העוף עשה סטריפטיז: תבשיל חלב קוקוס

כשבהלת הכולסטרול היתה בשיאה (אצלי זה קרה לפני כשני עשורים, ולא מטעמים אישיים אלא דווקא כחלק מטרנד) נהגתי להסיר מהבשר כל רמז וזכר לשומן והגליתי לתהום הנשייה את כל החלקים הפנימיים. כל פיסת בשר אדום, גם אם לא היתה נגועה בשומן נראה לעין, סומנה כחשודה מידית ואפילו הדגים נבחרו על פי קריטריונים מחמירים של חומצות שומן טובות או רעות.

מאז נרגעתי קצת ולאט לאט החזרתי את המוקצים מחמת שומן מן החי אל התפריט, אף כי בצורה מבוקרת. רוב הארוחות שלנו אינן כוללות בשר אך בפעמים הבודדות שהוא אכן עולה על שולחננו, אנחנו לא בוחלים בנתחים דשנים, שהם גם הטעימים יותר. ופעמים ספורות בשנה, בעיקר בביקורים בחו"ל, אנחנו מרשים לעצמנו חטאים אמתיים ומאכלים שבימים כתיקונם נחשבים לשחיתות לשמה: פואה גרא  ומרעיו, למשל.

שחיתות לאור יום. פואה גרא(צילום: shutterstock)

לאחרונה הגיעו אלי נתחי עוף ארוזים, מצוננים וללא עור שהזכירו לי מיד איך נהגתי גם אני עד לא מכבר להפשיט את הפולקעס מעורן לפני הבישול. שכן ידוע שבשר העוף רזה מטבעו ושכל השומן שיש בו מסתתר מתחת לעור. מה שידוע עוד, הוא שבצלייה בתנור השומן הזה, שמקנה למעטפת העור את פריכותה המתפצפצת, נמס ברובו ומתרכז בתחתית התבנית. ושאם מסלקים אותו הנזק אינו גדול כל כך. הוא הדבר גם כשמבשלים את העוף במרק: השומן שנמס מצטבר מעל הנוזלים ואם דואגים לצנן את המרק ולהסיר את שכבת השומן, ממזערים לחלוטין את הכמות הנצרכת.

למרות כל זאת, יש תבשילים שבהם ממש כדאי להשתמש בעוף ה"ערום". אלה בעיקר תבשילים עתירי רוטב, שנספג טוב יותר בבשר העוף כשאינו צריך לחדור את מחסום העור העוטף אותו. וכך בישלתי את העוף החף מעורו בחלב (תרגעו, חלב קוקוס), והכנתי ממנו תבשיל בהשראה דרום מזרח אסיאתית מובהקת.

מאחר שלשולחן הסבו ילדים וגם בוגרים שאינם חסידי החריף, המרתי את משחת הקארי האדום שרציתי להכליל בו ברסק עגבניות. למעט החריפות - אף אחד לא התלונן על הבדלים משמעותיים. 

עוף בחלב קוקוס על מצע נודלס

במהלך ההכנה גיליתי שלתבשיל הזה יש ערך מוסף יעיל במיוחד, שכן הוא מורכב משני שלבים: קודם צולים את העוף ואחר כך מוסיפים את חלב הקוקוס היוצר את הרוטב. מה שאומר שאפשר להכין עד לשלב הוספת חלב הקוקוס, לצנן ולשמור במקרר אפילו יום. לפני שמתכוונים להגיש מחממים את התבשיל מחדש, מוסיפים את חלב הקוקוס וממשיכים בבישול.

6 כרעיים (או 12 שוקיים), ללא עור

2 כפות שמן

1 בצל גדול קצוץ

1 פלפל אדום חריף, חתוך לרצועות דקות - ניתן להמיר בפלפל אדום, לא חריף

4 שיני שום כתושות

1 כפית ג'ינג'ר טרי, מגורר

1 קופסה חלב קוקוס

100 גרם רסק עגבניות - אפשר להמיר ב-1 כף גדושה מחית קארי אדום

מלח

פלפל

מעט צ'ילי או פפריקה חריפה - לפי הטעם

קליפה מגוררת מלימון אחד ירוק

חופן עלי כוסברה קצוצים גס - ניתן להמיר בפטרוזיליה או לא להוסיף כלל

(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה:

1. שוטפים את חלקי העוף ומייבשים היטב.
2. בסיר רחב ושטוח, מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הפלפל, השום והג'ינג'ר ומטגנים בבחישה עוד דקה. מוסיפים את חלקי העוף ומזהיבים אותם היטב משני הצדדים.
3. יוצקים לסיר 1/2 כוס מים, מעבירים ללהבה נמוכה, מכסים ומבשלים 40 דקות. בודקים מדי פעם אם יש די נוזלים ואם חסר - מוסיפים מעט מים רותחים.
4. מערבבים היטב את חלב הקוקוס עם רסק העגבניות או מחית הקארי ויוצקים לסיר. מביאים לרתיחה, טועמים את הרוטב ומתבלים במלח, פלפל וצ'ילי או פפריקה חריפה. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל 20 דקות נוספות.
5. לפני ההגשה זורים על העוף את קליפת הלימון המגוררת והכוסברה. מגישים עם הרוטב על אטריות אסייתיות או על אורז.
   

• לכל הטורים של סיר שמח ושל רותי קינן