חוק וסדר בע"מ: כך מופרטת אכיפת החוק
חברות פרטיות גובות ארנונה ומפעילות אלימות, מאבטחים מקבלים סמכויות שוטרים, עורכי דין פרטיים מחליטים מתי יוגש כתב אישום ותחליפים לבתי סוהר עושים רווחים כספיים. דו"ח של האגודה לזכויות האזרח משרטטת כיצד מוותרת מדינת ישראל על חלקים גדולים ממערכת אכיפת החוק
חוק וסדר בע"מ. דו"ח של האגודה לזכויות האזרח שמתפרסם הבוקר (ב') מתעד את הזליגה של רבות מזרועות אכיפת החוק מהמדינה לגורמים שמטרתם להפיק רווח כספי: עורכי דין פרטיים מחליטים מטעם המדינה את מי להעמיד לדין פלילי, מאבטחים בחברות פרטיות מבצעים עבודות שיטור, חברות גבייה פרטיות עוקבות אחר אזרחים חייבי ארנונה, ואסירים זוכים לקיצור שליש בהתאם ליכולת שלהם לקנות שירותי שיקום.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- "מנהרות הכרמל נסגרו עקב מתקפת האקרים"
- חמאס: נזק של 230 מיליון ד' מהרס המנהרות
- איפה הכסף? מתעכב ביה"ח הממוגן ברמב"ם
על פי אחד הפרקים בדו"ח, תחת הכותרת "הפרטת השיטור: סמכויות שיטור למאבטחים", בשנים האחרונות הממשלה מקדמת חקיקה שמטרתה שינוי דרסטי של תפקיד המאבטחים עובדי החברות הפרטיות. השינוי יקנה להם סמכויות כמו-שיטוריות במקומות ציבוריים כגון בתי ספר - מניעת כניסה, סילוק אנשים או עיכובם - וכל זאת תוך התרת שימוש בכוח.
בדו"ח נטען שכבר כעת, בעשרות רשויות מקומיות פועלים כוחות שיטור עירוניים המורכבים ממאבטחים פרטיים חמושים העוסקים בפעולות שיטור לכל דבר, אף שמעולם לא הוענקו להם סמכויות חוקיות.
כמו כן מצוין שהחל מ-2008 ממלאים מאבטחים את מקומם של שוטרים באירועי ספורט, והם אוחזים בסמכויות רחבות היקף הכוללות עיכוב והובלה בכוח של אדם, גם אם לא פעל באלימות. התנאי לקבלת הסמכויות הללו היה השתתפות בהכשרה בת 6-3 ימים.
הפרטת התביעה
בפרק שעוסק בהפרטת התביעה הפלילית מצוין שמדי שנה מנהלים עורכי דין פרטיים אלפי הליכים משפטיים מטעם משרדי ממשלה, רשויות ציבוריות ורשויות מקומיות. עורכי הדין הללו מחליטים על הגשת כתבי אישום, סגירת תיקים, ביטול קנסות ועוד, ובמקביל הם ממשיכים לייצג לקוחות פרטיים מול המדינה. כמו כן נטען שהתשלום עבור שירותם מתקבל לרוב על פי כמות וסוג הליך, כך שיש להם תמריץ לנהל הליכים פליליים ולהגיש כתבי אישום.
על פי הדו"ח, ב-1998 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו לצמצם "עד כדי ביטול" את היקף ההעסקה של עורכי הדין הפרטיים כתובעים בשירות המדינה. אלא שבעשור האחרון דווקא חל גידול של 30% במספרם והם מונים כיום כ-1,700 עורכי דין הנתונים לפיקוח חלקי בלבד.
הפרטת גבייה
בעניין הוצאה לפועל וכן בנושא חברות גבייה ברשויות המקומיות נטען כי עורכי דין וחברות גבייה פרטיות מבצעים פעולות הכוללות חדירה קשה לפרטיות, כולל פריצות לבתים, החרמת רכוש ואף שימוש בכוח. "ויש דיווחים רבים על גבייה בשיטות המזכירות ארגוני פשיעה, כולל איומים, סחיטה ושימוש בכוח", נטען.
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "הרשות מקפידה על איזון מתמיד בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים. מאז הקמתה ב-2009 היא פועלת לשיפור מערך גביית החובות במערכת ההוצאה לפועל והובילה רפורמות רבות ליישום מטרה זו. במקביל פעלה הרשות לייזום חקיקה רחבה שנועדה להגן על זכויות החייבים. על פי נתוני משרד המשפטים, מינוי החוקרים החיצוניים הביא לשיפור הבדיקה ולייעול המפגש של החוקר עם החייב".
הפרטת כליאה
בפרק הקרוי "כליאה" מפרט הדו"ח שאמנם ב-2009 פסל בג"ץ את הניסיון להקים בית סוהר פרטי בישראל, אולם מסגרות אחרות של תחליפי כליאה או פיקוח על אסירים ועצירים מנוהלות על ידי גורמים פרטיים: המעונות הנעולים של חסות הנוער, מסגרות של הרשות לשיקום האסיר ומערך הפיקוח האלקטרוני על אסירים ועצירים. בנוסף,
גורמים פרטיים כגון חברות או עמותות מוסמכים לקבל החלטות מרחיקות לכת ובעלות השפעה דרמטית על הכלואים. על פי הדו"ח, אינטרסים כספיים עשויים להביא לפגיעה בכלואים, לאפליה או להעלמת עין מהתנהגות בעייתית.
כתוצאה מכך, מחסור תקציבי ברשות לשיקום האסיר הוביל להתפתחות שירותי שיקום פרטיים שניתנים רק לאסירים שיכולים לשלם עבורם. "היכולת לרכוש שיקום מופרט היא פעמים רבות מה שמבדיל בין אסירים שנהנים מקיצור שליש מהמאסר לבין מי שייאלצו לרצות תקופה מלאה", נכתב בדו"ח.
בנוסף נטען כי פעמים רבות מועסקים עובדים זמניים בעמותות פרטיות, ואלה מוסמכים להפעיל כוח ולעתים כולאים בני נוער במעונות נעולים.
לפנייה לכתב/ת 
