למה צעירים ביפן הפסיקו לעשות סקס?
משהו רע עובר על יפן: סקר חדש מצא כי כמעט מחצית מהנשים ויותר מרבע מהגברים בגילאי 16-24 אינם מעוניינים במגע מיני או סולדים ממנו. האם האוכלוסיה היפנית עומדת בפני סכנת הכחדה?
כתבה שפורסמה השבוע ב-The Guardian חשפה כי יפנים מתחת לגיל 40 איבדו עניין במערכות יחסים קונבנציונליות. לא זאת בלבד שיפנים מתחתנים פחות ומולידים פחות ילדים, אלא שמיליוני יפנים אינם יוצאים לדייטים, ומספרים גוברים והולכים אף חדלו מקיום יחסי מין.
עוד בנושא:
הוא קוריאני, היא יפנית. ירח הדבש יהיה בישראל
להשכרה בסין: חברה שתגרום לאקסית שלך לקנא
כך, למשל, סקר שנערך ב-2011 מצא כי 61% מהגברים הלא נשואים ו-49% מהנשים הלא נשואות בגילאי 18-34 אינם נמצאים כלל במערכת יחסים, עליה של כמעט עשרה אחוזים תוך חמש שנים. מחקר נוסף מצא כי שליש מהאנשים מתחת לגיל 30 מעולם לא יצאו לדייט. ואילו סקר שנערך השנה מצא כי כמעט חצי מהנשים ויותר מרבע מהגברים בגילאי 16-24 אינם מעוניינים במגע מיני או סולדים ממנו.
לקבור את הרומנטיקה
מדוע היפנים אינם מעוניינים במערכות יחסים, בדייטים או במין? כותבת המאמר, אביגיל האוורת', מתארת מספר גורמים ייחודיים בתרבות היפנית, אשר שילוב שלהם הוביל לחיי הפרישות של הדור הצעיר.
הגורם המרכזי נעוץ בסתירה שבין המודל המשפחתי האנכרוניסטי של הבעל המפרנס והאישה שנשארת בבית, שעדיין נהוג ביפן, לבין תנאים חברתיים וכלכליים שכבר אינם מאפשרים את קיומו של המודל הזה.
פתגם יפני גורס כי "נישואין הם קבר עבור האישה". אם זה נשמע חמור עבור האוזן המערבית יש להבין כי עבור הנשים היפניות המודרניות, נישואין הם הקבר של הקריירות שלהן. סיכויי הנשים לקידום בעבודה יורדים בצורה דראסטית כאשר הן מתחתנות מאחר והמעסיקים מניחים שביום מן הימים הן תיכנסנה להריון, ומרגע שהן מולידות ילד, הן אינן מסוגלות לעמוד בתנאי העבודה הקיימים של שעות ארוכות ובלתי גמישות.
חוסר הגמישות הנהוגה כלפי אמהות מובילה לכך שכ-70% מהנשים היפניות עוזבות את העבודה לאחר לידת הילד הראשון ונאלצות להפוך לעקרות בית ללא הכנסה עצמאית. הפיכתן של הנשים היפניות לעצמאיות ושאפתניות יותר, יחד עם עמדות מסורתיות לגבי חלוקת התפקידים בין גברים ונשים במשפחה (אישה נשואה שעובדת נתפשת כ"אישה שטן"), גרמו לכך שנשים מעדיפות כבר להישאר רווקות וליהנות מקריירה ומחיים עצמאיים.
למעשה, המרכז היפני לאוכלוסיה ולביטחון חברתי מדווח כי 90% מהנשים הצעירות מאמינות שעדיף להיות רווקה מאשר נשואה. גם על רומנים וסטוצים הן מוותרות בעקבות הרצון להשקיע בעבודה ללא הסחות דעת, ובגלל הציפיה החברתית מנשים צעירות להיות מתוקות ובתוליות.
המציאות החדשה
ההחלטה להישאר רווק היא הבחירה המועדפת על גברים כמעט באותה המידה כמו נשים, בדיוק בשל אותן מחויבויות מתנגשות. עם המיתון הכלכלי, יוקר המחיה וחוסר היציבות התעסוקתית, גברים מרגישים שהלחץ המסורתי המופעל עליהם לתמוך באישה וילדים כבר לא עומד בקנה אחד עם המציאות. חוסר היכולת לרדוף אחר הצלחה כלכלית ורומנטית בעת ובעונה אחת, גורם להם להתמקד בקריירה תוך כדי שהם שמים בצד מערכות יחסים בכלל ויחסי מין בפרט.
באופן אירוני, דווקא מערכת תפקידי המגדר במשפחה - האישה הנשואה בבית והגבר שנמצא בעבודה למשך 20 שעות ביממה - היא שייצרה את הסביבה האידיאלית לחיים יחידניים. הערים ביפן משופעות בתנאי נוחות לאדם הבודד, שנוצרו במקור עבור הגבר המפרנס הנמצא רוב היום בגפו. תנאים אלה הכוללים ארוחות בזק בעמידה, מוצרי צריכה באריזות בודדות או לינה ליחיד, משמשים כיום את הרווקים בני שני המינים.
שני המינים אם כן, מתרחקים זה מזה, וישנם צעירים שלקחו את ההימנעות עד לרמה קיצונית. ביפן יש כרגע לא פחות מ-13 מיליון רווקים שגרים בבית ההורים, ושלושה מיליון מתוכם הם מעל גיל 35. צעירים רבים אינם מסוגלים להמשך לבני המין השני וחלקם אף נרתעים ממגע פיזי איתם.
המציאות החדשה של רווקות מבחירה עלולה להוביל, לדעת אביגיל האוורת', לאסון לאומי. שיעור הילודה ביפן, שהוא גם כך מהנמוכים בעולם, צפוי להצטמצם בצורה דראסטית. לנשים בתחילת שנות ה-20 לחייהן יש סיכוי של 40% לא להביא ילדים לעולם, כך שניתן אף לומר כי העם היפני עומד בפני הכחדה. האם הנתונים הללו צריכים להדאיג אותנו בישראל?
ובכן, מדובר בתופעה המתרחשת, במידה כזו או אחרת, במדינות מתקדמות נוספות מלבד יפן, וגם בישראל צעירים נשארים לגור בבית ההורים, דוחים את גיל הנישואין או לא מתחתנים כלל. במציאות שבה קשה לקיים משפחה ללא שתי משכורות, המיתון הכלכלי ויוקר המחיה עשויים לחולל גם בישראל שינויים דמוגראפיים.
עם זאת, אין אנו צפויים לחזות במעבר למודל יחידני בישראל, לעניות דעתי, משני טעמים: בניגוד ליפן, בישראל מתקיימת מערכת אמונה דתית המצווה על נישואין ומשפחה, ומבטיחה שאוכלוסיות מסוימות ימשיכו לדבוק במודל המסורתי.
ערך המשפחתיות נטבע כה חזק בתרבות הישראלית, כך שלמרות העלייה בגיל הנישואין ובאחוז הגירושין, חיי הזוגיות הם עדיין בגדר הנורמה אליה מרבית האנשים שואפים. חוזקו של המודל המשפחתי בישראל מושפע גם מסיבות לאומיות. היפנים למודי אסונות הטבע של השנים האחרונות (רעידת האדמה, הצונאמי והאסון הגרעיני שנגרם כתוצאה מכך), הפסיקו להאמין באהבה מתוך תחושה של חוסר משמעות.
איום הטרור בישראל, לעומת זאת, הוביל לאתוס ציוני ולאומי של "אנחנו" מול "הם", ולתפישת המשפחה והולדת הילדים כנשק דמוגרפי במלחמת הקיום. לא נראה כי צעירים בישראל עלולים למאוס בזמן הקרוב במערכות יחסים, בדייטים או בסקס.
לפנייה לכתב/ת 
