בחירות בארגנטינה: סוף עידן הנשיאה קירשנר

בארגנטינה יתקיימו היום (א') בחירות אמצע הקדנציה, ומסתמן כי הן עומדות לאשר את התחושה ההולכת וגוברת שהעידן הפוליטי של הנשיאה כריסטינה קירשנר פרננדס, המנהיגה הפרוניסטית שהאהדה לה הגיעה לשפל, עומד בפני סיום.

עוד חדשות מהעולם :

• "ארה"ב צותתה למרקל במשך יותר מעשור"
• תקיפת היהודים בסידני: "כמו שנות ה-30 בגרמניה"
• גרמניה: מת "אבי השווארמה באירופה"
• עונש על אונס בקניה: כיסוח דשא
  

אף שארגנטינה היא עדיין אחת מיצואניות המזון החשובות בעולם (היא מייצאת כמויות גדולות של סויה, חיטה ובשר), ממשלתה הנהיגה מנגנוני שליטה הולכים וגוברים על השוק והיא סובלת מאינפלציה גבוהה. 30 מיליון בעלי זכות הבחירה שאמורים לגשת היום לקלפיות כדי לבחור מחצית מחברי הבית התחתון של הקונגרס ושליש מחברי הסנאט, כבר פוזלים כולם לעבר הבחירות לנשיאות בשנת 2015. ראש הסגל הצעיר לשעבר וחסר הניסיון של קירשנר, סרחיו מסה בן ה-41, שנפרד ממנה והקים מפלגה פרוניסטית אחרת, נחשב לאיש המעניין ביותר בבחירות האלה.

הנשיאה קירשנר פרננדס. מצדדת בממשלות אנטי-מערביות(צילום: רויטרס)

קירשנר בת ה-60, הדוגלת ברעיונות התנועה הפרוניסטית העממית, לא תוכל לרוץ לכהונה שלישית כנשיאה בשנת 2015, ורבים רואים בהצבעה היום את תחילת המרוץ לכיסא שלה. מפלגתה, "החזית לניצחון", צפויה לשמור על השליטה בבית התחתון של הקונגרס ולהמשיך להיות הכוח הפוליטי המוביל בארגנטינה, אולם הסקרים חוזים כי היא תפסיד מושבים הן למפלגתו של מסה והן למפלגות אופוזיציה מהימין ומהשמאל.

ארגנטינה מתמודדת עם כלכלה איטית, הממשלה שלה קבעה שער חליפין קבוע מול הדולר (והמריצה את הסחר בשוק השחור) והפשיעה האיומה הופכת שכיחה יותר ויותר. קירשנר, האישה הראשונה שנבחרה לנשיאה בארגנטינה באופן דמוקרטי, סובלת מצניחה משמעותית באהדה הציבורית לה, העומדת כעת על כ-30%. הצניחה הייתה חדה מאז בחירתה לכהונה שנייה ב-2011. אם היו לה תקוות שהקונגרס ישנה את החוקים כדי לאפשר לה לרוץ לכהונה נוספת, הן נגוזו מזמן. קירשנר נעדרה מקמפיין הבחירות הנוכחי כיוון שהיא מחלימה מהסרת קריש דם מהמוח שלה לפני שבועיים.

מריאל פורוני, ראש מכון הסקרים Management & Fit, אמר כי ההצבעה חשובה מאוד מפני שעידן מגיע לסיומו. "כריסטינה קירשנר אינה יכולה לרוץ לכהונה נוספת. זה מעגל שנסגר וזו נקודת התחלה. יום שני הוא תחילתו של המרוץ לנשיאות של 2015".

בכירים בעולם העסקים אוהבים באופן כללי לשנוא את כישלון ניסיונה של קירשנר לשלוט באינפלציה ואת כלכלתה הפרוטקציוניסטית, ההגבלות על הייבוא שהטילה, ההלאמה של חברות כמו ענקית האנרגיה YPF ועוד. היא זכתה לאהדת אחרים בשל הקידום האגרסיבי של קידוחי נפט בניסיון להבטיח את העצמאות של ארגנטינה בכל הקשור לאנרגיה. כיום נאלצת בואנוס איירס לייבא כמעט את כל הנפט שבו היא משתמשת, והעלות של הדבר גדולה מאוד.

אנשי עבודה קשי יום אוהבים את הנשיאה כריסטינה קירשנר (ואת בעלה המנוח, הנשיא לשעבר נסטור קירשנר) בשל מלחמתם בעוני, תוכניות

הרווחה הנדיבות שהנהיגו ודמי הגמלאות. פורוני ציין כי כשקירשנר ניצחה בבחירות לנשיאות לפני שנתיים הפופולריות שלה עמדה על נתון מצוין של 64%. הצניחה בשיעור האהדה לה נבעה מהכלכלה, הסגנון הלעומתי שלה וההתכחשות שלה לאינפלציה ולפשע כאל בעיות משמעותיות. מבקריה אינם מרוצים גם ממדיניות החוץ שלה, שבמסגרתה היא מתייצבת לצד ממשלות אנטי-מערביות כמו אלו של ונצואלה, אקוודור ובוליביה.