מדריך: איך לקבל חוות דעת שנייה רפואית?

פנייה לחוות דעת שנייה עשויה להוות נדבך חשוב בהתמודדות עם מחלה או עם כל בעיה רפואית הפוגעת באיכות החיים. היא מספקת נקודת מבט שונה על המצב הבריאותי ומקנה שליטה וחופש בחירה באשר לאפשרויות הטיפוליות האופציונליות. אולם לצד היתרונות, עלולה דעה מקצועית נוספת לבלבל ולעורר קונפליקט סביב ההכרעה הטיפולית.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

איך לקבל את הטיפול הכי טוב?

• 15 בדיקות שמבצע רופא משפחה - ומה משמעותן
• אובחנתם כחולים? 7 שאלות שחייבים להציג לרופא
• צדק חברתי? תנו לכל החולים לבחור רופא
  

איך תדעו מתי מומלץ לפנות לחוות דעת נוספת ואיך לעשות בה שימוש מושכל? מה עושים עם דעה הסותרת את הטיפול שהציע הרופא שלכם ואילו שאלות חשוב שתשאלו את המומחה שאליו פניתם?

מתי מומלץ לפנות לחוות דעת נוספת?

על פי חוק זכויות החולה, בקשת חוות דעת נוספת הינה לגיטימית ומקובלת הן בשלב האבחון והן בשלב הטיפול. מומלץ לפנות לחוות דעת שנייה במקרים הבאים:

• אי־שקט פנימי: למרות בדיקות המעבדה וקביעתו של הרופא כי הכל בסדר, משהו בהרגשה הפנימית שלכם אינו נותן לכם מנוח.
  

• טיפול לא יעיל: במקרה של טיפול ממושך ולא יעיל או רצף של טיפולים שאינם מביאים לריפוי או להקלה של התסמינים.
  

• הפניה לניתוח או לפעולה פולשנית: לפעמים דעה נוספת עשויה לחסוך מכם פעולה פולשנית על השלכותיה הרבות (כמו סיכונים, הפסד ימי עבודה וכו').‬ כאן יש לסייג ולומר כי במקרים שבהם קיימת סכנת חיים יש לבחון אם חוות דעת נוספת אינה מעכבת את הניתוח ההכרחי.
  

• תוצאות בדיקות עגומות שלא מספקות תקווה: במקרה כזה אין לכם מה להפסיד בפנייתכם לחוות דעת נוספת. לכל היותר תשמחו לגלות (גם אם מדובר באחוז כמעט אפסי) שהרופא שלכם טעה.
  

• אבחנה גבולית: אם ממצאי הבדיקות שלכם גבוליים, למשל, אם לא ברור מהם, אם הגידול מחייב ניתוח ו/או כימותרפיה או שיש אפשרות לחיות עם הגידול בשלום.
  

• מחלה נדירה: במקרה של מחלה נדירה יש סביבה מעט מאוד ידע מקצועי. לכן חוות דעת נוספת, הניתנת על ידי מומחה־חוקר בעל שם, עשויה לפתוח צוהר לטיפול יעיל יותר.
  

• השתתפות במחקר קליני: הניסוי הקליני נועד לקדם את הטיפול במחלה. במסגרת ניסויים קליניים ניתן לעיתים לקבל תרופות מבטיחות עוד לפני שיצאו לשוק. המעקב והבקרה במסגרת ניסויים קליניים הינם קפדניים ותכופים יותר, ובשל כך לעיתים יעילים יותר. ייתכן שיש מחקרים אשר עשויים להתאים לכם. חפשו אפשרויות מחקר במחלקות שונות ובמרכזים רפואיים שונים, וכדאי לפנות לחוות דעת נוספת להערכת הכדאיות שלכם להשתתף במחקר.
  

מי מתאים לתת חוות דעת שנייה?

כדי לקבל חוות דעת חדשה, עצמאית ונטולת השפעה, רצוי לבחור ברופא שאין לו קשר לרופא המטפל שלכם ושאפילו אינו עובד באותו מרכז רפואי.

אם מדובר במחלה קשה ומורכבת רצוי לפנות למומחה בעל שם עולמי שנמצא בחזית המחקר. סביר להניח שרופא־חוקר שמעודכן בחידושים האחרונים מכיר אלטרנטיבות טיפוליות גם בחו"ל (בהיעדר טיפול מתאים בארץ או אם הרופאים בארץ הגיעו למבוי סתום מבחינה טיפולית) ומצוי בקשר עם בתי חולים מתקדמים בעולם. כדי לאתר מומחים כאלה חפשו מאמרים מקצועיים בנושא המחלה שלכם מאת רופאים שזו התמחותם.

בקשת חוות דעת נוספת הינה לגיטימית ומקובלת(צילום: shutterstock)

איך מאתרים מומחה לחוות דעת?

יש כמה שיטות להגיע לרופא שממנו כדאי לבקש חוות דעת נוספת:

• מפה לאוזן: מאז ומתמיד זו הדרך הפשוטה, היעילה והטובה ביותר להגיע למומחה מתאים, בהנחה שקיבלתם את ההמלצה ממישהו שסובל מבעיה הדומה לשלכם והיה שבע רצון מהטיפול שקיבל.
  

• אינטרנט: הרשת היא אמנם מכרה זהב למידע ובאמצעותה אפשר לגלות מי הם הרופאים החתומים על מאמרים חשובים הנוגעים לתחום המחלה/ התופעה שממנה אתם סובלים, אך שימו לב: לא תמיד המידע מהימן, ויש כמובן להיזהר מאתרים וממודעות "מטעם‭."‬
  

• מרפאות ייעודיות: הן במרכזים ציבוריים רפואיים גדולים והן במרכזים רפואיים פרטיים יש מרפאות ייעודיות.
  

• רופא הקהילה: רופא המכיר היטב את ההיסטוריה הרפואית שלכם יוכל להמליץ על רופא מומחה מתאים ולרוב גם באזור מגוריכם.
  

איך להגיע לפגישה לחוות הדעת?

אין טעם להגיע לחוות דעת שנייה מבלי שביצעתם את כל הבדיקות הנדרשות לרופא, כדי שיקבל תמונה כוללת על מצב בריאותכם. לכן בזמן שאתם קובעים תור לחוות הדעת, בררו עם הרופא אילו בדיקות עליכם לעבור ואילו מסמכים עליכם להביא לפגישה.

סביר להניח שתתבקשו להביא בדיקות מעבדה מהחודשים האחרונים, בדיקות דימות (כמו CT או ‭(MRI‬ ובדיקות נוספות הנוגעות לאבחון הבעיה.

מה עליכם לשאול בזמן הפגישה?

בהגיעכם לפגישה עם המומחה עבור חוות דעת שנייה, רצוי שתכינו מראש כמה שאלות חשובות, שיספקו לכם תמונה שלמה על מצבכם ויסייעו לכם לקבל החלטה טיפולית. למשל:

• מהי האבחנה המדויקת או המוערכת של מצבי?
  

• מהם הטיפולים המקובלים במצבי?
  

• בהשוואה לטיפולים שהוצעו לי בחוות הדעת הראשונה - מהם היתרונות והחסרונות בטיפול המוצע על ידך?
  

• מהם סיכויי הצלחה בטיפול המוצע על ידך בהשוואה לטיפול הראשון שהוצע לי?
  

• האם יש טיפול חדש שעדיין לא נכנס לסל או שלא קיים בארץ ועשוי לשפר את מצבי או להביא להחלמתי?
  

• כמה ניסיון קיים בטיפול שאתה מציע לי?
  

• היכן יבוצע הטיפול וכמה זה יעלה לי?
  

• האם ניתן לקבל את הטיפול באזור מגוריי?
  

טיפ חשוב: אל תלכו לבד לפגישה. קחו אדם קרוב. לעיתים, האבחנה מלווה בחשש גדול ובחרדה שעלולים ליצור בלבול ולהפריע לכם לקלוט ולהבין את דברי הרופא.

בררו עם הרופא אילו בדיקות עליכם לעבור לפני הפגישה(צילום: shutterstock)

מה עושים במקרה של סתירה בהמלצות?

לפעמים עלול להיווצר מצב שבו חוות הדעת השנייה סותרת את המלצות הרופא המטפל שלכם. מה עושים במקרה כזה?

• לחקור: למדו את המחלה/הבעיה שממנה אתם סובלים. ככל שתחקרו, תקראו ותלמדו יותר על הבעיה, כך יהיו בידיכם יותר כלים שיסייעו בקבלת החלטה.
  

• להשוות: בחנו את החסרונות, את היתרונות ואת שיעורי ההצלחה של דרך הטיפול הראשונה שהומלצה לכם בהשוואה לאלטרנטיבה שהוצגה בחוות הדעת השנייה.
  

• להתאים: עדיף לבחור בהמלצה הטיפולית המשתלבת עם ה"אני המאמין" שלכם ועם אורח חייכם. למשל, אם רופא אחד מציע טיפול תרופתי כפתרון מהיר לבעיה, ואחר ממליץ על פיזיותרפיה בשלב הראשון - ואתם במהותכם דוגלים בפתרון טבעי, לכו עם האפשרות השנייה (כמובן אחרי שווידאתם כי דחיית הטיפול התרופתי איננה כרוכה בהגדלת הסיכון).
  

• לבקש חוות דעת שלישית: אם הבעיה סבוכה והדילמה מורכבת, אל תהססו לפנות גם לקבלת חוות דעת שלישית מפי מומחה בתחום.
  

מה אם הרופא שלי מסרב לטפל בהתאם לחוות הדעת?

רופא אינו חייב לקבל את ההמלצה הטיפוליות הניתנת על ידי רופא אחר. במקרה כזה אין ספק שהחולה נותר בדילמה לא פשוטה: האם לקבל את סירובו של הרופא או להתעקש על הטיפול? במקרה הזה עליכם לזכור שמרכזים רפואיים אחרים פתוחים בפניכם, ותוכלו לקבל את הטיפול שעליו הומלץ בחוות הדעת על ידי רופא אחר.

אגב, על פי חוק זכויות החולה, גם בזמן אשפוז אתם רשאים לזמן רופא בכיר שאינו מצוות בית החולים לצורך חוות דעת נוספת. אולם כדי להימנע מאי־נוחות מומלץ לבקש קודם את הסכמתו של מנהל המחלקה.

כמה זה עולה?

קופות חולים מאפשרות קבלת ייעוץ וחוות דעת נוספת במסגרת הביטוחים המשלימים, בכיסוי כספי חלקי או מלא. מומלץ לברר מראש במשרדי הקופה את רשימת הרופאים שאליהם ניתן לפנות ומהם התנאים לקבלת ההחזר הכספי.

הכותב הוא רופא בכיר ביחידה לגינקו־אונקולוגיה בבית החולים בילינסון, מנהל תחום אונקו־גינקולוגיה באיה מדיקל - המרכז לרפואת נשים מתקדמת, ויו"ר הוועדה המלווה ללימודים קליניים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב