בלי לעשן: ספיר חלתה בסרטן ריאות בגיל 19
ספיר צבי הייתה בטוחה שזאת סתם הצטננות. רק בת ,19 ספורטאית, לא מעשנת ובלי בעיות בריאות במשפחה - אז מי בכלל חשב על סרטן הריאות? עכשיו היא מנהלת מאבק עיקש על חייה ומכריזה ב-"24 שעות" בידיעות אחרונות" שהיא עוד תנצח, כי "אין אפשרות אחרת"
"זה התחיל בהצטננות חורף רגילה, שנמשכה כמה ימים. שום דבר חריג או מדאיג שמחייב פנייה לרופא. צמרמורת, נזלת, עייפות. זה נגמר באבחנה קשה, חותכת, מאיימת, שאין לאן לברוח ממנה. לכן אני יכולה להגיד שההתעטשות שלי הייתה בעצם קדימון לסרטן הריאה שגילו לי, ואני בסך הכל בת ,"19 מספרת ספיר צבי, שמתמודדת בימים אלה בנחישות ובאומץ עם המחלה.
עוד על סרטן הריאות :
- מחקר: 20% מחולי סרטן הריאות - לא-מעשנים
- מעשנים? אכלו שום טרי - ותימנעו מסרטן ריאות
- פריצת דרך: בדיקה שמאבחנת סרטן ריאות מוקדם
עד פברואר האחרון נחשבה ספיר לנערה בריאה ופעילה. "כבר בגיל שלוש התחלתי להתאמן על גלגיליות, ובמשך השנים רק השתפרתי והגברתי את מידת המאמץ. ראיתי את כל אירופה דרך התחרויות שנשלחתי אליהן. כל החיים שלי הייתי בריאה. כספורטאית, עברתי כל שנה בדיקות סבולת לב־ריאה. גם המשפחה שלי בריאה. בשום מעגל של קרבה גנטית מצד שני ההורים שלי אין לנו סיפור משפחתי של סרטן. לכן כל כך הופתענו כולנו כשניתנה האבחנה הזו," היא מתארת.
ספיר, אז חיילת בתקשוב שעסקה בהפעלת מערכות ייצור, גם מעולם לא עישנה ואף לא נחשפה לעישון פסיבי בבית. "גם אני, כמו רוב האוכלוסייה, שייכתי את סרטן הריאה לעישון כבד, לחשיפה לחומרים מסרטנים ומסוכנים כמו אזבסט או לגיל מתקדם. לא חשבתי בכלל שזו גם מחלה של צעירים, עד שהתברר לי שטעיתי בגדול. מה זה בגדול? בענק," היא אומרת.
השפעת התגלתה כסרטן
בפברואר היא חזרה הביתה מהבסיס מצוננת. "כמובן שלא עשיתי מזה עניין. כולה התקררות." אלא שלסימני ההצטננות נלווה קוצר נשימה. "שמתי לב שקשה לי קצת לנשום, אז עשיתי לי אדים עם מים רותחים והאמנתי שזה יפתח את נתיב הנשימה." אחרי יום כבר חלה הרעה. "מה שהיה קוצר נשימה קל הפך להתנשפות. ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי למיון," היא משחזרת.
ספיר עברה צילום חזה פשוט, וצוות המיון קבע שלקתה בדלקת ריאות. היא נשלחה עם חמישה גימ"לים למנוחה בביתה, מצוידת במרשם לאנטיביוטיקה. כשהחלימה וחזרה ליחידה, דרשה ספיר, בעצת אמה, לעבור צילום חזה נוסף וסי־טי. "רופא בחר"פ איבחן, כפי שהוא אמר לי, כתם לבן בריאה, ומשום מה החליט שיש לי שחפת. זה נשמע לי מטורף. שחפת? מאיפה הבאתי את זה? סירבתי לקבל את האבחנה וביקשתי שישלח אותי לרופא אחר," היא מתארת.
עם טופס הפניה הגיעה ספיר למרכז הרפואי שיבא, ומשם כדור השלג התגלגל במהירות. "הרופא הסתכל בצילומים ומיד על המקום הריץ אותי לסי־טי." תוצאת פענוח ההדמיה לא הייתה חד־משמעית, ולכן קבע הרופא תור לביופסיה. "הוא אמר שהממצא חריג, אבל אף אחד עוד לא דאג. גם הרופא חשד שאולי דלקת הריאות רק החמירה. אחרי עשרה ימי המתנה התקשרו אליי מבית החולים. כשהגעתי לרופא, הוא אמר לי במבוכה שגם הממצאים שהופקו מהביופסיה אינם ברורים, והמליץ על בירור המשך שכלל בדיקת אקו לב ופט סי־טי - בדיקה שבמהלכה מוזרק חומר סוכרי לגוף. תאים סרטניים צורכים ממנו יותר מתאים רגילים, והסי־טי מאתר אותם."
ספיר מספרת ששמרה על קור רוח. "לקחתי בחשבון רחוק את האופציה שזה אולי סרטני, אבל אני לא יודעת להסביר למה - לא נלחצתי מזה." תוך זמן קצר הוכנסה לניתוח שנמשך למעלה מחמש שעות. במהלכו אותר גוש, שנכרת יחד עם האונה הימנית התחתונה של הריאה, ואותרו גרורות נוספות. מטושטשת מסמי ההרדמה ביקשה ספיר מאמה שתעדכן אותה. "לא התמוטטתי כשנאמרה המילה סרטן. הייתי עסוקה באי־הנוחות שנגרמה לי מצינור הניקוז שהיה תקוע לי בבית החזה, הכאיב ובעיקר הציק לי והגביל אותי. זה מה שהטריד אותי."
"המחלה הפתיעה אותנו"
אחרי תקופת החלמה קצרה הופנתה צבי לאונקולוג, שבישר לה שעליה לקבל טיפולים משלימים בכימותרפיה ובהקרנות. "באותה פגישה הוא צפה פגיעה בשחלות ויעץ לי להקפיא רקמה שחלתית. זה מאוד עודד אותי, כי אם ארצה ילדים ולא אוכל ללדת, ניתן יהיה לפחות להפרות את הרקמה המוקפאת שלי."
ד"ר ניר פלד, אונקולוג ומנהל היחידה לחקר ואבחון מוקדם של גידולי בית החזה, שמטפל בספיר, מספר: "המחלה שלה הפתיעה אותנו, כי בגילה זה נדיר וחריג. לכן התעקשתי ממש על ההתחלה לעשות לה בירור מולקולרי, שיאתר את מחולל הסרטן. מה שגילינו זה פגם גנטי בחלבון, שמסביר את היווצרות הסרטן אבל גם פותח אפיק טיפולי ביולוגי יעיל ש'יכבה' את המחלה ויהפוך אותה לכרונית."
ספיר עברה סדרה של ארבעה טיפולים כימיים ואחריהם 30 הקרנות ממוקדות לכיוון בית החזה. באוגוסט היא שוחררה מהצבא, שלא התנער מאחריותו, והמשיכה לתכנן את חייה. "גם לפני שחליתי תיכננתי ללמוד רפואה. זה חלום שהולך איתי מגיל ההתבגרות ואין סיבה שלא אגשים אותו. אני רק ממתינה לאישור של האונקולוג שלי, שאוכל לנסוע ללימודים בהונגריה," היא טווה תוכניות. בינתיים, בהמלצת ד"ר פלד, היא מרצה על מחלתה ועל דרכי ההתמודדות שלה בפני סטודנטים לרפואה.
גם בדיקת מעקב שעשתה לפני כחודש ובה נצפו גרורות במוח, לא ריפתה את ידיה ולא העכירה את מצב רוחה. "אוקיי, אני אומרת לעצמי, קיבלתי טיפול שלא ממש עזר. לא קרה כלום. שום חלון הזדמנויות לא נסגר לי בפנים. יש לרפואה עוד תחמושת רבה. התחלתי טיפול ביולוגי ואני מקווה שהוא יסיג את הגרורות. ואם הוא לא יצליח, טיפול אחר יעשה את העבודה. אין אפשרות אחרת".
הקטלני מבין מחלות הסרטן
חודש נובמבר הוא חודש המודעות הבינלאומי לסרטן ריאות. מנתונים שחושפת האגודה למלחמה בסרטן עולה כי בכל שנה מאובחנים בישראל כאלפיים חולים חדשים בסרטן הזה, הנחשב לקטלני ולאלים מבין כלל מחלות הסרטן.
ד"ר מיה גוטפריד, אונקולוגית המתמחה בסרטן ריאות ומנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר, מסבירה: "ארסנל הטיפולים בסרטן זה, שנחשב לגורם התמותה מספר אחת, מותאם לשלביה השונים של המחלה. בשלב הראשון, של הגילוי המוקדם, עובר החולה ניתוח לכריתת הגוש ובית הגידול שלו, האונה, או מקבל קרינה ממוקדת.
"בשלב מתקדם, אם הגידול מתפשט לבלוטות אזוריות, הטיפול המיטבי הוא כימי וקרינתי. וכשהמחלה מפושטת, יוצע לחולה טיפול ביולוגי ממוקד מטרה, הפוגע בגידול עצמו, תוך שמירת הרקמות הבריאות."
ייחודו של טיפול זה, לדבריה, הוא במנגנון פעולתו. הוא נקשר לקולטן ולמעשה מעכב את הפעילות התאית המשובשת שגורמת לסרטן. "התרופות הביולוגיות הרווחות הן טרסיבה (Tarceva) וארסטה ,(Arecta) ששודרגו לאחרונה בתרופה מעוררת התקווה אפטיניב ,"(Afanitib) היא מספרת. תרופה זו, שאושרה לאחרונה לשימוש על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, הוכיחה את יעילותה בעצירת התקדמות המחלה במסגרת ניסוי רחב היקף.
לפנייה לכתב/ת 
