רשת האופנה סיגל דקל נקלעה לקשיים
אושרה בקשה להקפאת הליכים שהגישה רשת האופנה של המעצבת סיגל דקל, בגלל חובות על סך 6.3 מיליון שנצטברו עקב תוכנית התרחבות שלא צלחה. מטרת ההליך, לטענת הרשת, היא הבראה. ייסגרו כ-5 סניפים מתוך 13 והרשת תחזור לעיצובים שאיפיינו את המותג בעבר
חברת סיגל דקל בע"מ וחברת הבת שלה אוסקר ש.א.ס בע"מ הגישו היום (ג') בקשה להקפאת הליכים לביהמ"ש המחוזי בת"א, בעקבות צבירת חובות על סך 6.3 מיליון שקל. החברה מבקשת מבית המשפט לסייע בדיהן לגבש פשרה או הסדר עם נושיהן. הבקשה אושרה באופן זמני. בוטלו צווי העיקול על נכסי וכספי החברה ומונתה נאמנת לחברה, עו"ד דורית לוי טילר.
את הבקשה הגישו עו"ד אילן שביט, עו"ד עדי ברואנשטיין ועו"ד אורן שרהבני ממשרד חיים צדוק ושות', בהסכמת בנק הפועלים, הנושה העיקרי של החברה. לפי הבקשה, המטרה היא הבראה ורה אורגניזציה – לא סגירה. כרגע בכוונת החברה לכנס חזרה את המותג ל-DNA העיצובי המקורי שלו ולהשאיר את המעצבת סיגל דקל בניהול, כשבעלה ואחיה ייצאו מהעסק.
בחברה ביקשו למנוע הליך של פירוק: "היקלעותן של החברות להליכי פירוק, הליך שכתוצאה ממנו יימכרו וימומשו במימוש מהיר כל נכסיהן, הכוללים בעיקר את המלאי העסקי שלהן, תניב סך זניח ביותר של כספים, באופן שמרבית נושי החברות יוותרו אל מול שוקת שבורה". לפי החברה, פירוקה יביא גם לפיטורי כלל העובדים.
הסיבות למשבר: עלויות גבוהות והתרחבות שגויה
הרשת קיימת 13 שנה ומפעילה 13 סניפים, כ-5 מהם צפויים להיסגר. הסניפים אחרים יעברו לפעול כסניפי בוטיק – המלאי בהם יצומצם והרשת תחזור לעיצובים שאיפיינו את המותג בתחילת דרכו. לרשת 70 אלף חברי מועדון והיא מעסיקה 56 עובדים. ב-2012 עמד מחזור המכירות הכולל של החברה על 15,350,000 שקל ועד 2010 הציגו החברה וחברת הבת לה גידול הדרגתי במכירות.
החברה נכנסה לחובות בגלל תוכנית להתרחבות, "תוכנית פיתוח", שלא צלחה. לפי כתב הבקשה, "המצוקה התזרימית נגרמה בשל השקעות בפתיחת חנויות חדשות ברחבי הארץ שהתבררו כלא נכונות, נטילת אשראי ממוסדות פיננסיים בהיקפים גדולים וקושי תזרימי בפירעון אשראי, אי עלייה בהיקף המכרות כפי שחזו היועצים, עלייה ניכרת בהוצאות השוטפות של הפעלת החברות", כך נכתב.
עוד גורמים למשבר: "תחרות עזה הניטשת בין חברות האופנה וכן תהליכים סוציו אקונומיים כללים במשק הישראלי שלא נחזו ערב הוצאתה לפועל של תוכנית הפיתוח של החברות". בנוסף, "המוצרים הנמכרים ברשת מיוצרים כיום בישראל ובירדן, וכתוצאה מכך, עלויות הייצור גבוהות ביחס למתחרים רבים בתחום האופנה, שמייצרים בגדים בחו"ל במקומות בהם עלויות הייצור נמוכות בצורה משמעותית". עוד נטען כי "עלויות השכירות בגין חנויות הרשת, הממוקמות ברובן בקניונים - 9 מתוך 13 - גבוהות ביחס לעלויות השכירות של רשתות אופנה גדולות".
אחד הגורמים החשובים למשבר שאליו נקלעה הרשת הוא אובדן דרך עיצובית. "בוצע שינוי באסטרטגיית הייצור והשיווק שלהרשת, במסגרתו ניסתה להתאים את מוצריה לקהל לקוחות רחב יותר", נכתב בבקשה. "מהלך זה התברר כבלתי מוצלח מבחינה כלכלית ולא העלה את רמת המכירות של הרשת, אלא נהפוך הוא", למרות זאת, נכתב כי: "הקולקציה האחרונה, הנמכרת כיום בחנויות הרשת, היא קולקציה שאיפיינה את הרשת לפני השינוי האסטרטגי שתואר".
הפיתרון: הסדר נושים או הכנסת משקיע
בחברה ניסו ליישם צעדי הבראה קודם למשבר, אך נתקלו בקשיים. כך למשל, חוסר יכולת להשתחרר מחוזי שכירות בקניונים. מיולי 2012, הזרימו בעלי המניות כספים לחברה שמקורם נטילת הלוואות מבני משפחה ולאחרונה אף נטלו משכנתא שנייה על ביתם.
מטרת הבעלים היא כרגע להגיע להסדר נושים, תוך ביצוע שינוי ארגוני מקיף, או הכנסת משקיע במהלך תקופת הקפאת ההליכים, שישכיל לממש את הפוטנציאל של המעצבת, החברות ומוצריהן.
לפנייה לכתב/ת 
