שבתון או בחירות באינטרנט? אולי כך נצביע
רק חצי מהישראלים טרחו להצביע בבחירות המקומיות. מומחים מסבירים שהשחיתות והיעדר יום שבתון תרמו לכך, אבל גם התפישה ההיסטורית שאת ההחלטות המשפיעות באמת מקבלים במוסדות הממשל הארציים ולא בעיריות. הפתרון יכול לבוא גם מהרשת או הסלולר: באסטוניה כבר מצביעים מרחוק
הבחירות לרשויות המקומיות הראו שוב שנכונות הציבור לצאת לקלפיות דווקא כשמדובר במקומות היישוב שלהם, בסביבתם המיידית והקרובה, נמוכה בהרבה מהנכונות שלהם להצביע בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. האם זה היעדר יום השבתון, חוסר האמון בפוליטיקאים המקומיים או סתם שאננות? ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המספרים בפעם הבאה?
ד"ר פאני יובל, חוקרת במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, תולה את אחוזי ההצבעה הנמוכים בחוסר האמון של האזרח ברשויות. "הסיבה המרכזית היא ניכור וחוסר אונים. ברגע שהציבור מנוכר למוסדות השלטון המקומי וחסר אמון בהם - הוא לא יוצא להצביע. זה קשור לתחושת חוסר היעילות הפוליטית, התחושה שאין לאזרח השפעה. גם אם הוא מצביע, בשורה התחתונה מה שמובטח לא מתקיים. אין אמון בנבחרי הציבור".
ד"ר יובל לא רואה בהצעות להפוך את יום הבחירות ליום שבתון פתרון יעיל. "אני בכנות לא חושבת שתהיה לזה השפעה רבה. במקומות שבהם יש עניין, הציבור עדיין בא ואומר את דברו בלי קשר לשבתון. אחוזי הצבעה נמוכים אינם תולדה של קיום יום שבתון או לא. יש מדינות שאפילו מחייבות בחוק את האזרח לבוא ולהצביע וגם זה לא עובד לפעמים - ברגע שאין מוטיבציה פנימית פשוט לא מצביעים".
לדברי יובל, יש לאמץ פתרונות ארוכי טווח. "יש לשפר את הביצועים והתפקוד של השלטון המקומי. בנוסף, יש לשפר את היחסים בין הציבור לשלטון המקומי ולהעלות את השקיפות. יש פה עניין מהותי וצריך לטפל בו. גם עניין השחיתות ברשויות המקומיות שעולה לכותרות משפיע. זה נושא מאוד כאוב ברשויות המקומיות. השחיתות לצערנו הרב במגמת עלייה, אבל לא רק שם, וזה דורש טיפול שורש. אלה לא דברים שקל לגייס אליהם את הציבור. הציבור מוחלש מאוד בגלל יוקר המחיה והמצב הכלכלי והתעסוקתי. הוא הרבה פחות פנוי לעסוק בפוליטיקה - בבחינת 'למה לבזבז זמן אם אני לא בטוח שאני הולך להשפיע?'".
דוקטור ארז צפדיה, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר, מספק הסבר היסטורי לחוסר ההיענות של התושבים בבחירות המקומיות. "יש איזשהו זיכרון היסטורי ולפיו ההחלטות המכריעות שנוגעות לחיי היום-יום של האזרחים אינן מתקבלות על ידי השלטון המקומי. זו תולדה היסטורית מפני שבעשורים הראשונים להקמת המדינה הרשויות המקומיות, בעיקר בערים החדשות - עייריות הפיתוח, נשלטו על ידי המפלגות הגדולות. מה שקרה במשך השנים הוא שחל שינוי ביחסים בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות, והמגמה הייתה להעביר יותר אחריות לרשויות המקומיות ולצפות מהן להיות יותר מעורבות בגיוס המשאבים לתפעול אותה אחריות שהוטלה עליהם".
הצבעה באינטרנט: פחות כסף, פחות זמן
אז איפה כן יש אחוזי השתתפות גבוהים של האזרחים? ד"ר צפדיה מציין כי ביישובים קטנים, שבהם ההשפעה של הרשות המקומית על חיי האזרח היא גדולה, יש אחוזי הצבעה גבוהים יותר. "עיר כמו תל-אביב מייצגת את הפן ההפוך. התושבים מרגישים כעוד בורג קטן מבין 400 אלף אנשים וקשה לראות את התמונה המלאה של השלטון המקומי כמעצב חיי היום-יום. מקומות אחרים עם אחוזי הצבעה גבוהים הם אלה ששסועים מבחינה חברתית, ושבהם המאבק הזהותי מקבל ביטוי על השאלה מי ישלוט בשלטון המקומי, מתוך הבנה ששליטה בשלטון משמעה ביטוי בזהות קהילתית כזו או אחרת. סוג המקומות השלישי שבו אנחנו רואים מעורבות גדולה הוא זה של המקומות שבהם יש תלות מבחינה כלכלית, בעיקר בתחום התעסוקה".
ואיך ניתן לשנות את המציאות? "צריכים לעשות כמה דברים מרכזיים. ראשית, העברת האחריות לשלטון המקומי צריכה להיות מגובה בתקציב תואם, כך שהתושבים יתחילו להבין טוב יותר את תפקיד השלטון המקומי. זה מחייב רפורמה בחלוקת העושר המוניציפלי. זה יכול להיות שינוי גבולות, חלוקת כספי ארנונה מבלי לשנות גבולות, קופה של היטלי השבחה שתחולק בצורה שוויונית יותר. אלה פתרונות שעשויים לעורר התנגדות פוליטית מצד הרשויות עצמן ופורום 15 הרשויות הגדולות".
יום שבתון, לדעת המומחים, אולי לא יעלה בהרבה את אחוזי הבחירה, שכן מדובר בסוגיה עמוקה יותר, אך אולי ישראל יכולה לקחת דוגמה ממדינות אחרות בעולם המצליחות להנגיש את הבחירות לציבור. באסטוניה, למשל, ניתן להצביע באמצעות האינטרנט בבחירות לרשויות המקומיות. בשנת 2007 הייתה אסטוניה המדינה הראשונה בעולם שאפשרה הצבעה דיגיטלית באמצעות תעודת זהות חכמה. בצורה כזו הבחירות המקומיות הופכות למשימה קלה וחסכונית בזמן. יחד עם זאת, בהתחשב בדעת המומחים, בישראל דרוש פתרון שהוא לא רק קוסמטי.
"40 אחוז מההצבעות בבחירות נעשות דרך האינטרנט, גם בבחירות לפרלמנט", מספר יורם אורן, מומחה לאבטחת מידע,
על המתרחש באסטוניה. "אין הבדל גדול בין הפלטפורמה האינטרנטית לסלולרית, אך קל יותר להאקרים לתקוף דרך האינטרנט מאשר דרך הסלולר. באסטוניה מזדהים הבוחרים בשיטות שונות, שאחת מהן היא תעודת זהות חכמה וסיסמה מול השרתים הממשלתיים. אפשרות שנייה להצבעה בשלט-רחוק יכולה להיות רישום דרך ספק סלולר וקבלת זהות סלולרית נוספת, ובעקבות זאת הצבעה דרך הטלפון החכם. בשביל זה ספק הסלולר צריך להשתתף במשחק הזה, וזה לא כל כך טריוויאלי לעשות את זה בשוק תחרותי של סלולר. על כל פנים, אני חושב שיישום של שיטה כזו בישראל יכול להעלות את אחוזי ההצבעה".
לפנייה לכתב/ת 
