מהפכת האינסולין: מתי ליטול את התרופה?

ערוץ הבריאות של ynet מתגייס למאבק במגפה של המאה - 21, מחלת הסוכרת. היא מהווה את גורם המוות השלישי בעולם המערבי. רק בישראל חיים כחצי מיליון חולי סוכרת, וההערכה היא כי קיימים כ-200 אלף חולים שכלל לא מאובחנים. בעולם, נאמד מספרם של חולי הסוכרת בכ-370 מיליון.

לכתבות נוספות על חיים עם סוכרת  

הפעילות נערכת באדיבות חברות התרופות סאנופי ונוברטיס.

במהלך השבוע ניתן לשאול את הרופאים המומחים שאלות באתר הפייסבוק שלנו - התשובות יינתנו במהלך הפורום החי, ביום חמישי ה-7.11.13

התרופה הנפוצה לטיפול בסוכרת היא אינסולין. הטיפול המקובל כיום בסוכרת מסוג 2 הוא בראש וראשונה שינוי אורחות חיים - פעילות גופנית וירידה במשקל - לצד טיפול במטפורמין.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

בשלב הבא, מקובל להוסיף כדורים מקבוצות שונות, כגון מעכבי DPP-4. מקומו של האינסולין בטיפול השתנה בשנים האחרונות וקיבל משקל ומשמעות רבים יותר. כיום מקובל לשלב אינסולין כקו שני או שלישי בטיפול, כאשר המטופל הסוכרתי אינו מאוזן, ולעתים אף כקו ראשון במטופל חדש עם  ערכי סוכר גבוהים ביותר.

עוד על סוכרת:

• מחקר: דיאטה דלת קלוריות יכולה לרפא סוכרת?
• להתמודד עם המתוק: 10 דרכים לחיות עם סוכרת
• סוכרת: אפשר למנוע גם בלי שימוש בתרופות
  

האינסולין יעיל ביותר להורדת רמות הסוכר בדם, מאפשר גמישות בשימוש ובטוח לטיפול. אין תרופה אשר יכולה להתמודד עם ערכי סוכר גבוהים ככל שיהיו כאינסולין. לאחרונה פורסמו מספר מחקרים התומכים בכך.

במחקרים אלו טופלו סוכרתיים מסוג 2 באינסולין מיום אבחון מחלתם, לתקופה בת שבועיים עד חצי שנה. במעקב ארוך אחר חולים אלו נמצא שתפקוד תאי הבטא ואיזון הסוכרת היו טובים יותר מאשר בחולים שטופלו בתרופות פומיות

מתי להתחיל טיפול באינסולין?

ישנו מיתוס ישן ושגוי לפיו הטיפול באינסולין הוא ה"מוצא האחרון", המעיד על חומרתה של המחלה. מדובר בטעות, שנובעת מכך שבעבר הטיפול באינסולין ניתן בשלב מאוחר יחסית של המחלה.

התפיסה המחקרית כיום גורסת שהמשימה החשובה ביותר היא לאזן את רמות הסוכר עם סיכון מינימלי להיפוגליקמיה ועליה במשקל, ולכן במצב בו לא ניתן להשיג איזון מספק על ידי כדורים בלבד, אין טעם לדחות את הטיפול באינסולין. המצב יחמיר דווקא אם לא יוחל טיפול באינסולין ויתפתחו סיבוכי סוכרת. 

בנוסף, הרבה סוכרתיים מעידים על חשש מ"נפילת סוכר", שנקראת בשפה המקצועית היפוגליקמיה. היפוגליקמיה עשויה להתבטא ברעד, הזעה, סחרחורות, ואף הפרעה בקצב הלב, לעתים מופיע תיאבון מוגבר וחולשה.

במקרים קיצוניים היפוגליקמיה עלולה להוביל לאובדן הכרה ולצורך באשפוז. תרופות ותיקות יותר, כגון תרופות מקבוצת סולפונילאוריה, לעתים עלולות לגרום להיפוגליקמיה.

בעוד שתרופות מהדור החדש כגון תרופות מקבוצת מעכבי DPP-4 אינן גורמות להיפוגליקמיה. גם האינסולינים החדשים מאופיינים במיעוט היפוגליקמיות בהשוואה לאינסולינים שהיו בשימוש בעבר.

הגישה הטיפולית המודרנית

בשנים האחרונות נכנס האינסולין מוקדם מבעבר בסכמת הטיפול בחולה הסוכרתי - כבר לאחר כישלון הטיפול הראשוני, הכולל שינוי אורחות חיים ומטפורמין.

לצד טיפול בכדורים שאינם גורמים להיפוגליקמיה או לעלייה במשקל (כגון כדורים מקבוצת מעכבי DPP-4), במצב בו ניתן להוסיף תרופה נוספת, ההעדפה תהיה תרופה העונה לקריטריונים של ה"התרופה האידאלית" שמורידה את רמות הסוכר מבלי להעלות את הסיכון לתופעות לוואי.

כאן נכנסים האינסולינים האנלוגים הבזאלים בשל יעילותם מחד בהורדת ערכי סוכר הדם ובטיחותם מאידך (מיעוט אירועי היפוגליקמיה, יתכן ופחות השמנה מתרופות אחרות). האנלוג הבזאלי ומעכביDPP-4 כאופציות טיפוליות, לאחר כשלון טיפול במטפורמין.

זוהי "מהפכת האינסולין" בהתגלמותה - מתרופה של אין ברירה, לתרופה הניתנת בשלבי הטיפול הראשונים במחלה.