לא חסר מאיפה לקצץ
לנכי צה"ל יש ועד חזק, הקצינים הבכירים מרוויחים עשרות אלפי שקלים וכלי הרכב של הצבא שורפים מיליוני שקלים. המסקנה: למשרד הביטחון יש מאיפה לקצץ עוד לפני שהוא שולח אלפי אנשי קבע הביתה
כששומעים על 4,500 אנשי הקבע שיילכו הביתה, קשה שלא לחשוב על השומנים הרבים שיש למערכת הביטחון - למרות מה שאומרים שר הביטחון והרמטכ"ל - ושבהם דווקא מעדיפים לא לגעת.
למשל, נכי צה"ל ובני משפחותיהם, הנהנים מתקציב שהגיע כבר ל-5 מיליארד שקל בשנה. עד היום נמנעו כל שרי הביטחון מלטפל בסוגיה הזאת ולעשות את ההבחנה שדרשה ועדת גורן בין הפצועים בקרב או באימונים לבין מרבית הפצועים, כ־,70% שנפצעו שלא בנסיבות צבאיות. "לנכי צה"ל יש ועד חזק וכוח פוליטי אדיר, והשרים פוחדים לגעת בהם," אומרים בצבא. "כל פצוע צריך לקבל את שמגיע לו, אבל מי שנפצע בתאונת דרכים או במשחק כדורסל יכול ללכת לביטוח לאומי, כמו כל אזרח."
וזה לא הכול. צריך לטפל גם בעיוות הזועק לשמיים של משכורות הבכירים. רמטכ"ל משתכר 70 אלף שקל בחודש, אלופים משתכרים יותר מ-50 אלף שקל, וחלק מהם מגיע אפילו ל־60 אלף שקל. תת-אלופים משתכרים 45-40 אלף שקל, ואלופי משנה 35-30 - אלף שקל, וזה עוד לפני התנאים הנלווים. אמנם מדובר בשכבה קטנה, אבל אפשר לצמצם חלק מהתקנים שם לפני שניגשים לנגדים ולקצינים הזוטרים שמשכורותיהם נמוכות.
לרשימת הקיצוצים האפשרית אפשר להוסיף גם את כלי הרכב של צה"ל - סוגיה שנחשפה באחרונה ב"ידיעות אחרונות." שימוש מתון בנהגים הצמודים יכול לחסוך מיליונים רבים, שלא לדבר על כך שאין כל סיבה לתת לכל קצין בדרגת רב־סרן מכונית צמודה. וגם מי שמקבל מכונית - למה שלא ישלם את הוצאות האחזקה שלה כמו כל מי שמחזיק בכלי רכב בליסינג? 11 אלף כלי רכב בליסינג יש בצה"ל, וכשמכפילים את המספר הזה בעלות של 300 שקל למכל דלק ובאינספור נסיעות מיותרות - מגיעים לעשרות רבות של מיליוני שקלים בשנה.
עושים מאמצים להתייעל
צה"ל עושה מאמצים אדירים להתייעל, בכך אין ספק. אבל ישנם עוד מקומות שבהם ניתן לקצץ: אחרי הטיפול בכלי הרכב כדאי לצה"ל לבדוק את כמויות המזון העצומות שמושלכות לפח מדי יום בחדרי האוכל הצבאיים. התופעה הזאת בולטת במיוחד בחדרי האוכל שבהם מועסק טבח לא ממש מוצלח, אבל מפקד האוגדה מעדיף להעלים עין מתלונות החיילים שמעדיפים ללכת לשקם וממאות המנות שנזרקות בסוף כל יום.
כל זה עוד לפני שנגענו במשלחות הרכש הבזבזניות של צה"ל בחו"ל, שלא ברור מה הצורך בהן. מה, אין טלפונים, אין מחשבים ואין אינטרנט, שצריך לשלוח לניו־יורק פקידים של משרד הביטחון, שרק במקרה, כמובן, רובם בנים-של ומקורבים? ולמה צריך כל כך הרבה פקידים במשרד הביטחון, שרבים מהם עושים עבודה שממילא נעשית גם בצה"ל?
בשורה התחתונה, למשרד הביטחון יש מאיפה לקצץ, עוד לפני שהוא שולח אלפי אנשי קבע הביתה. הנזק שהפיטורים האלה גורמים לצבא אדיר: כבר היום מדווחים מפקדים רבים שהקצינים האיכותיים מעדיפים לעזוב אל החיים הנוחים באזרחות, ואם המגמה הזאת תימשך, הבעיה הזאת רק תחמיר ותחליש את הצבא. בזירת הלחימה הבאה צה"ל לא יוכל לנצח עם אנשי סייבר שמשתכרים 8,000 שקל בחודש ועם הקצינה בדובר צה"ל שמשתכרת 5,000 שקל בחודש, כשבחוץ מציעים להם משכורות כפולות, בשעות עבודה נורמליות, ללא תורנויות שמירה וללא משמעת צבאית.