ישראלים בוחרים להיות אידיוטים
כשהיוונים הקדמונים המציאו את הדמוקרטיה היה להם כינוי לאנשים שהעדיפו לא להצביע: אידיוטס. בישראל רק הערבים והחרדים באמת למדו אזרחות
כשהיוונים הקדמונים המציאו את הפטנט של ההצבעות בכיכר העיר הם כל כך התלהבו מהרעיון עד שכלל לא הבינו איך אפשר להיעדר מההפנינג המקומי. מרוב שלא הבינו, נתנו לאנשים שנעדרו שם: אידיוטס. כן, כן. זה אחד מפירושי המילה אידיוט: מי שלא מתערב בענייני הציבור.
למה מיליוני ישראלים בוחרים להיות אידיוטים? התשובות תלויות בנמען לשאלה, אבל לרוב היא מוצגת לפוליטיקאים והם עונים בהתאם. הרשו לי להציע מבט קצת פסימי לגבי ההווה, עם אופציה לשיפורים בעתיד.
שלום עם שכנינו, שינויים מפליגים במשטר, חוקה, תפנית ביחסים בין דת למדינה, מלחמה בעוני - בכל אחת מן השאלות הגדולות הללו תמיד נתנו ל"הם שם למעלה" להחליט. למעט פעילים מורעלים, רוב אזרחי ישראל פיתחו אדישות, ציניות וייאוש כלפי ממשלותיהם. הירידה ההדרגתית באחוזי ההצבעה בבחירות הארציות, כמו גם חוסר הצלחתה של המחאה לסחוף את הפריפריה, הם עדים אילמים לניכור הטוטאלי בין האזרח לממשלתו, ומזה מרוויחה רק ממשלתו העושה ככל העולה על רוחה בין בחירות לבחירות.
אבל במישור המקומי? כשלכל אחד מאיתנו שמורה הזכות להיות נוכח בישיבות של המועצה; כשכל אחד מאיתנו נזקק לשירותי החינוך והביוב ואולי גם הרווחה; כשאיכות האוויר שאנחנו נושמים תיקבע על ידי נכונותו של ראש העיר לשתול ריאות ירוקות או מגדלי מגורים; כשאיכות המים תהיה פרי של שיתוף פעולה בין התאגיד המקומי למדינה; כשהמתנ"ס שלנו ייסגר וייפתח אחרי שישה חדשים עם חוגים מגניבים במחירים מסובסדים; כשהספרייה תפרח או תגווע – גם אז אנחנו לא מתערבים? זה כבר לא פרי של אידיוטיזם, כלומר הימנעות מענייני הציבור, זו כבר בעיה עמוקה, מכאיבה ומקוממת של בורות.
מי מרוויח מהבורות שלכם?
יד על הלב: האם אתם יודעים כמה מתקציב החינוך חינם לכאורה מגיע מכספי הארנונה ששילמתם? והביוב? והרווחה? ומי מחליט לאן ילך הכסף? ולמה לעירייה אחת יש כסף ליום חינוך ארוך ולאחרת אין, אף על פי ששתיהן באותו אשכול סוציו-אקונומי? ולמה ראש העיר שלכם, לא חשוב מאיזו מפלגה, מאוהב כל כך בהתחלות בנייה אבל לא מקציב שקל לשיפוץ תשתיות בשכונות ישנות?
אתם לא יודעים את הדברים הללו כי לא לימדו אתכם. אתכם, אני אומרת, ולא בהתנשאות: גם אני לא ידעתי עד לפני כמה שנים, ולימדתי את עצמי, וזה לא כל כך קשה – כפי שיעידו תאומיי שלמדו ממני, והם רק בכיתה ו', וראשיהם כבר מלאים רעיונות לשיפור פני עירנו שעוד מעט יתורגמו למעשים.
מי מרוויח מן הבורות שלנו? בעבר היו אלה המפלגות הגדולות, שביקשו לשקף ולשמר את יחסי הכוחות השלטוניים גם ברמה המקומית. הצבעת מפא"י לכנסת, תצביע גם לרשות מתוך אינרציה. המחשבה עבדה יפה עד שהמפלגות החלו להתעניין ברשויות רק לצורך קומבינות מלוכלכות של ערב בחירות.
הערבים והחרדים כבר למדו
הכול רע: הקומבינטורים, והעובדה שבהיעדר מימון מפלגות רק אנשים עשירים מאוד יכולים לרוץ לבחירות המקומיות, והעובדה שגם בחמש השנים הבאות נישאר אדישים לנעשה בבניין העירייה,
אלא אם כן חלילה יגבו מאיתנו שקל מיותר בארנונה, וגם בעוד חמש שנים לא נדע כלום.
לאזרחי ישראל נחוצה תוכנית לימודים פשוטה, יעילה ונגישה – באזרחות. לא יותר מחוברת, אפילו מנוקדת (ובתרגום לשפות הרשמיות ולרוסית), שתפרט מה באמת עושים ברשות המקומית ומהן זכויותינו כלפיה. ויש לנו המון זכויות.
מי שכבר יודע זאת בלי תוכנית לימודים מסודרת הם כמה מן הסקטורים היותר מוחלשים בקרבנו. הערבים – כי נואשו לגמרי מן המדינה ומן האפליה הסיסטמטית שהיא נוהגת כלפי הרשויות הערביות, והחרדים – שלעולם לא ייוואשו, כי המון המון תקציבים של הרשות המקומית יופנו אליהם גם בחמש השנים הבאות. כל היתר צריכים עדיין ללמוד. ידע הוא כוח. ומי שלא רוצה כוח לשנות, תסלחו לי, הוא באמת אידיוט.
לפנייה לכתב/ת 
