ביה"ד חייב בעל במתן גט בגלל מצבו הנפשי
אישה טענה שבעלה סובל ממחלת נפש, ודרשה לחייבו בגירושין. הבעל הכחיש את הטענות ואף סירב להיבדק. אז איך הכריע בית הדין הרבני ומה חושבת על זה ההלכה היהודית?
בחלוף שנתיים של דיונים בתביעת גירושין שהגישה אישה, בית הדין הרבני החליט לשים סוף למסכת הסבל שלה. האישה טענה שבעלה סובל מהפרעת אישיות כה קשות, עד שאינה מסוגלת להמשיך לחיות עמו. בין היתר טענה כי התנהגותו מתאפיינת באלימות כלפיה וכלפי הילדים, ובהטרדת נשים צעירות.
הבעל הכחיש את הטענות אך לא הפריך אותן באמצעות ראיה אובייקטיבית. משכך, ונוכח העובדה שבית הדין נטה להאמין כי הצדק עם האישה, הורה לבעל ללכת לאבחון פסיכיאטרי, במסגרתו תינתן תשובה מוסמכת על מצבו הנפשי - האם אכן קיימת מחלת נפש ועד כמה היא חמורה.
הבעל התעלם מהוראת הדיינים וסירב ללכת לאבחון. לכן, בית הדין נדרש להשלים את בירור תביעת הגירושין בלא כל הוכחה למחלת הבעל.
התנהגות כוחנית וחסרת גבולות
בפתח דבריו, אב בית-הדין, הרב אוריאל לביא, ציין כי בהיעדר אבחון, לא נותר אלא לפסוק על פי ההלכה, כפי שנהוג היה לעשות לפני למעלה ממאתיים שנה - טרם הגיח לעולם מדע הפסיכיאטריה.
"בדיונים שהתקיימו נכחו הדיינים באופן בלתי אמצעי בעת ההתנהגות החריגה, הכוחנית ונעדרת הגבולות של הבעל, ובאחד הדיונים בית הדין אף נאלץ להורות על מאסרו למספר ימים בעקבות התנהגותו הפרועה באולם בית הדין", כתב הדיין.
בהכרעה נקבע כי סירוב הבעל לציית להוראת בית הדין וללכת לאבחון, תומכת במסקנה כי יש להעדיף את גרסת האישה. לפי ההלכה, הסירוב מוכיח כי הבעל משקר בהכחשותיו לעניין מצבו הנפשי. הדיין השווה זאת לאישה סוטה שמסרבת לשתות מהמים המאררים, על מנת להוכיח כי לא בגדה בבעלה.
"אין אדם דר עם נחש"
הדיין הוסיף ובחן: האם מחלתו של הבעל חמורה עד כדי חיובו בגירושים? המסקנה אליה הגיע היא שמחלת הבעל מכבידה מאוד על המגורים במחיצתו. משכך, ובהיעדר טיפול במחלה, ניתן לחייבו בגירושין. זאת "על יסוד הטעם שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת".
תביעת האישה התקבלה, והבעל חויב בגירושין. הוצאות לא נפסקו.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד נורית פיש
עוסקת בתחום המשפחה
פורסם לראשונה 21/10/2013 20:40
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
