הרב, תמסור: ליגת בתי הכנסת בכדורסל
מאות אנשים התקבצו כדי לצפות בדבר החם ביותר בציונות הדתית: גמר ליגת בתי הכנסת והקהילות, בין אלופת גבעת שמואל - לאלופת רעננה. אם תרצו, "דרבי הבורגנים" של הציונות הדתית. ומי שלא ראה שחקן כדורסל מכדרר ביד אחת, ומצמיד את הכיפה לראשו בידו השנייה – לא ראה מקצוענות מימיו
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
עם צאת השבת התקבצו מאות אנשים כדי לצפות בדבר החם ביותר בציונות הדתית: גמר ליגת בתי הכנסת והקהילות ע"ש רפי הורנצ'יק, בין אלופת גבעת שמואל – לאלופת רעננה. אם תרצו, "דרבי הבורגנים" של הציונות הדתית. ומי שלא ראה שחקן כדורסל מכדרר ביד אחת, ומצמיד את הכפה לראשו ביד השנייה – לא ראה מקצוענות מימיו.
מסתבר שזה הדבר הכי מעניין במגזר
זה התחיל בקטן. בתי כנסת וציבור חובב כדורסל (אחוז הסרוגים אוהדי "מכבי" גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה), שהחליטו להקים ליגה משלהם - והתפתח עד מהרה לשיחת היום בכל מניין וקידוש שמכבד את עצמו ברחבי הארץ. ביישובים השונים התחרו בתי הכנסת בשלב הקהילות, והקהילה האלופה בכל יישוב עלתה לליגה הארצית.
אל משחק הגמר התייצבו, כאמור, קבוצות רעננה (בית הכנסת "עציון") וגבעת שמואל, שאותה ייצגה נבחרת בית הכנסת "היכל יהודה" – אלופת הגבעה. בדרך לגמר גברה רעננה על הנבחרת אלופת השומרון; אלופת פתח תקווה ואלופת מטה בנימין, ואילו גבעת שמואל גברה על רחובות,ירושלים וחשמונאים.
מי שחשש מחוסר עניין – התבדה. רעננה הפתיעה עם יציע שלם של אוהדי שחקני בית הכנסת "עציון" – ובגבעת שמואל לא אכזבו כשחניכי סניף "בני עקיבא" המקומי גדשו את האולם עם תופים, דגלים וגרון ניחר. האזור כולו היה בתפוסת חניה מלאה, והקהל הצטופף על הטריבונות, על מדרגות האולם ובפתחו. ההיענות המרשימה, אגב, הותירה לא מעט מאוכזבים בחוץ.
לפני המשחק הימרו רוב מביני העניין על רעננה. הקבוצה עברה דרך מרשימה יותר בדרך לגמר, כאשר היא מותירה מאחוריה יריבות קשות יותר מאלו שעברה גבעת שמואל. אך על המגרש התפתח סיפור שונה לחלוטין. גבעת שמואל פתחו את המשחק עם אש בעיניים - וכבר לאחר שתי דקות הוליכו 0:8, הפרש שנשמר עד לסיום הרבע הראשון שנגמר בתוצאה 14:22.
אבל שום דבר לא הכין את הצופים לקראת הסיום הדרמטי: משחק צמוד ביותר שהוביל להארכה (61:61), וניצחון של הרגע האחרון לרעננה (67:69). את הגביע הניף ירון מוסקוביץ', קפטן קבוצת "עציון" הרעננית.
התגייסות ספונטאנית
"ליגת בתי הכנסת והקהילות", לזכרו של רפי הורנצ'יק ז"ל, היא תוצר ארוך שנים של ליגות בתי כנסת שנפתחו במהלך השנים, ושיחקו בצורה פיראטית-מקומית. מי שליכד אותם תחת אגודה אחת הוא רז שרייבר שהפך ליו"ר האגודה. לצורך המשימה הוא חבר לליאור הורנצ'יק ולאלי עציון, הבעלים של חברת הפרסום "אשדיר".
רפי הורנצ'יק המנוח אמנם לא שיחק כדורסל בעצמו, אבל אהב מאוד את המשחק, ולכן במקביל לעבודתו בסוכנות ביטוח, הוא גם כיהן כיו"ר "אליצור ראשון לציון" בין השנים 86-96, שהייתה באותן שנים אחת מאגודות הכדורסל הגדולות בארץ.
"לאחר פטירתו של אבי, צביקה אייזנברג שהחליף אותו בתפקיד יו"ר 'אליצור ראשון לציון' הציע לי להנציח את אבא בעזרת ליגת כדורסל, שתורכב מבתי הכנסת השונים בראשון לציון", מספר בנו, ליאור הורנצ'יק. "התחלנו לקדם את הנושא ולשמחתי הגדולה, ראש העיר עם בכירי הרשות המקומית, התגייסו לסייע והעמידו ללא תשלום את אולמות הכדורסל ביישוב, ואפילו מימנו מדליות ופרסים לזוכים. בשנת 1999 נוסדה ליגת הכדורסל של בתי הכנסת שבה שיחקתי בשביל ההובי וגם בשביל הכושר, ולאט-לאט הצטרפו ערים נוספות למיזם".
מתפלל לניצחון
מתברר כי למרות אהבתו הגדולה של שרייבר לכדורסל בכלל, ולמכבי תל אביב בפרט - העובדה שהוא מתנשא לגובה 173 ס"מ בלבד, מנעה ממנו את האפשרות לפתח קריירה בליגת העל. לכן לפרנסתו הוא עובד כראש צוות בדיקות בחברת תוכנה, אבל בזמן הפנוי הוא גם משחק כדורסל בגבעת שמואל, עיר מגוריו, שריבוי נבחרות בתי הכנסת שבה, היוו השראה להקמת הליגה הכלל-ארצית.
למרות שליגת הכדורסל התוססת גורמת לו להרבה נחת, שרייבר עדיין זוכר בכאב מסוים את משחק הגמר של השנה שעברה: "אני שיחקתי עם קבוצת בית הכנסת 'אהבת ישראל', והפסדנו לבית הכנסת היכל יהודה".
"האמת שדווקא התכוננו היטב, והמאמן שלנו הוא שחקן בנבחרת הכדורסל הלאומית לנכים. אלא שבקבוצת בית הכנסת 'היכל יהודה' יש שחקן שהוא חייל ביחידה מובחרת, ובין שאר כישוריו, הוא יודע לצלוף לא רק בשטחי האימונים אלא גם על המגרש. למרבה הצער הוא הופיע למשחק, ואנחנו הפסדנו, אבל אנחנו מרוצים מהקמפיין, אחרי שבעונה הקודמת הגענו רק לשלב רבע הגמר".
כיפת ברזל
שרייבר מסביר כי על מנת לשמר את אופי הליגה, משחקים בה רק אנשים שאינם שחקנים מקצועיים. "התקנון מגדיר את רמת השחקנים עד ליגה ב' ולא מעבר", הוא מסביר. "לשחקנים מקצוענים יש מספיק מסגרות כדי לשחק ולהתאמן. מצד שני, אנחנו מאפשרים למי שאינם דתיים להשתתף בליגת בתי הכנסת, ואנחנו לא יכולים או רוצים לקבוע קריטריונים דתיים לשחקנים המבקשים להשתתף בליגה.
"בית הכנסת הוא של כולם, ומאחד אותנו כעם, ללא קשר לרמה הדתית של האנשים. יחד עם זאת, ובכדי לחנך את ילדינו גם על המגרש, השחקנים מתבקשים שלא להופיע בגילוי ראש לפחות כשהם יושבים על הספסל, כיוון שעל המגרש לא לכולם יש שיער שיכול להחזיק את הכיפה".
במסגרת חוק הדתיים השלובים, שהוביל, כאמור, לבריאתה של הליגה – גם נותני החסות הם כולם חברים מהקהילות השונות, בין אם הם מנחה הערב (איש התקשורת אסף נגל); בעלים של חברת פרסום, חברי כנסת או מחזיקים ברשת של חנויות בגדים. "ליאור הורנצ'יק מתפלל איתי באותו בית כנסת, והוא גייס אותי לפרויקט", מספר שוקי רייך, מבעלי רשת "בגיר" – נותנת החסות הראשית. כאשר הוא נשאל כיצד זה שהספונסר של הליגה לא משחק בה, הוא פורץ בצחוק ומשיב: "אני וורקוהוליק ולכן אין לי זמן לשחק, אבל לפחות הילדים שלי משחקים כדורסל".
קרב רב
מי שצפה במשחקי הפיינל-פור באדיקות הוא הסופר ואיש והתקשורת אבי רט (54), מוותיקי בית הכנסת "היכל יהודה" בגבעת שמואל, שהיה אף ממקימיו. "בצעירותי שיחקתי כדורסל במסגרת נבחרת הנוער 'אליצור ישראל', וכאשר קמה קבוצת הכדורסל, מילאתי בקבוצה תפקיד כפול: גם שחקן וגם מאמן", הוא מספר. "הבעיה התחילה כאשר הייתי מחזיק בכדור: חלק צעקו לי 'אבי, תמסור', השאר צעקו לי 'הרב, תמסור' - ורק שחקן אחד בשם אורי, צעק 'אבא, תמסור".
קריירת האימון של רט כמעט נגדעה באיבה, לאחר שחמד לצון והבהיר לשחקנים שכל פסק-זמן חייב להתחיל בדבר תורה וכל הפסקת מחצית חייבת לכלול תפילת ערבית במניין. אבל לשיא המשבר הגיע רט לפני כשבוע וחצי, כאשר "היכל יהודה" שיחקה מול בית הכנסת הירושלמי "פסגת זאב".
"בקבוצה הזו משחק מתניה טל, שנישא לאחרונה לבתי, ריקי", הוא מספר."אני אמרתי לו 'די בכך שלקחת את בתי, אל תצפה לקחת מאיתנו גם את האליפות'. למרבה הצער, האזהרה לא הועילה, ובתי אף עודדה אותו במשחק. קבוצתו ניצחה בבית 58:56.
"למשחק הגומלין שנערך בגבעת שמואל הגענו ערוכים - אני לבשתי חולצת אן-בי-איי, ולמרות שכמו במלחמת האזרחים בסוריה איחלתי הצלחה לשני הצדדים - עם כל הכבוד לירושלים, 'היכל יהודה' ניצחה ב-10 הפרש, ועלתה לפיינל פור – ומשם לגמר".
על שמחתו של רט העיבה תקרית אחת קטנה, לדבריו: "במהלך הפסקת המחצית, ערכתי תחרות שלשות מול חבר קרוב, ששיחק בעבר כדורסל וכיום מוכר כעיתונאי ספורט מצליח. בשל הפסד בהתערבות, אני אאלץ לומר דבר תורה בסעודה השלישית בבית הכנסת שלו".
לפנייה לכתב/ת 
