הממשלה יוזמת: חברות סלולר יוכלו להקים אנטנות מבלי ליידע את התושבים
תיקון חקיקה יאפשר להקים אנטנות בשטחים פתוחים מבלי להגיש תוכניות מפורטות למוסדות התכנון. המשמעות: הציבור לא יוכל להגיש התנגדויות. יו"ר ועדת הפנים בכנסת, ח"כ רגב, מזהירה שהיוזמה עוקפת את פסיקת בג"ץ
פרסום ראשון: הממשלה ומשרד הפנים מקדמים תיקון חקיקה לחוק התכנון והבנייה (תיקון 101), שיפטור חברות סלולר מלהציג תוכניות בנייה מפורטות של אנטנות סלולריות בשטחים פתוחים. כך נודע היום (ב') ל-ynet.
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
אחיות צעירות מנורבגיה נסעו להילחם בסוריה
שתי פצצות מרגמה נפלו בשטח פתוח בגולן
על פי התיקון החדש, חברות הסלולר יחויבו רק ליידע את מוסדות התכנון ויקבלו כך היתר לבניית המתקן. המשמעות: הותכניות לא יוצגו בפני הציבור במוסדות התכנון, ואי אפשר יהיה להתנגד להן.
גורמים משפטיים בוועדת הפנים של הכנסת מתעקשים כי החקיקה עוקפת למעשה את פסיקת בג"ץ, שקבע לפני יותר משנתיים כי על חברות הסלולר להשיג היתרי בנייה. הם סבורים כי התיקון מכשיר למעשה מצב מעוות. אך במשרד הפנים טוענים בתוקף כי החקיקה החדשה לא משנה כלל את המצב הקיים.
הצעת החוק אושרה בממשלה לפני כמה חודשים במסגרת חוק ההסדרים. בשבוע שעבר אישרה אותה הכנסת בקריאה ראשונה. בשבוע הבא צפויה הצעת החוק לעבור לוועדת הפנים שתכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.
בשנים האחרונות חברות סלולר שמבקשות להקים אנטנות סלולריות עושות זאת על סמך תיקון א' 1 לתמ"א 36 ובהתבסס על חוק "הקרינה הבלתי מייננת". פסיקת בג"ץ ניתנה נוכח המסלול העוקף שיצרו חברות הסלולר לחוק, והתבססו על חריג בחוק הבזק, המכונה "מתקן גישה". זה מאפשר להקים אנטנות מסוג מסוים לאחר קבלת היתר בלי לעבור בוועדה.
ב-2010, במענה לעתירה שהגיש "הפורום לסלולריות שפויה", הוציא בג"ץ צו ביניים שקבע כי אין להקים אנטנות סלולריות חדשות על פי חוק הבזק. מאז, כאמור, חברות סלולר (מלבד שתי החברות החדשות שקיבלו פטור זמני) שביקשו להקים אנטנות חויבו לעשות שימוש בנתיב של היתרי הבנייה. לפני כשבועיים קבע בג"ץ בצו על תנאי כי על חברות הסלולר לשכנע עד תחילת דצמבר כי יש הכרח להקים אנטנות על יסוד חוק הבזק, ולא - ייאסר באופן מוחלט השימוש בחוק זה.
עתה לא ברור מה יעלה בגורלה של הצעת החוק הממשלתית בוועדת הפנים. "אני מבינה את הצורך של הממשלה לקצר את הליכי התכנון והבנייה של תשתיות חשובות. עם זאת לא אתן ידי לקיצור הליכים על חשבון זכות הציבור לדעת, להתנגד ולהביע את דעתו", אמרה ל-ynet ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו), יו"ר הוועדה. לדבריה, "הצעת החוק עוקפת את פסיקת בג"ץ שקבע שעל חברות הסלולר להציג תוכניות מפורטות לציבור כאשר ברצונן להקים אנטנות סלולריות". מהטעם הזה היא הדגישה כי הוועדה בראשותה "תדון בהצעת החוק בזהירות המתבקשת, במטרה ליצור מצד אחד קיצור הליכים ומצד אחר לשמור על זכויות הציבור".
"נזק גדול לשטחים הפתוחים בישראל"
חלק מארגוני הסביבה זועמים על תיקון החקיקה החדש. "חוק הקרינה הבלתי מייננת דורש היתר בנייה קודם להקמת כל האנטנות. אם לשיטת משרד הפנים החוק הקיים פוטר מהיתר בנייה ויידוע הציבור בעת הקמת אנטנות בשטחים פתוחים, אז אין צורך בתיקון החוק", אמר ל-ynet עו"ד מיכאל בך, שמשמש כיועץ המשפטי של "הפורום לסלולריות שפויה".
לדבריו, "הניסוח המוצע לחוק אינו ברור ואינו מתייחס בצורה ברורה רק לאנטנות בשטח פתוח. חברות הסלולר עלולות לנצל את התיקון להקמה של אנטנות מסוגים שונים ללא יידוע הציבור וללא אפשרות להתנגד". בך, שהגיש את העתירה נגד הקמת אנטנות ללא היתרי בנייה ויידוע הציבור, הדגיש שמאחורי החלטת בג"ץ "עומד העיקרון שאין להסתיר מעיני הציבור את הכוונה להקים אנטנות שעלולות לחשוף אותו לקרינה מסוכנת. אותו היגיון חל גם בענייננו".
גם בחברה להגנת הטבע מותחים ביקורת חריפה על המהלך. "החברה מתנגדת בכל תוקף לתיקון 101", אמר ל-ynet איתמר בן-דוד, מנהל תחום תכנון בארגון. לדבריו, "הצעת חוק שמקודמת היום עלולה להביא לנזק גדול בשטחים הפתוחים בישראל ולפגיעה באיכות הסביבה ובריאות הציבור".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "התיקון מתייחס רק להצבת מתקני תשתית ובתוכם מתקני גישה סלולריים בשטחים פתוחים, ולא משנה את המצב הקיים היום. התוכנית שמכוחה יוצאו היתרי הבנייה לאנטנות היא תמ"א 36, שתקפה זה שנים".
לפנייה לכתב/ת 
