שוברים את הכלים - כולם משחקים
נגישותו של אדם לסביבתו היא מפתח להשתלבות מלאה בחברה ולשיוויון הזדמנויות - הארכיטקטית טלי כהן אנדרסון, הפועלת במסגרת פרויקט "גני משחקים נגישים ומשלבים", מסבירה כיצד אפשר ליצור סביבה המאפשרת השתלבות של כל אדם באשר הוא
סוזן גולדסמן, מומחית אמריקאית לעיצוב ותכנון סביבות לילדים ובני נוער, אמרה פעם כי "סביבת לימוד איכותית של חווית המשחק, היא הרבה יותר מאוסף סתמי של ציוד ומתקני משחק המפוזרים במרחב".
בשנת 2007 סבלו בישראל 314,000 ילדים בגילאי 0-17 מנכות כלשהי. 193,000 מהם נזקקו לטיפול קבוע ולפיכך הוגדרו כבעלי מוגבלות חמורה. שכיחות המוגבלות גבוהה יותר בין בנים מאשר בין בנות. המוגבלויות השכיחות הן בתחומי הלמידה וההתנהגות, כשאחריהם (בסדר יורד) המחלות הכרוניות, מוגבלות פיזית, מוגבלות חושית ומוגבלות שכלית. ל-40% מהילדים יש מוגבלות ביותר מתחום אחד (מתוך סקר ארצי של המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל).
המודל הדומיננטי, לפיו טופלו אנשים עם מוגבלויות עד שנות ה-50 של המאה הקודמת, היה המודל הסיעודי אשר גרר השמה נרחבת שלהם במוסדות והדרתם מהמרחב הציבורי. כיום, המודל המוביל הינו מודל חברתי-פוליטי המכיל גם פן רפואי - יחד עם הטלת אחריות על החברה שתסיר מכשולים מהסביבה, על-מנת לאפשר עצמאות והשתתפות מרבית לאדם עם מוגבלות.
גן נעול: לא שביל אליו, לא דרך
"גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶּרֶךְ גַּן נָעוּל – אָדָם הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע עַד זוֹב דָּם... גַּן נָעוּל". בשיר 'גן נעול' מתארת רחל המשוררת מערך יחסים וכמיהה למגע בין שני בני-אדם. השיר פותח בשאלה על זהותו, מהותו ומניעיו של הזולת, ומציג בתשובה כישלון בתקשורת הבין-אנושית. דחיית הזולת מביאה למסקנה, ארעית או קבועה, על טבע האדם שהוא כמו "גן נעול".
משמע, הנגישות לזולת תלויה רבות גם במאמץ ההדדי - שלנו כחברה, וכמעצבים החיים בתוכה - לשנות ולעצב אותה. השאלות בסיום השיר מבטאות את ההתלבטות: האם להשלים עם כך שאין שביל ולא דרך, לוותר וללכת לדרכה - או שמא לנסות לסלול דרך ולפרוץ את מחסום הזרות, הנגישות והתקשורת, למרות הקושי וחוסר הנגישות ושיתוף הפעולה?
הנגישות לסביבתו של האדם - מפתח לשילובו האמיתי בחברה
דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת החקיקה בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות קבע כי "נגישות לסביבתו של האדם היא עבורו מפתח לשילוב אמיתי בחברה ולשוויון הזדמנויות". אלא שבפועל המצב בארץ עגום ביותר: כ- 450 גני שעשועים פרושים כיום ברחבי ירושלים - המזרחית והמערבית, בשכונות חילוניות וחרדיות - אך אף לא גן משחקים אחד הנגיש במלואו לילדים או למבוגרים בעלי מוגבלויות (דו"ח מבקר המדינה, 2009).
פרויקט 'גני משחקים נגישים ומשלבים' בירושלים בא להציע פתרון לוקאלי לבעיה גלובאלית. הפרויקט מנסה לשפוך אור על ה'אוטיזם' שבגני המשחקים לילדים - תופעה הגורמת ללוקה בה להיות כמו 'גן נעול' בעולם משל עצמו, גן שאינו מתקשר עם סביבתו ועם המנסים לשהות בו או לבוא בפתחו. בנוסף, ישנו ניסיון לעמוד על טיבו של אותו מום מחוכם והרסני, שאינו מאפשר שילוב של ה'אחר' בקרבנו ומשאיר רבים מאיתנו מחוץ לכתליו.
במסגרת המחקר, שורטט פרופיל של גן 'ממוצע' לצורך השוואה עם גנים אחרים ונבחנו השפעותיהם של פרמטרים המגדירים את אופיו וזהותו של הגן כמרחב בנוי וסביבה פיזית, על קיומה של אינטראקציה חברתית בין האחר והשונה לבין עמיתים בני גילו שהתפתחותם תקינה. בין היתר, נבדק גם פוטנציאל השילוב של אוכלוסייה זו, שהנגישות לתוכה קשה ואף קשריה עם סביבתה מועטים ושונים באיכותם.
נתון בולט ומטריד בסקר הוא העובדה כי 26% מדווחים על היעדר קשר עם חברים בקרב אנשים עם מוגבלות, לעומת 8% בלבד בין אלה שהם ללא בעיה בריאותית כרונית. לנוכח זאת, אין פלא כי רבים מהילדים עם מוגבלות מדווחים על תחושת בדידות בתדירות גבוהה. זוהי תחושה המלווה אותם יום-יום, ונראה כי בידוד חברתי הוא תופעה קבועה בקרב אנשים עם מוגבלות - וילדים בפרט.
דרושה: מהפכה עיצובית שתייצר מרחב משחק מכליל
יהיו המוגבלויות אשר יהיו, כל הילדים ראויים לשחק ככל הילדים האחרים בסביבה בטוחה, מעוררת מוטיבציה ומותאמת לצרכיהם. על חברה בריאה, המאפשרת חירות לילדיה, לזנוח את העמדה המניחה ש'חווית המשחק' לילדים עם צרכים מיוחדים מגבילה רק מעט מילדינו. לפיכך, נחוץ שינוי מערכתי תפיסתי והיערכות מתאימה.
אני מציעה להרחיב את עקרונות העיצוב האוניברסלי שנותנים מסגרת ברורה לעיצוב של מוצרים ובניינים, ולייצר מסגרת לעיצוב מרחבי-חוץ מתוך גישה תוצאתית. שאלו כמעט כל הורה עם עגלת תינוק, ותקבלו הבעה של תסכול וכעס על המיקום הנמוך של צורכי הילדים הללו בסדר העדיפות של התכנון העירוני.
כדי לייצר מרחב משחק מכליל, שמאפשר אינטגרציה בין הצרכים והיכולות של הילדים השונים לתוך העיצוב, דרושה מהפכה עיצובית בגישה שלנו לשטחים הציבוריים. התפיסה החדשה לא תהרוס את הקיים, אלא תשנה ותשמיש אותו מחדש. מדובר במודל שדן ב'מרחב המשחק המשותף' – מרחב שאינו שייך באופן מלא לילדים בעלי מוגבלויות או לילדים 'טיפוסיים', אך גם איננו זר לאף אחד מהם.
מרחב כזה יאפשר דיאלוג, משחק משותף או סתם מפגש מוצלח, ויביא לתחושה של העשרה הדדית. כפועל יוצא, תתקיים גם צמיחה של כל אדם בפני עצמו, באשר הוא.
- טלי כהן אנדרסון היא ארכיטקטית ומורשה לנגישות מתו"ס ושירות, מרצה בכירה בחוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למנהל, ומשמשת כיועצת נגישות עירונית של העיר ירושלים
- כנס "גן נעול" בנושא עיצוב מכליל: איך להנגיש סביבה, מוצרים ושירותים לכולם ללא תלות בגיל, יכולת או סטאטוס - יום עיון בינתחומי ביוזמת החוג לעיצוב פנים, המסלול האקדמי המכללה למנהל, יתקיים ביום שני ה-28/10 בין השעות 13:00-19:00 במסלול האקדמי המכללה למנהל, שד' יצחק רבין 7 ראשון לציון. הכניסה חופשית