תביעה: חיידק לא טופל - והילדה נפגעה מוחית

כשהייתה אביב כומארי בת 7 חודשים היא לקתה במחלה ויראלית קלה. במשך כשבוע ימים היא סבלה מדלקת עיניים, נזלת ושיעול קל שהתפתחו לחום גבוה, שלשול והקאות. התינוקת הפכה ישנונית ואפתית. בכל יום הביאו אותה הוריה לרופא ילדים בקהילה, שעקב במסירות אחר מצב בריאותה.

כשהחמירו הסימנים נבדקה התינוקת על ידי מומחית לרפואת ילדים. לאור ממצאי הבדיקות היא העריכה כי הפעוטה לקתה בזיהום חיידקי ולכן מיהרה להפנות אותה בבהילות לחדר מיון לשם קבלת טיפול אנטיביוטי תוך-ורידי.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד  
  

עוד חדשות בריאות:

• בגיל 62: מת האיש שעורו הפך כחול  
• מה יעיל יותר: אבקות חלבון או חלבון ממזון? 
• נהריה: עשו פירסינג - ונדבקו בחיידק אלים 
  

הוריה של אביב דהרו איתה לבית חולים לילדים דנה במרכז הרפואי תל אביב איכילוב, אולם שם - למרות הממצאים הברורים והחד-משמעיים - בחרו הרופאים התורנים להתעלם מהם ושיחררו אותה לביתה ללא כל טיפול. כעבור פחות מ-24 שעות אושפזה אביב ביחידה לטיפול נמרץ ילדים, מורדמת ומונשמת. היא הייתה חסרת הכרה ובשוק ספסטי - הלם מסכן חיים הנגרם כתוצאה מזיהום חמור בדם.

אחרי שהחלימה עברה שיקום מתמשך, אולם הנזקים עדיין ניכרים: מתינוקת חיונית שהתפתחה באופן תקין, הפכה אביב לילדה הסובלת מפיגור, היא חירשת, מתקשה בדיבור וזקוקה לעזרה בביצוע פעולות פשוטות. באמצעות עוה"ד ד"ר אברהם רובינשטיין ושמואל יקירביץ' הגישו הוריה תביעת רשלנות נגד בית החולים לבית משפט השלום בירושלים.

"הרופאים לא התייחסו"

על פי כתב התביעה, הכל התחיל באוקטובר ‭.2007‬ יעל, אמה של אביב, הגיעה איתה לקופת חולים כיוון שהתינוקת סבלה מנזלת, משיעול, מדלקת עיניים ומהקאה. "הייתי אז אמא צעירה וחדשה שעוד לא פיתחה אינטואיציה אמהית, ועל כל דבר הכי קטן רצתי לרופא‭,"‬ היא מתארת.

הרופא התרשם שאביב לקתה בדלקת דרכי הנשימה העליונות, ללא חום. שלושה ימים מאוחר יותר נבדקה התינוקת פעם נוספת על ידי רופא הקהילה, כיוון שהשיעול עדיין לא חלף. "למרות שלא היה לה חום ומצבה הכללי היה טוב, רציתי בכל זאת שרופא יבדוק אותה ונרגעתי כשהוא אמר שהאבחנה לא השתנתה‭,"‬ מתארת יעל.

למחרת, כשדלקת העיניים, הנזלת והשיעול לא פסקו, שוב הביאו אותה הוריה למרפאה. מהרשומות המצורפות לכתב התביעה עולה שמצבה של הפעוטה היה יציב. "אבל יומיים אחר כך, בשבת, עלה לה פתאום החום והיא קיבלה צמרמורות והקיאה. לא ביזבזנו דקה מיותרת וישר רצנו איתה למוק‭,"ד‬ אומרת יעל. במוקד היא נבדקה על ידי מומחית לרפואת ילדים, שציינה: "הפעוטה חולה כשבוע עם שיעול. חום 40 מעלות. עור שיש, אודם ניכר בלוע ובאוזן ימין. בספירת דם ‭25,000‬ כדוריות לבנות (גבוה ביותר). התחלת טיפול אנטיביוטי דרך הווריד או השריר‭."‬

מצוידים במכתב ההפניה הדחוף הגיעו בני המשפחה מיד לחדר המיון של בית החולים לילדים דנה איכילוב. "כשהגענו לשם‭,"‬ מתארת האם, "מדדו לה סימנים חיוניים, כלומר חום, שהיה ‭39.4‬ - שלוש שעות בלבד אחרי שבבית נתתי לה נורופן - ודופק, שהיה ‭.145‬ סטאז'ר בדק את אביב, אחריו מתמחה, ושניהם לא התייחסו בכלל למכתב ההפניה הבהול שהבאנו‭."‬

בגיליון החולה המצורף לכתב התביעה מצוין שמצבה "בינוני‭,"‬ אבחנה שנמחקה מאוחר יותר ובמקומה מופיעה, בכתב יד אחר, האבחנה "סביר‭."‬

"הפעוטה נראתה על ידי סטאז'ר ומתמחה, אשר לא ציטטו ולא רשמו את ממצאי הבדיקה החמורים של הרופאה במוקד ולא התייחסו כלל לממצאיה‭,"‬ נכתב בתביעה. "כפי הנראה הם כלל לא קראו את מכתב ההפניה ולא התייחסו לאבחון שלה‭."‬

דווקא האחות גילתה ערנות מקצועית למצבה של התינוקת ואף כתבה בגיליון שלה: "חום עד ‭,40‬ הקיאה שלוש פעמים, שילשלה פעמיים, ישנונית ואפתית‭."‬ כשהחדירו לה קטטר, התינוקת לא הגיבה.

"האחות אמרה לנו שזה סימן רע. אנחנו בינתיים חיכינו במסדרון לתוצאות בדיקות הדם, עם הילדה בעגלה. הפניתי את תשומת לב הרופאה המתמחה שאביב ישנונית, אבל היא הרגיעה אותי שזה לילה ושהיא בטח עייפה. מה הבנתי מהחיים שלי? היא הרופאה ולכן סמכתי עליה‭."‬

לא התייחסו לאבחון שלה. אביב כומארי היום(צילום: שאול גולן)

"נשלחה הביתה ללא בדיקה"

במהלך חמש השעות שבהן שהו בחדר המיון עברה התינוקת ספירת דם, שהעלתה מספר גבוה משמעותית של כדוריות לבנות וחשד לזיהום חיידקי. צילום החזה היה תקין ובהמשך נלקחה תרבית דם. "עד לשלב זה לא הותחל טיפול אנטיביוטי‭,"‬ נכתב בתביעה.

בשלוש לפנות בוקר שוחררה אביב לביתה. במכתב השחרור, שמופיע גם בתביעה, רשמו הרופאים את האבחנה: 'חום' והמלצה שתיבדק מחר על ידי הרופא בקהילה, ותקבל מוקסיפן דרך הפה. "למרות המצב שלה, שמחתי שלא מאשפזים אותה‭,"‬ אומרת יעל. "חשבתי שזה מעיד כי מצבה לא קשה כל כך ולכן בעלי ואני נרגענו. כיסינו אותה, הכנסנו אותה לאוטו וחזרנו סחוטים הביתה, עם מרשם לתרופה‭."‬

"הילדה לא נבדקה שוב על ידי הסטאז'ר או המתמחה ולא חזרו על מדידת הדופק והחום. אין רישום ששתתה‭,"‬ מציינים עורכי הדין בתביעה. בחוות דעת מומחה, המצורפת לתביעה, נכתב: "אין ספק שמדובר בילדה שהייתה בריאה עד שנדבקה בגורם נגיפי כלשהו.

"כשמצבה הסתבך, התרשמה רופאת הילדים במוקד שהילדה חולה עד כדי כך שהיא זקוקה לטיפול אנטיביוטי תוך-ורידי באופן דחוף וכן לבירור. הסטאז'ר והמתמחה שקיבלו אותה לא התייחסו למצב זה ברצינות. התייחסות דחופה, תוך מתן טיפול, יכולה הייתה להציל אותה‭."‬

המומחה מתאר את הכשלים בחדר המיון: "במשך חמש שעות לא נעשה מעקב לחץ דם ודופק ולא הוחל בטיפול אנטיביוטי. לא רק שלא סביר לשלוח ילדה לביתה במצב כזה, חמור עוד יותר שהדבר נעשה בשעה 3 לפנות בוקר, ללא בדיקה לפני השחרור. לא וידאו שהיא נשלחה הביתה במצב ערני. אין ספק שהייתה חובה להתייעץ עם רופא מומחה בבית החולים. אין ספק שהילדה לא טופלה כראוי. אי מתן הטיפול הראוי גרם להידרדרות הקשה ולנזקים‭."‬

"כמו בסדרה על בתי חולים"

"למחרת בבוקר לקחנו אותה לביקורת במרפאה‭,"‬ משחזרת האם. "הרופא מישש ובדק אותה ושם לב שהמרפס שלה תפוח. הוא אמר שחבל על כל דקה וממש הטיס אותנו שוב לדנה. הגענו איתה על הידיים אחרי שהיא התעלפה וצרחנו שמישהו כבר יתייחס אלינו‭."‬

בגיליון החולה תיארו הרופאים את מצב התינוקת עם קבלתה במיון, כפי שעולה מכתב התביעה: "התקבלה למיון בחשד למנינגיטיס (דלקת קרום המוח - א"א) ובמצב של שוק ספסטי. דופק: ‭,163‬ לחץ דם: ‭.63‬ ללא הכרה. ללא תגובה לכאב. עור שיש. לא נמושו דפקים. נשימות מהירות. טופלה בחמצן, הרצת נוזלים ואנטיביוטיקה דרך הווריד. נצפו פרכוסים. טופלה בתכשיר אנטי-אפילפטי. הועברה ליחידה לטיפול נמרץ‭."‬

"מרגע שהבאנו אותה חדר המיון נראה כמו פרק בסדרה על בתי חולים. הייתה התרוצצות סביבה ובשלב כלשהו מנהל היחידה לטיפול נמרץ ביקש לדבר איתנו. הוא אמר שהילדה במצב אנוש, בסיכון חיים וש-24 השעות הקרובות הן קריטיות. הוא גם אמר שאם היא תשרוד ותצא מהזיהום החריף הזה, לא ברור מה תהיינה ההשלכות על ההתפתחות שלה. הוא לא ידע להעריך את שיעור הנזק, אבל מדבריו הבנו שזה הולך להיות התסריט: ילדה פגועה‭."‬

ביחידה לטיפול נמרץ אובחנו דלקת חיידקית של קרום המוח וספסיס, אלח דם. רק כעבור תשעה ימים התעוררה הפעוטה והועברה למחלקת ילדים.

בתביעה נרשם: "הועברה למחלקת ילדים עם ממצאים המעידים על פגיעה מוחית. טונוס מוגבר בגפיים התחתונות, הנעת לשון ללא רפלקס מציצה. אינה מגיבה לגירוי שמיעתי‭."‬ רופאי המחלקה שאלו את יעל אם אביב נולדה שומעת. "ברור‭,"‬ אמרתי להם. "היא נבדקה בטיפת חלב יומיים לפני שחלתה והשמיעה שלה, כמו כל ההתפתחות שלה, היו תקינות לגמרי‭."‬

אחרי 20 יום הועברה הפעוטה לשיקום, ואחרי טיפול אינטנסיבי היא הועברה לטיפול במסגרת המכון להתפתחות הילד. "שמחנו שאביב שלנו ניצלה, אבל ככל שחלף הזמן הבנו שהבאנו לבית חולים ילדה רגילה וקיבלנו אותה חזרה בלי מוח. היא נמחקה. כל מה שידעה לפני כן לא עבד. היא שכחה להתהפך, לזחול. אפקט המציצה הלך לאיבוד והלשון הסתובבה לה בפה. היינו צריכים להתחיל איתה מאפס‭."‬

חירשת בשתי האוזניים

שנה מאוחר יותר, בניסיון לשקם את שמיעתה, עברה אביב ניתוח להחדרת שתל באוזן. ההליך נכשל. חודשיים אחר כך היא עברה שני ניתוחים נוספים בגרמניה, שבמהלכם הוחדרו שתלים דו צדדיים, אך בביקורת שעברה נמצא שהיא אינה שומעת באוזן שמאל. כפי שעולה בתביעה, עקב ריבוי הניתוחים הופיעו אצל אביב בעיות בשיווי משקל, נפילות וחוסר יציבות בהליכה.

בחוות דעת מומחה מטעם התביעה פוסקת פרופ' טלי שגיא, מומחית לנוירולוגיה ילדים, מן המכון להתפתחות הילד ומחלות מטבוליות במרכז הרפואי וולפסון: "אביב נולדה לאחר היריון ולידה תקינים. היא התפתחה באופן תקין עד גיל 7 חודשים, אז חלתה בדלקת קרום המוח חיידקית. לאחר אשפוז, בהיותה בשיקום, עברה MRI שהראה ניוון מוחי. אביב איבדה את כל אבני הדרך ההתפתחותיות בעקבות דלקת קרום המוח".

‬

כיום, בגיל 6 וחצי, סובלת אביב מנכות, כפי שמצוין בתביעה: "אביב סובלת מלקות שמיעה קשה דו צדדית. תפקודה השפתי נמוך. היא אינה הוגה נכון את המילים, כך שדבריה אינם ברורים. היא סובלת מפיגור קל, מסרבול מוטורי ומהפרעות קשב, ומתקשה למלא משימות ולהתמיד בביצוען‭."‬

תגובת המרכז הרפואי איכילוב: "אביב נבדקה במיון על ידי שני רופאים שערכו לה בירור למקור חום חיידקי ושללו אפשרויות של דלקת בשתן או דלקת ריאות. משלא זוהה מקור החום, היא שוחררה עם המלצה לטיפול אנטיביוטי המותאם למחלת חום ללא מקור.

"במיון בית החולים דנה נבדקים מדי שנה מאות ילדים עם חשד למחלת חום, ולמרביתם מדדים לא תקינים הנובעים ממחלת החום אך אינם מעידים בהכרח על מצבים מסכני חיים, אשר הינם נדירים. כך נבדקה וטופלה גם אביב. אנו מצרים על מצבה ומאחלים לה רפואה שלמה".