סחר במכוניות ממכרז - החטא והעונש

כמה אכזריים יכולים להיות עסקי הסחר ברכב למי שאינו מעורה בהם היטב, למדו באחרונה שלושה תושבי העיר מודיעין. השלושה ביקשו לעשות רווח מהיר מרכישת מכוניות ממכרזי הוצאה לפועל ומכירתם, אבל בדיעבד התברר להם לטענתם, כפי שהובהר בכתב התביעה שהגישו, כי נפלו קורבן לכאורה לתרגיל עוקץ.

הפרשה החלה כאשר אלעד רצון, שחיפש מקור להשקעת כספים שחסך, יצר קשר באמצעות אביו - מוטי רצון - עם ראובן אלון, שעל פי כתב התביעה שהשניים הגישו נגדו, הציג עצמו כבעל קשרים טובים בהוצאה לפועל ואצל כונסי נכסים, שמעבירים לו מידע בזמן אמת אודות גובה ההצעות במכרזים למכירת מכוניות של חייבים.

אלון הציע לטענתם לבצע הרכישה במסגרת המכרזים במחירים אטרקטיביים, למכור אותן בשוק החופשי במחיר גבוה יותר, וכך שני הצדדים ירוויחו.

על פי כתב התביעה, העסקה הראשונה בין משפחת רצון ובין אלון עלתה יפה, ואלעד ואביו גרפו רווח נאה. ראובן רכש עבורם מכונית לאחר שהעבירו אליו את הסכום הנחוץ לרכישתה, ונתן להם מעין שטר חוב על הסכום שקיבל תמורת העסקה. לאחר מספר ימים מכר את המכונית והעביר לידיהם את סכום הקרן בתוספת רווחים. ראובן רכש את אמונם, וכך נעשו עוד מספר עסקות. בעקבות עסקות מוצלחות אלה צרפו בני משפחת רצון "משקיע" נוסף בשם ליאון גרוס, גם הוא תושב מודיעין שהתפתה להשתתף בחגיגה.

אלא שאז התפוצץ שיתוף הפעולה: "קבוצת הרוכשים" טוענים כי העבירה לידי אלון סכומים הנאמדים ב-643,500 שקל, ואשר היו מיועדים לרכישת 12 מכוניות. ולמרות שכל הכספים שהועברו לידי ראובן אלון היו מגובים בשטרי חוב, התוצאה בשטח הייתה שבידיהם היה נייר חסר ערך, ובידי ראובן אלון - שעקבותיו נעלמו לפתע - נותר הכסף.

כל הניסיונות לאתרו עלו בתוהו. לאחר שהצליחו לאתרו באמצעות משרד חקירות ששכרה עורכת הדין שלהם - חוה קליין. אלון על פי הנטען אף הגיש תלונה במשטרה כנגד התובעים על מנת להרתיע אותםבתלונת שווא, אך מבלי להשיב את כספם. גם כשניראה היה שהגיעו עמו להסדר , ולפיו ישיב לתובעים 250 אלף שקל, הוא לא עמד בהתחייבותו.

אך ראובן אלון לא הגיש אפילו כתב הגנה. לפיכך ניתן נגדו פסק דין על מלוא הסכום - 643 אלף שקל - וכן יהיה עליו לשלם את עלות הוצאות המשפט בסך 68,708 שקל, ואת שכר הטרחה של עורכת הדין בסכום של כ-37,500 שקלים.