תשכחו מפנסיה: יותר מבוגרים עובדים לאחר פרישה
מחקר של מרכז טאוב גילה שיפור בהכנסה לנפש של בני 65 ומעלה בעשור, בעקבות עלייה בשיעור המבוגרים העובדים לאחר גיל פרישה. החוקרים: "אנשים נשארים בשוק העבודה ומשפרים את מצבם בכוחות עצמם במקום בסיוע המדינה, אולי משום שהמערכות הפנסיוניות לא נותנות פתרון"
המדינה לא דואגת לרווחתם של המבוגרים, אז הם דואגים לעצמם: שיעור האנשים העובדים בגילאי 55 עד 74, טיפס משמעותית במהלך העשור האחרון, מכיוון שהביטוח הלאומי והמערכות הפנסיוניות לא מספקים מענה הולם. כך עולה ממחקר של מרכז טאוב, שבחן את השינויים בדפוסי התעסוקה ובמצב הכלכלי של האוכלוסייה המבוגרת בין השנים 2001-2011.
- קריירה חדשה בגיל מבוגר? בהצלחה
- סבא, בוא לעבוד: התנועה לביטול גיל הפרישה
- מבוגרים חסרי מנוח: בני 70 ולא רוצים לפרוש
המחקר נערך על ידי החוקרים פרופ' איל קמחי וקיריל שרברמן, בהסתמך על נתוני הלמ"ס וה-OECD. החוקרים בחנו האם חל שינוי ביכולת של מבוגרים לקיים את עצמם ברמת חיים מתקבלת על הדעת לאורך תקופה ארוכה מכפי שנצפתה בעבר. זאת לאור העובדה כי המערכות הפנסיוניות אינן ערוכות להתמודד עם הגידול החד הצפוי בשיעור האוכלוסייה המבוגרת.
מהממצאים עולה עולה כי ההכנסה בזמן שההכנסה לנפש במשקי בית של אוכלוסייה שגילה עד 64 לא גדלה - במשקי בית של בני 65 ומעלה חלה עליה משמעותית בעשור האחרון: בגילאי 74-65 טיפסו ההכנסות ב-27% ,מ-5,004 שקל ל-6,347 שקל, ובגילאי 75 ומעלה הם טיפסו ב-22%, מ-4,364 שקל ל-5,333 שקל בחודש.
על פי החוקרים, הסיבה העיקרית לגידול בהכנסות הוא הגידול בשיעורי התעסוקה של מבוגרים בישראל. "כבר יש שיפור במצבה היחסי של האוכלוסייה המבוגרת", אומר קמחי. "אנשים נשארים בשוק העבודה ומשפרים את מצבם בכוחות עצמם במקום בסיוע המדינה, אולי משום שהמערכות הפנסיוניות לא נותנות פתרון מניח את הדעת. יש עובדים שחייבים להמשיך לעבוד, כי אין להם מה לאכול.
"מצד שני אנשים גם רוצים להמשיך לעבוד, כי זה משפר את בריאותם ואיכות חייהם, אבל יש את גיל הפרישה הרשמי שלא תמיד מאפשר להם", הוא מוסיף. "בסך הכל יותר מבוגרים עובדים למרות שהרגולציה מקשה למשל באיבוד זכויות בביטוח לאומי. לפיכך יש לבחון שוב את כל המערכת ולהגמיש אותה, למשל לחשוב מחדש על גיל הפרישה. חלק גדול מכוח העבודה יהיה בעתיד מבוגר. אנשים ירצו להתפרנס וצריך לאפשר להם את זה".
פערים בין יהודים לערבים
בצד זאת עולה, כי השיפור היחסי נכון לאוכלוסייה היהודית בלבד: מהנתונים עולה כי פערי ההכנסה בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית בקרב מבוגרים וכי ההכנסה לנפש של האוכלוסייה הערבית המבוגרת, עומדת על כמחצית מזו של היהודית, כולל הכנסות מעבודה, מהון ומפנסיות.
על פי המחקר, במשך המחצית הראשונה של העשור הקודם, שיעורי התעסוקה של גברים ונשים בגילי 55-64 היו במגמת עלייה ודמו לשיעורים במדינות ה-OECD, אולם החל מאמצע העשור הם החלו לגדול מהר יותר בישראל.
בקרב בני 74-65, שיעורי התעסוקה של גברים בישראל ובמדינות המפותחות היו דומים עד 2004, אולם החל מאמצע העשור הם גדלו מהר יותר בישראל. המגמה דומה לבני 64-55, אולם שיעורי התעסוקה של בני 74-65 נמוכים יותר. "ההבדל הוא שהגידול בשיעור התעסוקה של בני 55-64 הואט בשנים האחרונות, בעוד שהגידול בשיעור התעסוקה של בני 65-74 הואץ", מסבירים עורכי המחקר.
בקרב נשים בגילאי 74-65 התמונה שונה: שיעור התעסוקה שלהן גדל מכ-7% ליותר מ-12%, אולם נותרו נמוכים מהממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, הפער הצטמצם החל משנת 2008 לכ נקודת אחוז אחת ב-2011.
החשיבות של השכלה
אחד הגורמים העיקריים המסייעים לתעסוקה בגיל השלישי על פי החוקרים, הוא הוא עליית רמת ההשכלה. בין 2001 ל-2011 חל גידול בשיעורי התעסוקה של כל קבוצות ההשכלה, אולם ניכרו פערים משמעותיים בין שיעורי התעסוקה של בעלי 9-12 שנות לימוד לבין אלו של בעלי עד 8 שנות לימוד, בקרב גברים ונשים בגילאי 65-74 כאחד. שיעורי התעסוקה ממשיכים לגדול גם בקרב בעלי 13 שנות לימוד ויותר.
בקרב נשים, שיעורי התעסוקה של בעלות עד 8 שנות לימוד גדלו אך במעט, בעוד ששיעור התעסוקה של בעלות 12-9 שנות לימוד יותר מהוכפל. החוקרים מציינים כי מאחר שבעשורים הבאים צפויה עלייה נוספת בהשכלה בקרב האוכלוסייה שתתבגר ותיכנס לקבוצת האוכלוסייה של הקשישים - יש לצפות שמגמות הגידול בתעסוקה ובהכנסה שלהם יימשכו. עם זאת הם מדגישים, כי אין להסיק מכך שלא נדרשת התייחסות של הרשויות לשינויים הצפויים.
"הגידול מתמשך בשיעור הקשישים באוכלוסייה מעלים חשש לגבי היכולת של החברה לאפשר להם קיום נאות", מסביר קמחי. "עם זאת אותם שינויים, ובמיוחד העובדה שמצבם הבריאותי של הקשישים טוב יחסית לעבר, מאפשרים לקשישים להישאר במעגל התעסוקה ולקיים את עצמם. עוד גורם המאפשר לעבוד מעבר לגיל הפרישה הוא שתמהיל התעסוקה בשוק העבודה המודרני משתנה ושיעור העבודות הדורשות מאמץ פיזי הולך וקטן".
"יש לדאוג להמשך ההגמשה בתנאי התעסוקה ולהקלות במיסוי שיאפשרו לקשישים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הרשמי, אם הם מעוניינים בכך", הוא מוסיף. "במקביל, יש למצוא פתרונות לאותן קבוצות אוכלוסייה שנשארות מאחור – בעיקר האוכלוסייה הערבית, אך גם בעלי ההשכלה הנמוכה".
"אם עד היום מקובל היה לדבר על שלושה רבדים של מקורות הכנסה לאחר הפרישה – הביטוח הלאומי, קרנות הפנסיה והחיסכון הפרטי – יש להוסיף לכך היום גם רובד רביעי, שחשיבותו הולכת וגדלה - והוא הכנסות מעבודה. אולם עבור אותן קבוצות אוכלוסייה שחסרות את הכלים לנצל את הרובד הרביעי, ולא מתאפשר להן ליהנות מהכנסות מעבודה, על המדינה לחזק את הגופים האחראים על התמיכה בהן – הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה".