"מתקן שהייה פתוח לזרים? זה כמו כלא"
רשות ההגירה גילתה כי מתקן השהייה המיוחד לקליטת מבקשי מקלט ימנע מהם לעבוד. יו"ר הוועדה לבחינת מצב הזרים, ח"כ רוזין, זעמה: "זה נשמע כמו כלא". בינתיים, הזרים בת"א מתנגדים לעזוב את הארץ תמורת 5,000 דולר: "בשביל מיליון דולר לא אחזור, יש מלחמה במדינה שלי", אמר אזרח סודן
ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים קיימה הבוקר (יום ד') דיון בנוגע לתוכנית החלופית של הממשלה בעקבות החלטת בג"ץ לפסול את התיקון לחוק למניעת הסתננות. במהלך הדיון התייחס היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה לפרטי התוכנית החלופית שעליה פורסם לראשונה ב-ynet וגילה: "מתקן השהייה יהיה פתוח אבל סגור בלילה".
דבריו של היועץ המשפטי, עו"ד דניאל סלומון, כוונו לתוכנית לבנות מתקן שהייה פתוח סמוך לכלא סהרונים במתכונת של עיר אוהלים, מתוך מטרה לאסור על מסתננים ומבקשי מקלט לעבוד ובמקביל לקיים את פסיקת בג"ץ. "המתקן יכיל בשלב ראשון את הכלואים בסהרונים ובשלב שני את שאר המסתננים בארץ", אמר סלומון. "תהיה התייצבות בערב והשוהים בו לא יוכלו לעבוד".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
גז מדמיע בכיתה בבן שמן, 18 נערים נפגעו
גיל הנישואים בדרך לעלות ל-18: מי מסתייג?
בעקבות כך הביעה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) תרעומת רבה ואמרה: "מתקן שהייה פתוח שיש בו מסדרי ערב וספירת ראשים, שלכלואים בו אסור לעבוד ומנוהל על ידי שב"ס - כרגע נשמע כמו כלא. אנחנו נחכה לתזכיר החוק של הממשלה, שאמור להיות מוצג בשבוע הבא, על מנת לבחון את הפתרון, את זמן השהייה במתקן, את הדאגה לצורכי השוהים בו ועוד".
נציגת משרד המשפטים אמרה בתגובה כי אנשי המשרד ערים לחשש הזה ומנסחים את החוק בהתאם. בנוסף, היועץ המשפטי סלומון ציין כי מאז החלטת בג"ץ שוחררו מהמתקן בסהרונים 100 מבקשי מקלט ולא 33 כפי שרשות האוכלוסין טענה עד כה.
"זה יכול להיות מוות בעינויים"
אתמול פורסם בחדשות ערוץ 2 כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר באופן עקרוני תוכנית שבמסגרתה יוגדל הפיצוי למסתננים ומבקשי מקלט שיסכימו לעזוב מרצונם את ישראל. נכון לעכשיו מדובר על כך שלכל אחד מ-53 אלף המסתננים ומבקשי המקלט יוצע לעזוב את המדינה תמורת כ-5,000 דולר. חישוב הסכום מעלה כי לצורך כך תצטרך המדינה להקצות כמיליארד שקלים.
בשטח ניכר כי מבקשי המקלט לא מתרגשים מההצעה. סודני שמתגורר בתל אביב זה כמה שנים אמר כי "אני בשביל מיליון דולר לא אחזור, אין כאן עניין של כסף. אני פשוט לא יכול לחזור כי ברחתי משם. התמונה והשם שלי שם ידועים וכמוני מי שחוזר פשוט נמצא בסכנה. המשמעות של חזרה היא גרועה יותר מכלא, כי זה יכול להיות מוות בעינויים קשים".
אזרח דארפור, שמתגורר בשכונת נווה שאנן, אמר בציניות: "צריך שיעלו את זה ל-50 אלף דולר... אני לא יכול לחזור, יש לי מלחמה שם עכשיו, וזה לא משנה כמה כסף ייתנו".
רעות מיכאלי, מנכ"לית המוקד לסיוע לעובדים זרים, אמרה כי "פעם נוספת מסרבת הממשלה ללמוד מלקחי העבר. עבור מרבית ממבקשי המקלט חזרה למולדתם מהווה סכנת חיים ועל כן אף סכום של כסף לא יגרום לעזיבה של מרבית הקהילה המתגוררת בישראל כיום. ראוי שאת הכסף הזה ישקיעו בדרום תל-אביב לטובת כל הקהילות המתגוררות שם".
פרופ' גליה צבר, ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל-אביב, אמרה באולפן ynet בהתייחסותה לנושא כי "אני חושבת שזה טוב שמדינת ישראל בוחנת כל מיני אפשרויות להתמודד עם זרם מבקשי המקלט
שהגיע אלינו בשש השנים האחרונות. בהתחלה בכלל לא רצו להתמודד עם זה, אחר כך חשבו שהחלופה הטובה ביותר זה לכלוא אותם, אחר כך שחררו, אחר כך גירשו. בשלב מסוים אמרו 'ניתן להם 500', אחר כך 'ניתן להם 1,000', ואלה כמובן סכומים מצחיקים".
פרופ' צבר אמרה עוד כי "אני חושבת שזאת מגמה מבורכת ולאפשר להם לחזור בכבוד זה לא רק כסף, קודם כול לראות אם יש להם בית לחזור אליו, זאת אומרת האם המדינה שממנה הם הגיעו באמת נמצאת היום במצב טוב יותר שאפשר להחזיר אותם, האם יש איזושהי ערובה לביטחונם האישי. זאת אומרת שההחזרה שאיננה גירוש היא כן כזו שאני חושבת שמדינת ישראל צריכה ויכולה לבדוק אותה ולכן המענק הכספי צריך להיות חלק מתוך איזושהי חבילה הרבה יותר רחבה של הגנה ושמירה על ביטחונם".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
