שתף קטע נבחר
 

קברים ונעילת מרצים: מחאות יצירתיות באוני'

מעבר לים סטודנטים בוחרים לזנוח את דרכי המחאה המסורתיות ובוחרים בהריסת פסלים ושידורים חיים באינטרנט, על מנת להפגין נגד קיצוצים או העלאת שכר הלימוד. גם בישראל ראינו הפגנות יצירתיות, אשר באחת מהן קברו הסטודנטים את ההשכלה האקדמית. האם זה עוזר?

בתחילת החודש פרצו סטודנטים לפיזיותרפיה לכנס הסברה שהתקיים בקריה האקדמית אונו, במחאה על פתיחת החוג החדש לפיזיותרפיה במכללה. הסטודנטים מחו על כך שהמל"ג מאשר להרחיב את החוגים הקיימים, על אף המחסור החמור במקומות התנסות בבתי החולים ובמרפאות קופות החולים. יצאנו לבדוק מחאות סטודנטים קצת יותר מקוריות מסביב לעולם, ומצאנו כמה דוגמאות.

 

 

בתחילת שנת 2013 סטודנטים בבית ספר לאמנויות באוניברסיטת קאפילנו בקנדה החריבו פסלים ויצירות עליהם עבדו  במחאה על סגירת חללי העבודה שלהם עקב קיצוצים. הסטודנטים והמנחה שלהם הסבירו כי זאת תהיה התוצאה של הקיצוצים ולכן החליטו לשבור ולהשמיד את יצירותיהם שפורסמו בעמוד הפייסבוק שלהם.

 

בסופו של דבר, מאמצי הסטודנטים עלו בתוהו וההנהלה אכן סגרה את חללי העבודה בבית הספר לאמנות, אולם מדובר במקרה אחד מיני רבים בהם סטודנטים בוחרים בדרכים יצירתיות להפגין כנגד ראשי האוניברסיטאות והחלטות הנוגעות למערכת ההשכלה הגבוהה.

 

גם סטודנטים באוניברסיטת קופר יוניון למדע ואמנויות שבניו יורק החליטו למחות בצורה ייחודית נגד העלאת שכר הלימוד במוסד; הם החליטו לשדר ב-livestreaming את פגישות ההכנה לקראת המחאה, כך שסטודנטים בכל העולם יוכלו לצפות בנעשה בין כותלי הקמפוס ולהזדהות עימם. בנוסף לכך, הם החלו לפרסם מגזין ואף ריססו כתובות גרפיטי כדי שסטודנטים חדשים ידעו על המדיניות החדשה של הנהלת האוניברסיטה.

 

"חשוב למצוא דרכים יצירתיות להפגין"

בגרדיאן הבריטי התפרסמה בתחילת החודש כתבה, לפיה המחאה של הסטודנטים בקופר יוניון אף חצתה את האוקיינוס עד ללונדון, שם ארגן בוגר בית הספר, לורנד לק, תערוכת תמיכה לסטודנטים הניו-יורקים שדרשו חינוך מוזל. "אמנים עובדים בדרכים שונות על מנת לאתגר נורמות חברתיות וארגונים שונים", הוא סיפר בראיון לגרדיאן הבריטי. "מחאה יכולה להיות פרטית או ציבורית אבל חשוב למצוא דרכים יצירתיות להפגין ולמחות ולא רק לצאת לרחובות ולשבור את הכלים".

 

בהקשר זה החליטו הסטודנטים באוניברסיטת לונדון לאמנויות לערוך הפגנת הזדהות עם חבריהם בניו-יורק ובקנדה, ובכך הראו שסטודנטים לאמנות משתמשים במחאה כבמה ליצירתיות שלהם. השאלה שנשאלת היא האם גם הסטודנטים על אדמות ארץ הקודש זונחים את דרך המחאה המסורתית?

 

בית קברות ומשאית זבל

הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, למשל, גילו יצירתיות בשנתיים האחרונות במיוחד, בהפגנה למאבק ההשכלה הגבוהה עם פתיחת סמסטר ב' בשנת הלימודים הקודמת. אגודת הסטודנטים ואוניברסיטת חיפה השביתו את הלימודים כמחאה על הכוונה לקיצוץ בתקציב המערכת, וחברי אגודת הסטודנטים הובילו את המאבק דרך מיצג במרכז הקמפוס בו הציגו בית קברות להשכלה הגבוה.

 

בית קברות להשכלה הגבוהה (צילום: אלכסיי קנופוב) (צילום: אלכסיי קנופוב)
בית קברות להשכלה הגבוהה(צילום: אלכסיי קנופוב)

 

כחלק מהמיצג הונחו קברים עשויים מקלקר, ועליהם נרשם מקום קבורתם של תחומים שונים העלולים להיפגע כתוצאה ממשבר ההשכלה הגבוהה. בין התחומים ש"נטמנו באדמה" היו פרס הנובל הבא של ישראל, מערכת הביטחון, החוסן הכלכלי, צמצום הפערים החברתיים והמחקר והפיתוח.

 

באדיבות אגודת הסטודנטים אוניברסיטת חיפה (צילום: שמעון קדוש) (צילום: שמעון קדוש)
באדיבות אגודת הסטודנטים אוניברסיטת חיפה(צילום: שמעון קדוש)

 

באוניברסיטת בר-אילן בחרה אגודת הסטודנטים (הגילדה) בתחילת חודש מרץ להפגין נגד הקיצוץ הצפוי בהשכלה הגבוהה, באמצעות השבתת הלימודים. בנוסף הובאה למרכז הקמפוס משאית זבל, תחת הסיסמה "לא ניתן לזרוק את עתיד ההשכלה הגבוהה לפח". הסטודנטים הצטלמו עם המשאית שהגיעה למקום באדיבות עיריית רמת גן, וחלקם גם הביאו עמם פחים.

 

"לא נזרוק את עתיד ההשכלה" (צילום: באדיבות אגודת הסטודנטים בר-אילן ) (צילום: באדיבות אגודת הסטודנטים בר-אילן )
"לא נזרוק את עתיד ההשכלה"(צילום: באדיבות אגודת הסטודנטים בר-אילן )

 

נעלו את ראשי האוניברסיטאות בבניין

באוניברסיטת תל-אביב החליטו לפני שנתיים לנעול את חברי ועד ראשי האוניברסיטאות בבניין, עד שיגיעו להסכם עם הסגל הזוטר. "במהלך שנת תשע"ב שימשתי כיו"ר בתל-אביב והסגל האקדמי הזוטר שמורכב מסטודנטים יצא למאבק על תנאי השכר", נזכר אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "יצאנו למאבק והגענו להסכם, אך עד תחילת סמסטר ב' התעלמו מהסיכום אנשי ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).

 

אורי רשטיק ופעילי אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב נועלים את חברי ועד ראשי האוניברסיטאות (צילום: אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל אביב) (צילום: אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל אביב)
אורי רשטיק ופעילי אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב נועלים את חברי ועד ראשי האוניברסיטאות(צילום: אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל אביב)
 

 

"לכן, הסמסטר השני נפתח בשביתה שנמשכה כשבועיים. ישבנו בישיבה של פעילי האגודה ונודע לנו שהסגל האקדמי הזוטר וור"ה מנהלים משא ומתן על תנאי השכר. הלכנו לבניין, הבאנו תיל וכבלים ושלשלאות ולפידים. חיכינו מתחת לבניין ורצינו לראות מה קורה. בתשע בערב כשהבנו שהמשא ומתן מתפוצץ, נעלנו את הבניין, ולא נתנו להם לצאת. עמדנו מחוץ לדלת הנעולה עם לפידים. אמרנו להם שהם לא יוצאים עד שהם מסיימים את המשא ומתן".

 

- הם לא חשבו להתקשר למשטרה?

 

"הם ידעו שאם יתקשרו למשטרה, זה יהיה קרקס יותר גדול. הם היו בהלם, חזרו חזרה לחדר, בארבע בבוקר הסתיים המשא ומתן וכמה ימים אחר כך חזרנו ללימודים".

 

- האם שביתה יצירתית יעילה יותר ממחאה מסורתית?

 

"במאבק מתמשך תמיד יש מקום ליצירתיות. בדרך כלל זה משיג את המטרה".


פורסם לראשונה 22/10/2013 16:38

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכסיי קנופוב
מיצג הסטודנטים באוניברסיטת חיפה
צילום: אלכסיי קנופוב
מומלצים