי הנגרם לחינם. חלק מהנשים נשארות שנים בתחושה שאולי מתפתח אצלן סרטן או שיש להן בעיה, כאשר למעשה הן בריאות לחלוטין. לכן צריך להיבדק לפי הנחיות איתור מוקדם ודרגת הסיכון לסרטן שד - ולא מעבר לכך.
3. כל גוש בשד הוא סרטן
לא כל גוש בשד הוא סרטן שד. בשד יכולות להופיע בגיל הפוריות ציסטות שהן "כיסים" עם נוזל בתוכם. הציסטות הללו אינן מחלה והן נספגות בחלקן בשלבים שונים של המחזור החודשי. לנשים צעירות מאוד יכולות להופיע פיברואדנומות, גושים שפירים בשד הבנויים בעיקר מרקמה חיבורית שנוצרים בעשור השני והשלישי לחיים. גם כאן לא מדובר על סרטן שד וברוב המקרים אין צורך לגעת בהן.
גוש בשד יכול להיגרם גם כתוצאה מדלקת בשד או אבסס כגוש, נמק של רקמת השומן ושטף דם בשד בעקבות חבלה. בכל פעם שאישה מרגישה גוש בשד ראוי וצריך לגשת לבדיקה כירורגית לברר מהו הגוש, אך לא תמיד צריך לסלק אותו מהשד.
4. גוש שפיר הופך לממאיר
במילה שפיר כוונת הרופאים לא סרטני, כלומר ממאיר שווה למילה סרטן. אם גוש הוכח בבדיקות כשפיר הוא לא יהפוך להיות ממאיר, ולהיפך. הגוש הוא כזה מלכתחילה ותפקידינו הרופאים לבדוק ולמצוא מה טיבו ולטפל במקרה שמדובר בסרטן, ולהניח לו אם הוא לא.
5. עוקבים אחרי הגוש כי הוא עלול "להתפרץ"
לעתים גוש או ממצא אחר בשד לא נראה כסרטן, אך ליתר ביטחון מחליטים להסתכל עליו בממוגרפיה, אולטרה סאונד או הדמיה אחרת כעבור פרק זמן. הנשים נשארות שנים רבות אחר כך עם התחושה שמשם תפרוץ הרעה. האמת היא שלאחר מעקב של מספר חודשים כבר ברור טיבו של הממצא והמעקב הוא אחר שאר השד, כמו כל בדיקה אחרת.
6. תמיד צריך לבצע ממוגרפיה
אחת הטענות שאני שומעת באופן קבוע הן "עשו לחברה שלי ממוגרפיה ולא מצאו את סרטן השד שהיה לה"; "יש קרינה בממוגרפיה ואני לא רוצה לעשות, תני לי אולטרסאונד במקום" או "שמעתי ש-MRI זה הרולס רויס שלכם ואתם לא נותנים לי כי זה יקר". כדאי לעשות סדר בדברים ולהבין מה ניתן לראות בכל בדיקה.
חיפוש סרטן שד בשלב המוקדם מאוד, כדי לטפל ולהגיע להחלמה מלאה, דומה לחיפוש מחט בערמת שחת. כל רמז או כלי העשוי להביא אותנו לגילוי המוקדם קביל. ניתן להגיע לריפוי מלא מסרטן שד אם הוא התגלה מוקדם. אולם, יש לזכור שמדובר בנשים בריאות, ולכן עדיף לא לטרטר אותן בבדיקות מיותרות. כך, כמו בכל נושא, יש למצוא את שביל הזהב.
מתחילים בבדיקה הגוזלת הכי פחות זמן, שאין בה נזק: ההיסוטריה של האישה (בכדי להעריך את סיכון שלה לחלות בסרטן שד) ובדיקה על ידי כירורג. מטרתה הראשונית של הבדיקה היא להבחין מה מרקם השד. תפקיד הכירורג לתכנן עם האישה תוכנית מעקב, על פי גורמי הסיכון ומבנה השד. בבדיקה הפיזיקאלית הכירורג מחפש סימנים חשודים לסרטן שד או גושים וכן בודק את בלוטות הלימפה. כירורג מיומן מסוגל להרגיש גושים שגודלם מס"מ אחד ומעלה.
בגיל מבוגר, בו יש שכיחות גדולה יותר של סרטן שד, בדרך כלל קל יותר לאתר במישוש גושים נוקשים על רקע השד הרך. הממוגרפיה כהה יותר בצילום וכל גוש נראה לבן וקל יחסית לראותו על הרקע הכהה, כשאחד הסימנים הכי בולטים, וזה שמאפשר זיהוי מאוד מוקדם של סרטן שד, הוא שקיעת סידן ברקמת השד.
גם בשד סמיך, כלומר בנשים צעירות, ניתן לאבחן סרטן מוקדם מאוד אם שקע בו סידן. זאת החשיבות העיקרית של הממוגרפיה, ובזה יתרונה הגדול על שאר הבדיקות בהן לא ניתן לראות את ההסתיידויות. הממוגרפיה היא בדיקה הנעזרת בקרינת רנטגן. כמות הקרינה הנדרשת לממוגרפיה היא מועטה ודומה לכמות הקרינה שכל הגוף נחשף לה בטיסה טרנס-אטלנטית.
באישה בגיל הפוריות השד בעל הרבה בלוטות חלב ובדיקת האולטרסאונד תעזור לאבחן אם מדובר בגוש מוצק או בכיס נוזלי, הידוע בשמו ציסטה. האולטרסאונד היא טכניקה הנעזרת בגלי קול שאיננה מתאימה לשדיים המורכבים רובן מרקמת שומן - כלומר שדיים של נשים צעירות.
במידה והגוש נראה חשוד ניתן לעשות ביופסיית מחט בהכוונת האולטרסאונד לגוש, בה מוציאים מעט רקמה מהגוש, אותה בודק פתולוג במיקרוסקופ ומזהה את טיבה. אצל מרבית הנשים ניתן להסתפק בשלושת הבדיקות הללו.
אצל מספר קטן יחסית של נשים יש צורך גם ב-MRI. לרוב הכירורג והרנטגנולוג, לאחר הבדיקה הראשונית, ידעו לכוון לצורך שכזה. MRI היא בדיקה הנעשית על ידי תכונות מגנטיות של רקמות הגוף. במהלך הבדיקה מוזרק חומר לגוף, מה שהופך את בדיקת ה-MRI לבדיקה פולשנית יותר מהבדיקות האחרות. בדיקת ה-MRI היא מאוד רגישה, וכל דבר החשוד כסרטן יבלוט מיד. יתרונה של הבדיקה הוא גם חסרונה, שכן היא רואה צל הרים כהרים, ומהרגע שראינו את הצל לא ננוח עד שנוכיח האם זה סרטן או לא. לכן יש פי 3.5 ביופסיות שד לאחר MRI בהשוואה לבדיקות האחרות.
צריך להיות מומחה בתחום כדי לדעת באיזה כלי להשתמש. אף מכשיר אינו מזהה סרטן שד ב-100%, ולעומת זאת כל מכשיר לפעמים מראה משהו החשוד לסרטן אשר בסוף הברור מתברר כגוש שפיר (כאמור, לא סרטני). תנו לכירורג להקשיב לכן, לבדוק ולהחליט בעצה אחת עם הרנטגנולוג מה המעקב הנכון לכל אחת מכן. כך ניתן יהיה להגיע לגילוי מוקדם בלי להטריד אותך בבדיקות מיותרות.
7. הטיפול בסרטן שד חייב להיעשות בדחיפות רבה
גילוי מוקדם של סרטן שד מציל חיים ולכן צריך להיבדק. יחד עם זאת, בכדי להגיע לגוש סרטני בגודל של ס"מ אחד צריך בממוצע חמש שנים. לכן ממוגרפיה פעם בשנתיים תאתר את רוב הגידולים בשלבי המחלה הראשונים.
אל לנו לבלבל בין גילוי מוקדם לטיפול "דחוף". קצב גדילת הגידול מס"מ אחד לשני ס"מ לוקח, בממוצע, כשנה ושבעה חודשים - כלומר הוא גדל בקצב איטי יחסית. יש זמן לברר מהן הבדיקות הנדרשות טרם טיפול, לשקול מה הטיפול הנכון, לבקש חוות דעת נוספת במידה והאישה לא מרגישה בטוחה - ורק אז לגשת להתחיל במסלול הטיפול וההחלמה.
הכותבת היא כירורגית בכירה, מכון השד "ליידי אסיא" מקבוצת אסיא מדיקל, ומנהלת המכון לבריאות השד אסף הרופא
לפנייה לכתב/ת 
