יפים מבחוץ: המבנים הישראליים הכי אהובים

כששף ממליץ לנו על מסעדה, אנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות. כך גם כשיינן ממליץ לנו על יקב ששווה ביקור, או כשאיש קק"ל שולח אותנו ליער שכדאי לשלב במסלול הטיול הבא.

הפעם פנינו לשורת אדריכלים ישראלים מובילים, כדי שימליצו לנו על מבנים מיוחדים ומעוצבים בישראל ששווה לבקר בהם. חבורת אדריכלי העל הזו מככבת בספרה החדש של שרון היבש, "דירה ישראלית‭,"‬ הסוקר 31 דירות יפות שעוצבו על ידי אדריכלים ומעצבי פנים בטווח רחב של תקציבים ובמקומות שונים בארץ. והנה שורת הבניינים האייקוניים שבחרו האדריכלים להמליץ עליהם. ויש גם גן אחד לקינוח.

עוד על ארכיטקטורה בערוץ התיירות:

• סיור שבנוי בשבילכם: ארכיטקטורה בי-ם הרומית
• ויצ'נזה: עיר הארכיטקטורה של איטליה
• ת"א בין 10 הערים המובילות לחובבי ארכיטקטורה
  

המוזיאון בעין-חרוד

האדריכל פיצו קדם: "מדובר במבנה נדיר ומרגש, שמציג איכויות יוצאות דופן ומשתלב בסביבה מבלי לעשות שריר. אני מאוד ממליץ לבקר בו. הבניין הזה הוא הדוגמה הטובה ביותר בארץ ליישום נכון, לוויסות וחדירה של אור טבעי, למשחקי חללים, פטיו, ומסות בקנה מידה אנושי שנדיר למצוא היום באדריכלות. בבניין המוזיאון מודגמות איכות וצניעות, שלא באות אחת על חשבון השנייה, והוא מהווה עבורי השראה‭."‬

מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע  

תמר יעקבס ואושרי יניב (יעקבס יניב אדריכלים‭:(‬ "המוזיאון נוסד בשנת 1951 והוא אחד הוותיקים בארץ. הוא תוכנן באמצע שנות ה־40 על ידי מונו גיתאי וינראוב ואל מנספלד. בשנות ה־50 נוספו שני אגפים חדשים וגן הפסלים.

המבנה תוכנן בפשטות צורנית מופלאה החובקת בתוכה חצר - גן פסלים מרוצף, הנמוך במעט מהבניין ומאפשר כניסות של אור, אוויר ותנועה נוחה והרמונית של המבקרים בסביבת המבנה.

"חומרי הבנייה בסיסיים, נקיים, פונקציונליים ונטולי קישוטים מיותרים - שלד בטון, לבני סיליקט, אריחי ריצוף פשוטים ברוח הקיבוץ. החלונות הם חלונות עץ. ישנם פתחים קטנים להארה עדינה של המרתף ואזורי תצוגה, לצד פתחים גדולים מאוד המאפשרים שקיפות ורצף מרחבי בין מעברי הבניין לבין הגנים השופעים סביב. היום מוצגות במוזיאון תערוכות ייחודיות וסדנאות‭."‬

מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע(צילום: ד"ר אבישי טייכר)

התיאטרון הלאומי הבימה

האדריכלית לילך ספרן גורפונג: "תיאטרון הבימה נוגע בכל המישורים הקיימים - חברתיים, היסטוריים ותרבותיים. הוא הוכחה לארכיטקטורה ישראלית.

יהיו כמה מתנגדים לכינוי זה, אבל אף אחד לא יכחיש שהיא הכלי שמאפשר להגדיר מהי ארכיטקטורה ישראלית‭."‬

הבימה(צילום: ירון ברנר)

מוזיאון ישראל המחודש בירושלים

לילך לב ואילן גרגיר (לב־גרגיר אדריכלים‭:(‬ "המבנה המקורי בתכנון אל מנספלד ודורה גד, וההרחבה

והשיפוץ, מצטיינים בפשטות, בצמצום ובניקיון צורני ובהשתלבות בנוף היפה שבו הוא נטוע.

בתכנון ההרחבה הצליחו המתכננים לפתור בעיות רבות שהיו במבנים המקוריים ולאחדם לחוויה רציפה בהליכה מקורה או במסלולי הטיול שבגנים. למרות שתכנון של מבנה מוזיאון, ועוד מוזיאון לאומי, בירושלים, הוא חלומו של כל אדריכל, המבנה מהווה בעינינו דוגמה לאיפוק אדריכלי והצלחתו בכך שאינו משתלט על הנוף שסביבו ועל יצירות האמנות המוצגות בחלליו‭."‬

היכל הספר במוזיאון ישראל

אדריכלית טולה עמיר: "הבניין מייצר מסלול מרובה חוויות, כמו כניסה דרמטית לאוצר המגילות. התכנון מודע לעצמו, משתמש בסימבוליות באופן גלוי ובהומור, ומאפשר פרשנות ביקורתית למשמעות המוצגים‭."‬

היכל הספר במוזיאון ישראל (צילום: זיו ריינשטיין)

בית הזכוכית בחיפה  

אדריכל צח רונן: "באמצע עיר גדולה ניצב בניין שמייצר עושר רב של מקומות ומפגשים ונותן מענה לצרכים הפיזיים והסוציאליים של דייריו תחת קורת גג אחת. לרוב נדרשים הרבה דונמים למימוש החזון הזה. את הבניין למרגלות הכרמל אשר נחנך בשנת 1938 ברחוב בר גיורא ‭,21‬ תיכנן האדריכל תיאודור מנקס. הוא נועד לשכן חיילים רווקים משוחררים, יש בו 14 דירות של 53 מ"ר כל אחת, חצר פנימית המוגדרת על ידי חלקיו ובה בריכה, בגג הבניין מגרש טניס שאליו מגיעים דרך גרם המדרגות הציבורי".

"בעין מפוקחת נראה הבניין מוזנח, כמו מלך ללא ממלכה. ולמרות זאת שרידי הבניין, שבורים ומוזנחים, מצליחים להעביר את תפארת עברו: גרם מדרגות מרשים, הממוסגר בקיר זכוכית, מזמין אותנו להתנתק מהרחוב. כשאנו מתקרבים לעברו נחשפת הבריכה המשותפת, כאשר הבניין הבנוי על פי סדר מוקפד, מדויק, קליל וקולע השתקף בה במלוא הדרו‭."‬

בית הזכוכית בחיפה(צילום: Chenspec)

בית ויצמן ברחובות  

האדריכלית דנה אוברזון: "הבית היה ביתו הפרטי של נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן. היום הוא משמש כמוזיאון. הוא תוכנן על גבעה ברחובות, על ידי האדריכל אריך מנדלסון, בסגנון הבינלאומי. בולטת הסימטריה שבה תוכנן וצורתו הפשוטה ונקיית הקווים. אל החצר הפנימית של הבית פונה חדר מדרגות עגול‭."‬

בית ויצמן ברחובות (באדיבות המועצה לשימור אתרים)

מעונות העובדים ברחביה, ירושלים  

האדריכלית בשמת אונגר והמעצב יהונתן צור: "מעונות העובדים א' וב' ברחביה, ירושלים, הם מקום מעניין אם כי פחות מוכר. המכלול, שתוכנן בתחילת שנות ה־‭,30‬ בנוי באופן חכם, לא בצורת מלבן כי אם בצורת זיגזג. תכנון זה יוצר אוורור טוב וגינות משותפות חמודות בתוך מכלול פנימי שכולו סגור סביב גינה ראשית‭."‬

מעונות עובדים ב' בשכונת רחביה(צילום: יהונתן צור ובשמת אונגר)

בית האמידים באשקלון  

מעצבת הפנים עדי אדליס: "בית האמידים באשקלון הוא מבנה דו קומתי ששרד מהעיירה הערבית מג'דל.

מעריכים כי נבנה בשנת 1920 בתערובת של בנייה מסורתית ומודרנית של אז, קירות נושאים מכורכר ותקרות מבטון מזוין. בית האמידים מתהדר בקשתות יפהפיות ובאריחי בטון מצוירים.

"הוא בנוי בבנייה ערבית קלאסית סביב חצר פנימית בנויה שבמרכזה בור מים. במבנה התגלו עמודונים וכותרות עשויים בטון המחקים כותרות ועמודוני אבן. משערים כי הבית היה שייך לתעשיין טקסטיל ערבי שברח יחד עם כל ערביי מג'דל במלחמת השחרור. היום, לאחר שעבר תהליך שימור חלקי, הוא סגור ומחכה לייעודו. שיקום המבנה הוא חלק מהשיקום הכולל של שכונת מגדל באשקלון. כרגע מתגוררים בו עטלפים, ובינתיים לא ניתן להיכנס לסיורים עצמאיים במבנה". ‬