לחיות עם סוכרת, לשמור על הכליה
בכל 10 שניות מת בעולם אדם מסיבוכי הסוכרת- שנחשבת לגורם התמותה השלישי בעולם המערבי. איך משפיעה המחלה על מצבם הבריאותי של החולים, בעיקר על מצב הכליות, למה מודעות לקשר בין השניים חשובה מאוד ומה אפשר לעשות כדי למנוע את ההידרדרות?
סוכרת היא מחלה שמלווה את האנושות עוד מקדמת דנא. האזכור הראשון למחלת הסוכרת התגלה במצרים העתיקה כבר ב-1552 לפני הספירה ואת המונח "סוכרת" הטביעו לראשונה ביוון העתיקה בשנת 230 לפני הספירה.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
אמנם לאורך השנים, הודות לחקר הרפואה, חלו פיתוחים רבים בדרכי הטיפול בסוכרת אבל לאור שכיחותה ההולכת וגוברת באוכלוסיה מתבררת גם מורכבותה של המחלה. ההתמודדות עם סוכרת הפכה לאתגר של ממש, לא רק לסוכרתיים עצמם אלא גם לרופאים המטפלים בהם.
האתגר הופך מורכב עוד יותר היות שיש צורך לא רק לשלוט במחלה ולשמור על איזון, אלא גם להימנע מסיבוכים ובעיות בריאותיות המתלוות לסוכרת.
לשמור על בריאות הכליות
בדיקה תציל ממוות: 7 מיתוסים על מחלות כליות
הרבה בשירותים? 10 סימנים מתריעים לסוכרת
דו"ח: זינוק במס' המטופלים בדיאליזה בגלל סוכרת
גורם התמותה השלישי בעולם
כיום, סוכרת מהווה את גורם המוות השלישי בעולם המערבי, ולמעשה, בכל 10 שניות מת בעולם אדם כתוצאה מסיבוכים של המחלה. למעלה מ-371 מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים בסוכרת (90% מתוכם בסוכרת סוג 2), ולהערכת ארגון הבריאות העולמי קיימים עוד רבים שאינם מאובחנים.
לפי פרסומים של הפדרציה הבינלאומית לסוכרת (IDF) מחלת הסוכרת יצאה מכלל שליטה וקיימת עליה מדאיגה בשכיחות של המחלה בעולם. הערכת ארגון הבריאות העולמי היא שעד שנת 2030 יגיע מספר המבוגרים החולים בסוכרת ל-552 מיליון איש ברחבי העולם.
גם בישראל התמונה אינה מעודדת. בישראל חיים חצי מיליון חולי סוכרת, שמהווים כ-7% מהאוכלוסייה ולפי הערכת משרד הבריאות יש כ-200 אלף חולים נוספים אשר אינם מאובחנים.
למחלה גורמי סיכון מגוונים וסוכרת מתפתחת בקבוצות עם גורמי סיכון שונים החל מהיסטוריה של סוכרת במשפחה, גיל, יתר לחץ דם, משקל עודף והשמנה, ואורח חיים הכולל תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית.
הסוכרת גורמת לבעיות בריאותיות חמורות
חולי סוכרת מתמודדים לא רק עם המחלה עצמה, ועם המאבק להישאר מאוזנים במדדי הסוכר אלא מועדים לפתח בעיות בריאותיות נוספות, חלקם אף מסכנות חיים. חולי סוכרת חולים ביותר מחלות לב וכלי דם בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה.
הם גם נוטים לפתח יותר אירועים מוחיים, כאשר הסיכון לפתח שבץ מוחי בקרב חולי סוכרת הוא יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית. בהתאם לגיל החולה, הסיכון גדל בין פי 2 עד פי 4 מאשר אדם בריא ללא סוכרת.
בקרב החולים, האסוציאציות הבולטות, שעולות לא פעם בכל הקשור לסיבוכי הסוכרת, הן לרוב החשש לנזק בראייה או לסיבוך עצבי ברגליים, שעלול לייצר זיהום המביא במקרים קשים עד לקטיעת הרגל.
ללא ספק, פגיעה עינית (רטינופטיה סוכרתית) או נזק עצבי בגפיים (נוירופטיה סוכרתית) הינם סיבוכים קשים שחולי סוכרת עלולים ללקות בהם ויש לעשות הכל על מנת למנוע אותם, אך דווקא הבעיה הנפוצה ביותר בקרב סוכרתיים עדיין לא זכתה למספיק הכרה.
מנתונים עולמיים עולה כי הסיבוך העיקרי ממנו סובלים חולי הסוכרת הינו הפגיעה בתפקוד הכליות שלהם. הנתון הבולט מצביע על כך שכשליש מחולי סוכרת סוג 2 ילקו בשלב כלשהו של המחלה בנזק חמור לכליה שלהם. פגיעה שכזו עלולה להתדרדר לעיתים עד לאי ספיקת כליות סופנית, הדורשת טיפולי דיאליזה לכל החיים או השתלת כליה.
חמורה לא פחות העובדה, שישנם חולים רבים אשר סובלים, כבר עם אבחון המחלה, מנזק כלשהו לכליה שלהם, גם אם עדיין הנזק הינו בשלב התחלתי, וזאת בשל העובדה שבמקרים רבים החולים מאובחנים בסוכרת זמן רב יחסית אחרי שהמחלה הייתה כבר פעילה ללא ידיעתם.
המחלה היא א-תסמינית בשלב הראשוני ולכן חולים רבים לא מודעים לכך שיש להם סוכרת ובמקביל כבר מפתחים את הסיבוכים המוקדמים של המחלה. מכל נקודת מבט מדובר באחוזים גבוהים ולאור זאת, נעשים מאמצים רבים מצד גורמי הרפואה לשים דגש על הכליה כאיבר חשוב מאין כמוהו לחולה הסוכרתי.
חשוב כי כל חולה סוכרת יהיה מודע לחשיבות איבר זה ולאפשרות שהוא עלול לסבול בשלב כלשהו מהתדרדרות וממחלת כליות כרונית.
למה הכליה חשובה?
התפיסה הרווחת היא ששמירה על כליה תקינה מהווה מפתח חשוב להצלחה בטיפול במחלת הסוכרת. לאור העובדה שהרפואה כבר יודעת שחלק ניכר מחולי הסוכרת עלולים לפתח סיבוכים ולחוות הידרדרות במצב הכליות, ישנה מגמה לשמור על הכליה כבר משלב האבחון הראשוני. כמו כן, הטיפול הנבחר ייקח בחשבון את מצב התיפקוד הכלייתי של המטופל.
בכנס איגוד הסוכרת האירופי, ה- EASD, שנערך בחודש שעבר בברצלונה ואליו מגיעים כל בכירי הרפואה מרחבי העולם, דובר רבות על חשיבות התפקוד הכלייתי והחשיבות להעניק למטופלים טיפול תרופתי שאינו מושפע מרמת תפקודן.
הכליות שלנו מסננות וסופגות את רוב התרופות שאנו נוטלים, תרופות הניתנות למחלות ולבעיות שונות. אצל חולי הסוכרת, לרוב מתלוות למחלה גם בעיות בריאותיות נוספות והם בדרך כלל נוטלים תרופות לא מעטות לטיפול בהם.
חולה סוכרתי לרוב סובל מבעיות נוספות בגינם הוא יזדקק דרך קבע גם לתרופות לכולסטרול, תרופות ללחץ דם ועוד. לכל אלו מתלווה כמובן גם הטיפול ההדוק של תרופות לאיזון הסוכרת. הבעיה נוצרת מכיוון שחלק מהתרופות שהחולים נוטלים וביניהם מרבית התרופות לטיפול בסוכרת סוג 2, מתפנות מהגוף באמצעות הכליות ולמעשה מעמיסות עליהן.
כשמדובר בחולי סוכרת שבשל המחלה סובלים גם מפגיעה בכליות, הדבר מקשה עוד יותר את איזון רמות הסוכר של החולים. רופאים המטפלים בסוכרתיים עם תפקוד כלייתי רעוע, עלולים להפסיק או לשנות את המינון התרופתי הניתן לחולה וזאת בכדי להוריד את הסיכון לתופעות לוואי. במצב כזה, החולה לא רק סובל מהתדרדרות בכליה אלא גם הטיפול במחלת הסוכרת שלו נפגע.
בורינגר אינגלהיים (BI) ו- lilly, שתי חברות מובילות בתחום התרופות בעולם, החליטו לשתף פעולה בתחום הסוכרת בכדי להביא למטופלים פתרונות נוספים בהקשר הזה.
טיפול בתרופות לסוכרת שאינן מתפנות דרך הכליות יכול להוות פתרון אידיאלי גם עבור חולים שהכליות שלהם נפגעו וגם עבור חולים שמעצם היותם חולי סוכרת הם מצויים בסכנה לפתח פגיעה בכליות.
הדרך להצלחה
כאמור, פגיעה בכליות עלולה להופיע גם אצל חולה סוכרת בו אובחנה רק לאחרונה המחלה, היות וקיים סיכוי סביר שהמחלה כבר הייתה פעילה בגופו במשך שנים והספיקה לגרום לפגיעה בכליות. על מנת למנוע או לצמצם פגיעה בכליות כתוצאה מסוכרת, חשוב להיות מאוזנים.
חשוב לא רק להתאים ולבחור את הטיפול התרופתי המתאים ביותר אלא גם לשמור על אורח חיים בריא שיסייע באיזון של רמות הסוכר בדם ובשמירה על לחץ דם מאוזן.
מחקרים מעידים על האטה בקצב התדרדרות תפקוד הכליות וירידה בהפרשת חלבון בשתן בקרב חולי סוכרת שמטופלים ושומרים על רמות סוכר מאוזנות.
גם לחץ דם גבוה בקרב חולי סוכרת עלול לגרום לפגיעה בכליות. בקרב חולי סוכרת חשוב להוריד את ערכי לחץ הדם מתחת לערכים של אדם בריא ולשאוף שיהיו מתחת ל-130 80. איזון לחץ הדם נעשה על ידי תרופות, הקפדה על דיאטה ללא מלח, ירידה במשקל ופעילות גופנית קבועה.
פעילות גופנית חשובה מאין כמוה. לצד שמירה על תפריט מאוזן המותאם לסוכרתיים, הוכח לאורך השנים שפעילות גופנית מצליחה להוריד משמעותית את ערכי הסוכר, להפחית את המשקל ולהביא לשיפור במדדי הבריאות הכלליים של האדם.
חשוב לכל חולה סוכרת להקפיד על פעילות גופנית, כאשר ההמלצה הרווחת עומדת על ביצוע פעילות גופנית מינימאלית למשך 50 דקות, שלוש פעמים בשבוע. כל אלו יחד, יכולים לשפר את איכות החיים עם סוכרת ולמנוע סיבוכים מיותרים.