תג מחיר: ההורים אלימים, הילדים הולכים הביתה
לפני כחודש הוצת גן ילדים, ובתגובה החליטה הסתדרות המורים להשבית את הלימודים. והבוקר שוב: הורי תלמידי בתי הספר היסודיים ברחובות קיבלו הודעה על השבתת הלימודים לשעתיים בגלל מקרה אלימות. והילדים? הם לומדים שיעור חשוב: האלימות משתלמת
שוב מקרה אלים, שוב השבתת הלימודים ושוב ההורים שלא עשו דבר משלמים את המחיר ונדרשים למצוא סידור לילדים או להפסיד שעות עבודה. הסתדרות המורים כמשל למערכת חינוך שלא מחנכת אלא משחקת במשחקי כוחות.
כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים
לפני כחודש נחשדו זוג הורים כי שרפו גן ילדים ומכונית של גננת, באירוע אלים, מדאיג וחריג. כצעד מחאתי נגד ההורים כולם החליטו בהסתדרות המורים להשבית את הלימודים בגני הילדים. אלימות היא דבר שצריך להוקיע אבל ההסתדרות הצליחה בדרכה להעלים ולטשטש את האירוע הנוראי הזה, בו כאורה גננת שניסתה להגן על ילד, דיווחה לרשויות הרווחה על אלימות ולכן נפגעה, ולהפוך אותו למאבק לא ברור של הגננות בהורים.
עוד טורים של אפרת בערוץ הורים :
מקום 7 במתמטיקה? אל תעבדו עלינו
סחוטים מהחופשות? בשנה הבאה יהיה גרוע יותר
חינוך חינם מגיל 3: חוסכים כסף - פוגעים בילדים
רוב ההורים שאני דיברתי איתם לא ידעו למה הושבתו הגנים ולא הבינו בכלל את הקשר בין האלימות להשבתה. רובם בכלל לא התעמקו בשאלה למה שוב משביתים. רוב ההורים עסקו בשאלות קיומיות מבחינתם - איך להגיע בזמן לעבודה לאחר ימים ארוכים של חופשה.
עבר חודש והורי תלמידי בתי הספר היסודיים ברחובות קיבלו הודעה למייל ובו מודיע גבי שמעון, יו"ר הסתדרות המורים ברחובות ובמרכז על השבתת הלימודים לשעתיים בעיר. תלמידי בתי הספר היסודיים יישארו בבית כעונש לכלל ההורים, גם לאלו שממש רוצים לגנות את האלימות וגם לאלה שלא מודעים.
העונש המועדף: עונש קולקטיבי
העונש הוא קולקטיבי. מי שמגדל תלמידים בארץ יודע שענישה קולקטיבית היא הענישה המועדפת במערכת החינוך. קל להעניש את כולם ולא להתמקד בבעיה. קל להעניש את הכיתה כולה כי לטפל בילד אחד בעייתי או אלים זו משימה מורכבת הדורשת משאבים.
גם כאן הענישה הקולקטיבית היא פתרון של עצלנים אבל פתרון שעובד. ההסתדרות מרגישה חזקה כי היא תופסת עשרות אלפי הורים במקום הכואב ואם הענישה לא עובדת או לא אפקטיבית או בכלל מפספסת את המטרה? למי זה משנה- הראנו לכולם מי יותר חזק ונמשיך הלאה.
אני מאמינה שבהסתדרות המורים יודעים שההשבתה לשעתיים לא תמנע את האלימות הבאה, את הקללות או הרמת היד. בהסתדרות המורים מבינים שמדובר כאן בצעד שמטרתו לעצבן ולא לפתוח דיון או להוקיע אלימות ובטח שלא לטפל בבעיה. ההורה הכועס הבא כבר בדרך להרים יד על מורה או מנהל או מפקח או אפילו על רופא ועובד סוציאלי.
באופן הגיוני ובמדינה מתוקנת נהוג היה להגיע למשטרה ולהגיש תלונה על זוג ההורים האלו בלבד ולהתעקש למיצוי הדין איתם. במדינה שבה רוצים להגיע לסדר ולמנוע אלימות יש דרכים אחרות לפעול ולכן אני מעלה את השאלה בקול רם- האם באמת בהסתדרות רוצים למנוע את המקרה הבא או שיש משהו נעים בקורבנות הזאת ובתחושה שהם ציבור מסכן ופגוע.
השמועות מדברות על כך שמדובר במספר מקרים כלפי אותה המפקחת ואני שואלת למה דווקא עכשיו מגיבים? הייתכן ששאר המקרים התרחשו בחופש הגדול ולכן היה נוח להתעלם מהם? אין לי תשובות כי הסתדרות המורים הסתפקה במכתב מעומעם וקצר שרק הזכיר אירוע אלים. גם הסבר מהו האירוע לא ניתן היה לקבל. עמימות זה חלק משמעותי בסיפור והיא מעניקה לו כוח.
מה הסתדרות המורים רוצה להשיג? לי אישית אין מושג. אני מאמינה שהם רוצים להעלות למודעות את נושא האלימות ומבחינתם צעד אלים נגד ההורים הוא צעד נכון להתייחסות לאלימות. ברומא התנהג כרומאי ונגד אלימות נהג באלימות
מה הסתדרות המורים משיגה בפועל? בעיני הסתדרות המורים לא משיגה דבר בנוגע להתייחסות ספציפית לאלימות. לעומת זאת הסתדרות המורים ממשיכה למצב את עצמה כגוף שנוא ומתנכל להורים.
היא מצליחה להראות להורים שבארץ קיימים שני גופים שונים ומנוגדים - המורים וההורים. אין ביחד או ניסיון לקרוא לארגוני ההורים למציאת פתרון. אני בטוחה שניסיון לשבת ולהתמודד עם הקשיים היו גורמים למציאת פתרונות ואולי אפילו הפגנה משותפת, אבל זה תהליך ארוך יותר ומורכב ומתהליכים קל לברוח.
שכר ועונש? מה עם השכר
לשמחתי אני עצמאית, כזאת שלא מעבירה דין וחשבון לבוס ולכן אשמח לבלות עם ילדי היום שעתיים. חברותי לעומת זאת מדווחות כי הן נזקקות לשעות חופש או לביטול משמרות ולכן גם יקבלו שכר נמוך יותר בסוף החודש. האם גם למורות שלא מלמדות יורד שכר על השעתיים האלו? הסבירו לי שלא. הורים הם ציבור שקוף שהזמן שלו לא שווה, יותר מזה בדרך כלל יישארו בבית אמהות, שוב כרוניקה ידועה מראש.
מה לומדים הילדים על אלימות:
ילדים לומדים כי מי שיותר חזק שולט, וגם שאלימות משתלמת. האנשים האלימים לא נענשים ואולי להיפך דווקא האנשים הלא אלימים נענשים. ילדים לומדים שענישה היא דרך חינוכית מועדפת על מערכת החינוך.
והכי חשוב אנחנו ההורים נזכרים שמערכת החינוך היא מקום שילדים מעדיפים לא להגיע אליו ולא להיות בו וכל שעת שביתה משמחת אותם.
אז גבי שמעון הצלחת לשמח הרבה ילדים, להכעיס הורים ולא למנוע את הפעם הבאה. היה שווה?
הכותבת היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ואמא לארבעה. לאתר של אפרת . לעמוד הפייסבוק של אפרת