תשואה מיידית: קונים דירה ומחפשים בבלטות
חברת אשטרום נכסים דיווחה כי מצאה שטרות חוב בשווי 75 מיליון שקל בבניין משרדים שרכשה בגרמניה. זה לא המקרה היחידי: 6.7 מיליון דולר נמצאו במזוודה בדירה במרכז ומיליון שקל בבית בשרון. מה אומר החוק, איך מרחיב הדין העברי וכיצד אמור לנהוג יהודי המוצא אבידה של גוי?
איך עושים תשואה מיידית של עשרות או מאות אחוזים בנדל"ן? השקעה בחו"ל? אולי שיפוץ איכותי? כנראה שבשביל לעשות רווח ממש מהיר צריך משהו שמשלב את כל האלמנטים - ובעיקר הרבה מזל.
השבוע (ד') הודיעה לבורסה בתל-אביב חברת אשטרום נכסים, המתעסקת בנדל"ן מניב, כי מצאה בפברואר האחרון, באחד ממבני המשרדים שרכשה בגרמניה, תעודות התחייבות בדמות אגרות חוב בשווי של 75 מיליון שקל בעת שיפוץ המבנה. ההערכות הן כי כחלק מהשבחת הנכס פונו ארגזים ומסמכים, לפני עריכת השיפוץ, וחלק מהם היו לתעודות ששוות מיליוני שקלים.
הבשורות הטובות נפלו על אשטרום במדינה זרה, וזאת החליטה לפעול לפי החוק המקומי הגרמני והחזירה את התעודות לבנק הגרמני שהנפיק אותם. לפי החוק המקומי, גורם הטוען לבעלות על האבידה צריך להוכיח תוך שלוש שנים כי היא שייכת לו. אם לא יימצא גורם כזה, או לא יוכיח שהוא בעליה של האבידה, היא תוחזר לרשות מי שמצא אותה.
כעת, מתנהל משפט בין גורם הטוען כי אגרות החוב שייכות לו, ומנסה להוכיח זאת, לבין אשטרום. על מנת שלא לסייע לאותו גורם בפרטים מזהים, שיסייעו לו בבית המשפט, ממעטת אשטרום למסור פרטים מזהים או מידע נוסף מעבר לדיווח שהועבר לבורסה.
אנשים טובים באמצע הדרך
אז אם גם אתם חולמים על "להביא את המכה" מתחת לבלטות של בעל הבית הקודם, על פי ניסיון העבר, לא כדאי לכם לבנות על זה. גם אם תמצאו משהו, הדירה שתרכשו בפתח תקוה, חדרה או רמת גן לא תכלול כנראה שטרות בשווי 75 מיליון שקל.
מציאת חבילת שטרות או תכשיטים על ידי אנשים טובים ברחוב והחזרתם למשטרה, אינה מחזה נדיר. רק בחודשים האחרונים פרסמה משטרת ישראל מספר מקרים של ארנקים ותיקים שנמצאו והוחזרו על ידי תושבים. באחד המקרים אף המציאה הגיעה למיליון שקלים במזומן.
כשמדובר במציאה של "אוצר" שהשאירו בעלי הנכס הקודמים מספר המקרים צנוע יותר. יותר נכון לומר, שהמקרים שפורסמו לציבור הם בודדים, ועל פי רוב המקרים פורסמו רק לאחר שהם הגיעו לפתחו של בית המשפט.
סביר להניח, שהמחזה של שרשרת מעוטרת יהלומים שנמצאה בארון והוחזרה לבעלים (או שלא הוחזרה), מבלי שהדבר נודע לאיש, הוא נפוץ יותר. אם התעשרתם מגילוי אוצר, או שמעתם על מקרים שכאלו - דווחו לנו במייל האדום ונפרסם את הדברים בכתבת המשך.
מזוודת מיליונים, שקית באוטובוס, שטרות בארון
אחד המקרים התמוהים שפורסם לפני כשנתיים אירע 10 שנים קודם לכן: שני אחים יזמי נדל"ן, שאחד מהם יוצג על ידי עו"ד דורון ברזילאי, מצאו בדירתו של דודם שנפטר 6.7 מיליון דולר במזוודה. המקרה התגלה לאחר שעלה חשדה של רשות המיסים להלבנה של כספים לא חוקיים מצד היזמים. בחקירתם טענו האחים כי מדובר באוצר שמצאו וחששו לספר על קיומו מכיוון שלא רצו לחלוק אותו.
מקרה מעניין נוסף שפורסם, צריך להדליק נורה אדומה על טיב יחסי הזוגיות העומדים למבחן כשכסף גדול נכנס לתמונה. בקיץ האחרון דווח, כי בבית פרטי בשרון נמצאו 300 אלף דולר (כמיליון שקל) מתחת לבלטות. גם כאן, הפרשה נחשפה רק לאחר שהיא הובאה לבירור בבית המשפט.
בני הזוג שבמרכז הפרשה נשואים מזה שנים רבות. בעקבות התפוצצות צינור מים בביתם, הוזמן למקום אינסטלטור, שחצב ברצפת המרתף, מצא שלל של שטרות ירוקים והעבירו לאישה. בבית המשפט טען הבעל כי לאישתו, המיוצגת על ידי עו"ד אייל עוז, אין זכויות על הכסף משום שקיבל אותו בירושה, ולא מעיסוקו כמרפא הוליסטי.
מקרים אחרים בהקשר זה פורסמו כאשר המוצאים בחרו שלא ליהנות מההפקר, והעדיפו להחזיר את האבידות לבעליהן. לפני כשנה וחצי, נמצאו בביתה של קשישה מחיפה, המאושפזת בבית אבות לתשושי נפש, חצי מיליון שקל בשטרות.
הקשישה מאושפזת תחת חסות המרכז הישראלי לאפטרופסות, שתפקידו להשתמש בנכס של החוסה על מנת להטיב את מצבה. הדירה שהיתה מוזנחת ורעועה היתה צריכה לעבור שיפוץ, בכדי להשכירה. כשהחלו השיפוצים נמצאו בארון חסכונותיה של הקשישה, והכספים הועברו לטובת שיפור תנאיה בבית האבות.
במקרה נוסף שפורסם בווינה, לפני מספר חודשים, נהג אוטובוס פרטי בשם וולפגנג סיים את המשמרת שלו וסרק את המושבים. במושב האחורי הוא מצא שקית ובה 390 אלף אירו. אומנם לא מדובר בנכס נדל"ן, אך בהחלט זהו סכום שהיה כול לשפר את חייו של הנהג. למרות זאת, הוא העביר את הכסף למשטרה וזאת מצאה קשישה לה היו שייכים המזומנים.
מה הדין במקרי מציאת אבידה?
המקור הבסיסי להתנהלות במקרה של מציאת שלל ש"נפל עלינו מהשמיים" הוא הדין העברי: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ. וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ" (ספר דברים, פרק כ"ג).
"מצוות השבת אבידה היא אחת המצוות היסודית שבין אדם לחברו", מסביר עו"ד עמיאל קסטוריאנו, "אדם שאבד לו משהו מצפה בכיליון עיניים לקבל את רכושו. מדובר בחובה ואסור על המוצא להתעלם מקיומה של האבידה".
לדבריו, "ההלכה מבדילה בין אבידה שיש עליה סימנים, - כגון תיק ספציפי, תכשיט מיוחד או מסמך - ובין אבידה ללא סימנים. כסף הוא דוגמא קלאסית לאבידה ללא סימנים, אלא אם נמצא בתוך תיק או ארנק, ולכן אין חובה להשיבו. למרות זאת, מלפנים משורת הדין אפשר להחזירו".
החוק הישראלי שאב את הדין ממקורות התורה, אך עם שינויים קלים. החוק מתיר שלא להשיב אבידה כאשר מדובר בשווי נמוך, המעיד על "ייאוש שוויה", כלומר התייאשות מלחפש אותה בשל ערכה הנמוך מכיוון המאבד.
במקרה של אשטרום, לפי הדין העברי, כלל אין צורך להשיב את האבידה. "לפי שולחן ערוך, כאשר מדובר באבידה של גוי - מותר למוצא לקחת אותה אוטומטית מכיוון שבפסוק נאמר במפורש אבידת אחיך, אך זה לא מונע ממי שרוצה לפאר את שמו של עם ישראל מלעשות זאת", מסביר עו"ד קסטוריאנו.
מבחינה חוקית, כאשר נמצאה אבידה של בעל הבית הקודם בדירה שנרכשה, מדובר בדבר שכאילו נמצא בכל מקום, והדבר שייך לבעלים הקודמים. כלומר, אם רכשתם דירה ובמגירת המטבח נמצאה טבעת יהלום חובה על המוצא להעביר את הטבעת לבעלים או למשטרה.
המשפט העברי מבחין כאן בשני מקרים, ולמעשה מתיר במקרים מסוימים לקחת כסף שנמצא מתחת לבלטות. "כאשר נמצאת אבידה בנכס שרכשתם יש להבדיל אם מדובר במקום נגיש, כמו מגירה ובוידעם, לבין מקום מוסתר כמו בתוך קיר או מתחת לבלטות", אומר עו"ד קסטוריאנו.
לדבריו, "במקרה כשמדובר במקום נגיש האבידה שייכת לבעלים הקודם. במקרה שמדובר במקום מוסתר אין חובה למוצא להשיב את האבידה, מכיוון שקשה להתחקות אחר זהות בעל האבידה המקורי. יכול להיות שמדובר בבעלים היסטורי".