איך לאזן את רמות הסוכר לאחר ארוחה?

ערוץ הבריאות של ynet מתגייס למאבק במגפה של המאה - 21, מחלת הסוכרת. היא מהווה את גורם המוות השלישי בעולם המערבי. רק בישראל חיים כחצי מיליון חולי סוכרת, וההערכה היא כי קיימים כ-200 אלף חולים שכלל לא מאובחנים. בעולם, נאמד מספרם של חולי הסוכרת בכ-370 מיליון.

לכתבות נוספות על חיים עם סוכרת  

הפעילות נערכת באדיבות חברות התרופות סאנופי ונוברטיס.

במהלך השבוע ניתן לשאול את הרופאים המומחים שאלות באתר הפייסבוק שלנו - התשובות יינתנו במהלך הפורום החי, ביום חמישי ה-7.11.13

בעקבות הארוחה, אצל אדם שאינו חולה בסוכרת, מתבצעת הפרשה של הורמון האינסולין מהלבלב. תפקידו הוא לתווך את תהליך הכנסת הסוכר שבדם לתאים, ובכך לעזור בשמירה על רמות סוכר תקינות בדם. פרופ' נעים שחאדה, מסביר.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

הורמון נוסף בשם -GLP-1 מיוצר ומופרש ברירית המעי כתגובה לאכילה. הורמון זה מופרש בזמן שהאוכל נמצא במעי ולפני שהוא נספג לדם. תפקידו של הורמון ה GLP-1 הוא להעצים את הפרשת האינסולין מהלבלב בהתאם לרמות הסוכר בדם, ולהפחית שחרור עודף של סוכר מהכבד.

עוד על סוכרת:

• מחקר: דיאטה דלת קלוריות יכולה לרפא סוכרת?
• להתמודד עם המתוק: 10 דרכים לחיות עם סוכרת
• סוכרת: אפשר למנוע גם בלי שימוש בתרופות
  

אצל החולה בסוכרת מסוג 2, הפרשת האינסולין אינה מתבצעת ברמה הנדרשת, ובעקבות כך יש עלייה מתמשכת ברמות הסוכר שלאחר הארוחה. רמות גבוהות של סוכר לאחר הארוחה יכולות לקדם את מהלך מחלת הסוכרת ולתרום בהתפתחות סיבוכים של המחלה, בדגש על סיבוכים קרדיו ווסקולרים.

יש מונח שכל סוכרתי מכיר והוא הערך של ההמוגלובין המסוכרר- HbA1c המעיד על רמת האיזון של הסוכר. הערך הזה מורכב משילוב ערכי סוכר בצום (FPG) הנמדדים לאחר שנת הלילה וערכי סוכר לאחר אוכל (PPG), הנמדדים כשעתיים לאחר הארוחה.

אנו יודעים כי איזונם של 2 הפרמטרים חשוב ביותר, וקיימת חשיבות גדולה לאיזון רמות הסוכר שלאחר הארוחה - בצורה בטוחה ללא הורדת יתר אשר עלולה לגרום להיפוגליקמיה.

איך מאזנים את רמות הסוכר שלאחר הארוחה?

ניתן לחלק את דרכי הטיפול ל-2: הקפדה על אורח חיים בריא וטיפול תרופתי מותאם:

אורח חיים בריא. תזונה מותאמת אינה שונה באופן מהותי בין החולים בסוכרת לאלה שאינם חולים. עם זאת, בסוכרתיים, לתזונה השפעה משמעותית על איזון רמות הסוכר בדם, מניעת סיבוכים נוספים והעצמת האפקט של הטיפול התרופתי. תפריט מאוזן, תזמון ארוחות, שמירה על רמות סוכר, שומן ומשקל גוף רצויים הם העקרונות המנחים לתזונה נכונה.

טיפול תרופתי ייעודי. כאשר ישנם כמה סוגי תרופות שנותנות מענה לרמות סוכר גבוהות לאחר ארוחה תוך הקטנת הסיכון להיפוגליקמיה.

קבוצה אחת היא קבוצת מעכבי האנזים 4DPP. קבוצה זו, הניתנת ככדורים לבליעה, פועלת לעכב את פעילותו של אותו אנזים אשר אחראי לפירוק הורמון ה- GLP-1. כתוצאה מכך מתעצמת השפעת ההורמון שהופרש ע"י הגוף ומושגת ירידה ברמת הסוכר בדם אשר איננה מלווה בעליה במשקל או בסיכון להתפתחות מצבי היפוגליקמיה.

בדרך זו התרופה מעצימה את המנגנון הפיזיולוגי של הגוף בוויסות רמות הסוכר לכל אורך היממה, ולאחר הארוחה בפרט. קיימות מספר תרופות בשוק המעכבות את האנזים DPP-4, כאשר המטרה המרכזית הינה להגיע לערכי האיזון בצורה היעילה והבטוחה ביותר.

כלי נוסף העוזר באיזון רמות סוכר לאחר הארוחה הוא מתן אנלוג להורמון ה-GLP-1 הטבעי. בנוסף להשפעתו על הפרשת האינסולין, מסייע הורמון ה-GLP-1 לווסת את רמות הסוכר על ידי האטה של תהליך הריקון של הקיבה והשריית תחושת שובע בשל השפעתו על מערכת העצבים המרכזית.

דבר זה מביא לירידה משמעותית בצריכת המזון ולירידה במשקל. ניתן לסכם את השפעתו רחבת ההיקף  בכך שהורמון זה משפר את איזון הסוכר וגורם לירידה במשקל.

התרופות המתאימות לאיזון

נכון להיום קיימות מספר תרופות בשוק המחקות את פעילות הורמון  ה-GLP-1. התרופות נבדלות ביניהן בהשפעתן על ערכי הסוכר במשך היום. לסוכרתיים הסובלים מחוסר איזון של רמות הסוכר בצום יתאימו בדרך כלל תכשירים ארוכי טווח.

לעומת זאת לסוכרתיים אשר סובלים מחוסר איזון לאחר הארוחה, יתאימו לרוב התכשירים קצרי הטווח. יעילות השפעת התכשירים השונים על ערכי הסוכר לאחר אוכל נובעת בעיקר מהשפעתם על קצב הפינוי הקיבתי, כאשר האטת הפינוי גורמת לכניסה איטית יותר של סוכר לדם לאחר הארוחה ובעקבות כך לעלייה מתונה יותר ברמות הסוכר שלאחר הארוחה.

אינסולין מהיר פעולה גם הוא מהווה כלי חשוב באיזון ערכי הסוכר לאחר אוכל. כמובן, טיפול כזה כרוך בזריקה של אינסולין לפני הארוחה עם סיכון להתפתחות היפוגליקמיה במקרים של חוסר התאמה במינון האינסולין וכמות האוכל הנצרכת.

תרופות המזרזות הפרשת האינסולין מהלבלב בעיקר אלו הנמנות עם זמן פעולה קצר. (ממשפחת הגלינידים), וקיימות גם תרופות המעכבות ספיגת הסוכר מהמעי

להתאים את התרופות לחולים

אין תשובה אחידה לשאלה על השלב המתאים למתן אנלוג להורמון GLP-1 או שימוש במעכבי האנזים DPP-4. הסוכרת היא מחלה רב גונית וכל חולה סוכרתי מתאפיין במהלך מחלה שונה ובערכים שונים של סוכר בצום, סוכר לאחר הארוחה וערכי המוגלובין מסורר.

יחד עם זאת חשוב שרופא המשפחה או מומחה הסוכרת יבצע אבחון מקיף ויקבע  ממה נובעת החריגה בערכי הסוכר של אותו מטופל - האם אלו ערכי הסוכר בצום או שמא ערכי הסוכר שלאחר הארוחה שאינם מאוזנים ולפי כך יתאים לו טיפול ייעודי.

מעכבי האנזים DDP-4 מומלצים בד"כ לשימוש מיד לאחר מיצוי השימוש במטפורמין. במקרה הצורך ישנו הגיון קליני לשלב מתן מעכבי האנזים DPP-4 יחד עם מטפורמין ואינסולין ארוך טווח, בדרך זו ניתן לשלב הורדה יעילה של רמות הסוכר לאחר הארוחה עם הורדה ברמות הסוכר בצום. ולמזער את הסיכון להיפוגליקמיה ועלייה במשקל.

בקרב קבוצת האנאלוגים ל-GLP-1 ישנן תרופות בעלות אפקט משמעותי יותר על הורדת הסוכר בצום- אלו ה- GLP-1 ארוכי הטווח לעומת אלו שמתמקדות בהורדת הסוכר שלאחר הארוחה- ה- GLP-1 קצרי הטווח.

חשוב לציין שעקב השפעתם החיובית על הירידה במשקל, אין ספק כי חולה סוכרתי הסובל מהשמנת יתר ומערכי סוכר לא מאוזנים יוכל להפיק תועלת רבה מתרופות אלה בשלב המיידי לאחר השימוש במטפורמין.

בנוסף, ניתן להשתמש בתכשירי GLP-1 השונים  ולשלבם עם הטיפול באינסולין. במקרים אלו ניתן לבחור בתכשיר GLP-1 המתאים בהתאם לערכי הסוכר במשך היום. יתרון נוסף לשילוב זה טמון בכך שעליית המשקל המתונה כתוצאה מהשימוש באינסולין מתקזזת עם הירידה הפוטנציאלית מהשימוש ב- GLP-1.