אוליבייה טוויסט
ברירת מחדל בהתקפה? חלוץ מוגבל ומסורבל? תשכחו מזה וקבלו שחקן קבוצתי להפליא, ספק שערים מרהיבים ואחד שבישל יותר מכל אחד אחר בפרמייר-ליג מתחילת העונה. ג'ירו מודל 2013/14 אולי לא מחורר רשתות סדרתי, אבל הוא עושה הכל חוץ מזה. זה לא אומר שהוא לא יצטרך להבקיע כשארסנל באמת תצטרך אותו, וזה יקרה. "כרטיס לאירופה"
הניצחון 1:4 על נוריץ', לא בדיוק אחת מאריות הפרמייר-ליג, עשוי להתברר כרגע מכונן בעונה של ארסנל – הנקודה שבה התגבשה אמונה ממשית בקרב שחקני הקבוצה ולא פחות חשוב מכך בקרב אוהדיה, שאפשר ללכת עד הסוף. השלב שבו ה"ונגרבול" הישיר מבט ל"טיקי-טאקה" הברצלונאי, נישל אותו מפסגת היופי והאסתטיקה העולמית וזכה להכרה הראויה לו. כה מרשימה הייתה התצוגה מול הקנריות, על שלל שעריה ועקביה, שכמה ממבקריו הגדולים ביותר של ארסן ונגר (וביניהם כותב המאמר) חשבו לעצמם ולו ברגע קט של אופוריה שבשביל כזה כדורגל אולי בכל זאת היה שווה לאכול מרורים במשך שמונה שנים.
עוד ב-ynet ספורט:
- הפועל ת"א: ביקורת על בן שמעון והשחקנים שון ג'יימס לא מודאג
- הרגע בו הפך זכרו של הרב עובדיה לקרקס / טור
- קבוצות הנשים נגד רמת השרון
ולמרות הכל, כשבוחנים מקצועית ולפרטי פרטים את הסגל של התותחנים ושואלים האם ביכולתם לקטוף את תואר האליפות באנגליה, ומי יודע – אולי אפילו לקרוא תיגר על גביע ליגת האלופות, נראה שמשהו חסר בכל זאת. שצ'סני שידרג את מעמדו בין הקורות, ההגנה התייצבה ושחקנים כמו אוזיל, ווילשייר, ראמזי וקסורלה מרכיבים חוליית קישור תוססת, טכנית להפליא והתקפית, שלא נופלת באיכותה מזו של ברצלונה או באיירן מינכן. עכשיו, קחו את התמהיל שלפניכם ודמיינו עד כמה רחוק אפשר היה להגיע לולא בחר רובין ואן פרסי לערוק למנצ'סטר יונייטד, או לחלופין אם את החוד של הקבוצה היה מאייש שם בסדר הגודל של רוברט לבנדובסקי, שיתארח הערב (ג', 21:45) יחד עם דורטמונד באצטדיון האמירויות.
האם חלוץ איכותי בקנה מידה עולמי הוא מה שמפריד בין ארסנל לתארים? השאלה הזו תלווה ככל הנראה את המועדון לפחות עד לחלון ההעברות בחודש ינואר וייתכן שאף לאחר מכן. למעשה, יריית הפתיחה של התותחנים בעונת
המלפפונים בקיץ האחרון הייתה בניסיון לצרף את גונסאלו היגוואין. לאחר מכן היו פלירטוטים עם לואיס סוארס שרצה להגיע, אך נתקל בסירוב מוחלט מצד ליברפול. בסופו של דבר ורגע לפני שהאוהדים צובאים על הגדרות באמירויות, הוחלט "לשבור את הבנק" דווקא עבור קשר, מסוט אוזיל. המרוויח הגדול מהשתלשלות העניינים היה אוליבייה ג'ירו, יש מי שיגיד ברירת מחדל בהתקפה, שכיום נהנה מהתקופה היפה בקריירה שלו.
מהו המכנה המשותף של כל האלופות האחרונות באנגליה? לכולן היו שחקנים ש"הורגים משחקים", שעושים יש מאין, שנושאים בנטל ההבקעה. תיירי הנרי עשה זאת בארסנל, דידייה דרוגבה בצ'לסי, כריסטיאנו רונאלדו, וויין רוני ורובין ואן פרסי במנצ'סטר יונייטד וסרחיו אגוארו אצל מנצ'סטר סיטי. בסגל הנוכחי של התותחנים אין טיפוס כזה, בטח לא ג'ירו שהוא חלוץ רחבה רב יכולות, אבל גם שחקן די מוגבל, כזה שהקבוצה צריכה לעבוד עבורו.
לכן גם נקודת הפתיחה של הצרפתי, שנדרש למלא את נעליו הענקיות של ואן פרסי מיד עם הגעתו למועדון הלונדוני ממונפלייה בקיץ 2012, הייתה הכל פרט להוגנת, מה גם שהקהל המקומי ציפה לשם קצת יותר בומבסטי בתור תחליף. עונה קודם לכן היה ההולנדי האיש הכל יכול של התותחנים, כבש 30 שערי ליגה, שינה את התוצאה ב-11 מ-38 המשחקים שבהם נטל חלק, והביא למועדון במו רגליו את הכרטיס לליגת האלופות. ג'ירו הסתפק ב-11 כיבושים (17 בכל המסגרות, 10 בישולים) שהחווירו ביחס למאזן של קודמו, שבינתיים הוסיף 26 שערים לקמפיין האליפות של מנצ'סטר יונייטד.
בקיץ כאמור, ונגר חיפש אלנטרטיבה בעמדת החלוץ, אך לא הצליח להשיג את מבוקשו. ג'ירו בינתיים פתח את העונה עם שער בכל אחד מארבעת המחזורים הראשונים באנגליה, כולל אחד יוקרתי במיוחד מול טוטנהאם, ומצא את הרשת גם בניצחונות על פנרבחצ'ה ונאפולי בזירה האירופית. "כנראה שהיה לאוליבייה מזל. אף אחד לא בא, כך שהוא ידע שיהיו לו הזדמנויות להוכיח עד כמה הוא טוב", אמר המנג'ר הצרפתי.
חרף הלחץ שמוטל על כתפיו עם הכניסה לעונתו השנייה במועדון, או הרצון הטבעי לשפר את מאזן ההבקעות שלו מעצם היותו חלוץ, נראה שג'ירו כלל לא מחפש להיות השחקן הראשי בהצגה ועל כך יעידו ארבעה בישולים להם הוא אחראי ישירות - יותר מכל שחקן אחר בליגה. "אני חושב שמשחקן שכל הזמן חשב לעצמו 'אני חייב להבקיע', ג'ירו הפך לשחקן קבוצתי אמיתי. מעבר לכך, אם מסתכלים על היכולת הטכנית של אוליבייה, רואים שיפור משמעותי בהשוואה לימיו הראשונים בארסנל", הוסיף ונגר.
ואכן, מי שנראה בחלקים גדולים של העונה שעברה כחלוץ מגושם ומסורבל, הפך באופן מפתיע לחלק בלתי נפרד ממשחק הצירופים המרהיב של ארסנל, לזה שמחלק לחבריו כדורים מתוחכמים על ימין ועל שמאל כאילו היה דניס ברגקאמפ, ומעורב בכמחצית משעריה של הקבוצה העונה. אגב, שני השערים היפים ביותר של הקבוצה העונה הגיעו ממסירות של ג'ירו עם העקב – הראשון היה של ארון ראמזי בניצחון 1:2 על סוונזי, השני נכבש ע"י ג'ק ווילשייר בשבת האחרונה וזכה לכינוי "שלמות" מוונגר.
הצרפתי רחוק מלהיות הסקורר הטוב בממלכה. ספק אפילו אם מקומו נמצא בין העשירייה הפותחת. לזכותו (ולחובתו) ייאמר שהוא חלוץ נטול אגו שיודע ואוהב לעבוד עבור חבריו לקבוצה, ולראייה חלוקת השערים המאוזנת בין שחקני ארסנל. המבחן הגדול של ג'ירו יהיה כאשר המועדון יזדקק לשערים שלו, ותהיו בטוחים שזה יקרה בזמן הקרוב. יכולתו לעמוד באתגר עשויה לחרוץ את גורלה של ארסנל, כמו גם את שלו האישי במועדון.
