שת"פ עם גליליאו: למנף את תעשיית החלל
מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אומר כי שיתוף פעולה עם הלוויין האירופי תסייע לקדם את המטרות העיקריות של תוכנית החלל
סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע חתמה השבוע על הסכם שיתוף פעולה בתחום הניווט הלווייני (GNSS) עם האיחוד האירופי, המפעיל את פרויקט גלילאו, המקבילה האירופית של ה-GPS. ההסכם נחתם בטקס חגיגי במעמד סגן נשיא האיחוד האירופי והממונה על תחום התעשייה והיזמות בנציבות האירופית אנטוניו טייאני, שגריר האיחוד האירופי הנכנס לארס פאבורג-אנדרסן, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי ומנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון.
ממשרד המדע נמסר כי ההסכם יאפשר לתעשיות ולאקדמיה בישראל להשתתף בפרויקטים בתחום הניווט הלווייני עם מקביליהם באיחוד האירופי. "הנושא של שיתופי פעולה בינלאומיים נמצא אצלנו ברשימת העדיפות במקום מאוד גבוה לא רק בגלל שאנחנו אוהבים לעשות שיתופי פעולה, אלא מכיוון ששיתופי פעולה בינלאומיים הינם מנוף מצויין כדי לקדם את המטרות העיקריות של תוכנית החלל שאנחנו אמונים עליה." אמר קדרון, בעקבות החתימה על ההסכם.
לפתח את תעשיית החלל האזרחית
"באמצעות שיתופי פעולה אנחנו מחברים את התעשיות שלנו עם תעשיות אחרות דרך סוכנויות החלל. בצורה כזו אנו ממנפים את היכולות ההדדיות, מקצרים בזמן המו"מ, וממנפים את התקציב שיש לנו כדי להשיג הצלחות בפיתוח של טכנולוגיות ומוצרים שיקדמו את תעשיית החלל האזרחית.
"טבעי שבמסגרת זו נחתום עם הנציבות האירופית את פרק ב' של פרויקט גלילאו שנקרא GNSS. בפגישה, סגן נשיא האיחוד האירופי הצעה על השולחן והזמין אותנו להצטרף לתוכנית קופרניקוס שבמסגרתה יפותחו מספר לוויינים מסוגים שונים שאמורים להיות חוד החנית האירופאית בכל הנושאים של חקלאות, אסונות, פיקוח על שימושי מים ועוד, עם יכולות תצפית משוכללות יותר ואנחנו צריכים לשקול את זה באהדה, כמובן במסגרת התקציב".
מה המצב בפרויקטים קודמים שיש לישראל עם האיחוד האירופי בנושאי חלל?
"פרויקט ונוס (לווין ישראלי צרפתי לתצפית מולטיספקטרלית על כדור הארץ) נמצא בישורת האחרונה. אנו מחפשים משגר ומצפים לחתום על ההסכם לשיגורו על גבי משגר וגה - המשגר האירופי למטענים בגודל בינוני. היה קשה למצוא גוף שישגר את הלווין, משום שמטעמים פיננסיים אנו נדרשים להציב אותו כמטען משני בשיגור של לווין אחר. לאחר שנסינו את ההודים, הרוסים ואפילו גורמים אמריקנים, הגענו אל הצרפתים ואנחנו מקווים שעד סוף השנה נחתום על חוזה השיגור ונתקדם".
"אנו פועלים מול האיחוד בנושאים אחרים של שיתופי פעולה - כמו למשל פיתוח של הנעה חשמלית ללווינים קטנים שכן אנחנו מכוונים למיזעור ומחפשים הנעה שתתאים לזה. כמו כן אנו בוחנים פיתוח רכיבים קלי משקל, שעונים אטומיים ועוד עם השותפים שלנו ואנחנו צריכים לבחור מביניהם את אלה שיהיו יותר אטרקטיביים לשני הצדדים ונוכל לזהות שיש תעשיות בשני הצדדים שמסוגלות להרים את זה. כמו כן ישנם נושאים שאנחנו עובדים מול הסוכנויות העצמאיות של המדינות ובפרט של צרפת ואיטליה".
עוד ב"הידען"
מדי פעם עולה שאלת הצטרפות ישראל לפרויקט ESO - המצפה האירופי הדרומי. מה קורה עם זה?
"אנחנו צריכים לבחון את הנושא. ההשתתפות כרוכה בדמי כניסה של כמה מיליוני אירו שהם שיעור ניכר מהתקציב שלנו, שכבר סגור לדברים אחרים. אני מניח שבקרוב תהיה פגישה בנושא. בסוף נומבמר תגיע מ-ESO קבוצה של חמישה מדענים מובילים שירצו להראות למה זה טוב לתעשייה הישראלית, כי כדי לבנות את הטלסקופים הם יצטרכו להזמין עבודה. בסך הכל זה דבר מבורך שמדענים יוכלו להשתמש בטלסקופים הכי טובים בעולם בקוטר של 40 מטר כל אחד ויוכלו לקדם עוד יותר את האסטרופיסיקה בארץ שהיא מובילה בעולם."
לפנייה לכתב/ת 
