מי רוצה לקנות בית באוהאוס בירושלים?
תל-אביב אמנם מוכרת כבירת הבאוהאוס העולמית, אך גם בבירה ירושלים יש יצוג עשיר ומפתיע של הסגנון הבינלאומי. מדוע הסגנון מאפיין בעיקר את השכונות היהודיות, במה התמזל מזלם של בתי ירושלים לעומת תל-אביב, ואיך נראה פנטהאוס בבניין לשימור ברחביה המוצע במחיר של 25 מיליון שקל?
מאז פרץ למודעות הישראלית הסגנון הבינלאומי באדריכלות, המוכר בארץ בתור סגנון הבאוהאוס, הפכה העיר תל-אביב לנציגה הבולטת ביותר של הסגנון. למעלה מ-4,000 בתים שתוכננו בסגנון הבינלאומי בעיר ללא הפסקה הקנו לה מעמד של אתר מורשת עולמית, בעוד שהבירה ירושלים נכנסה לרשימת אתרי המורשת בזכות העיר העתיקה.
לכתבות נוספות בנושא בתים מבפנים:
- איך מעצב אדריכל את ביתו הפרטי? יצאנו להציץ
- השיכון החדש: ביקור בדירת אדריכלים ירושלמית
- הצצה: התוכנית שתקפיץ את מאה שערים לגובה
למרות שתל-אביב זכתה בבכורה, מתברר שגם בירושלים קיים ייצוג מרשים ומפתיע של הסגנון הבינלאומי. בתי הבאוהאוס בירושלים, שיוצגו בסוף השבוע הבא במסגרת אירוע "בתים מבפנים בירושלים" לשנת 2013, נבנו בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, רבים מהם בשכונת רחביה. ניתן לזהות אותם בזכות המאפיינים הבולטים והמוכרים מתל-אביב - בתוספת טוויסט ירושלמי.
איך נראה הבאוהאוס בירושלים? צפו בכתבת הווידאו:
דימוי של קדמה
"הסגנון הבינלאומי שפרץ לתודעה בתחילת המאה ה-20, סביב התפתחות המודרניזם בארכיטקטורה, מאופיין בדרך כלל בקווים אופקיים, הורדה מסיבית של הקישוט מהבניינים, ושימוש באלמנטים של אור, צל ונפח כאבני הבניין האדריכליות, במקום כל הקישוטים", מסביר אדריכל אלון בן נון, האוצר של אירוע "בתים מבפנים". לדבריו, "הפנייה לדימויים של אוניות, מכונות ופינות עגולות שבאות לייצר דינמיות, נועדה לייצר דימוי של קדמה".
לדברי בן נון, "מה שמעניין בירושלים זה שהסגנון הבינלאומי הוא הסגנון היהודי של העיר. העיר מאופיינת במגוון גדול של סגנונות, לאומים ודתות, והסגנון הזה נוצר ונבנה כדי לבסס את העמדה היהודית בעיר. לדוגמא, בניין המוסדות הלאומיים של הקרן הקיימת והסוכנות היהודית הוא סימן ההיכר של הבנייה היהודית בעיר, שהציב את האלטרנטיבה לסגנון האקלקטי והמזרחני".
"הבחירה של העם המתחדש בציון בבנייה מתחדשת, מודרניסטית, מאוד משמעותית בתולדות העיר", מוסיף בן נון, "לכן לבנייה הבינלאומית בירושלים, למרות שהיא פחות מוכרת מאשר בתל-אביב, יש לעתים משמעויות עמוקות הרבה יותר מאשר בתל-אביב".
כלומר, כל בניין באוהאוס שנראה בירושלים נבנה בהכרח בידי יהודים?
בן נון: "כמעט. בשלב השני גם לאומים אחרים התחילו לבנות בסגנון הזה, אבל עדיין אפשר לזהות הבדלים. בבנייה הערבית בירושלים, גם כאשר נעשתה בסגנון מודרניסטי, נראה הרבה פעמים קישוטיות מסוימת על החזיתות שלא נראה בבנייה היהודית".
יש ההבדלים במאפייני הבאוהאוס בין ירושלים לתל-אביב?
"המאפיין הברור הוא הבנייה באבן, שהייתה תקנה מנדטורית שקבעו הבריטים. הצורך להתמודד עם בנייה מודרניסטית שלא רוצה להיראות כבדה וישנה, מול החובה לבנות באבן, יצר המון פתרונות וניסיונות מעניינים של איך מראים את האבן. למשל, בניין הדסה הר הצופים של מנדלסון, שהשתמש באבן מרובעת, שאינה בנויה כמו שבדרך כלל בנויות אבנים בצורה משתלבת".
מה מצבם של מבני הבאוהאוס בירושלים?
"אותות הזמן כמובן ניכרים בהם, ויש תוספות של מזגנים ותריסים, אבל המזל של ירושלים לעומת תל-אביב זה הבנייה באבן, ששומרת את הבניין במצב הרבה יותר טוב ועמיד, ובסך הכל הם די נשמרו בהדרם. היום משפצים אותם ומוסיפים להם קומות. לפעמים הם חוזרים לחיים - ולפעמים קצת פחות".
פנטהאוז ב-25 מיליון שקל
האדריכלית מיכל דלה פרגולה עוסקת רבות במסגרת עבודתה בשיפוץ ובהרחבה של מבנים לשימור בירושלים, רבים מהם בסגנון הבינלאומי. אחד המבנים הבולטים שבהם הייתה דלה פרגולה אחראית על השיפוץ והשימור הוא "וילה לאה" שבשכונת רחביה.הבית הוקם בשנות ה-30 בידי ד"ר אבקריוס ביי, עורך דין יווני נוצרי אמיד, פרי תכנונם של האדריכלים רפאל ודן בן דור. ברבות הימים נמסרה הווילה לבכירים במדינת ישראל כמו משה דיין; חולקה לשלוש דירות - ואחת מהן נרכשה בידי השר יוסף בורג. כיום מתגוררים באחת הדירות בתו של בורג, ד"ר עדה בן ששון, ובעלה פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית. לפני חמש שנים שופצה דירתם בהתאם לכללי השימור.
כיצד התבצע השימור בווילה לאה?
דלה פרגולה: "הווילה המפוארת חולקה לשלושה חלקים אקראיים בלי שום היגיון פנימי, והאתגר היה להחזיר את ההגיון לתוך החתיכה שטיפלנו בה, וגם לייצר מחדש את הקשר בין הפנים לחוץ. עשינו פה שינוי מאוד עמוק בחלוקת החללים מצד אחד, ומצד שני ניסינו לשמר את המוטיבים הקונסטרוקטיביים האופייניים לבית. אפשר לראות את הקורות המקוריות שנמצאות במטבח ובסלון שבחרנו להדגיש אותן ולחזק אותן.
"מבחוץ, כמובן, נעשה שימור מלא. מבפנים בכל זאת ניסינו לתת תחושה שמדובר בבית שמכבד את עברו, אך גם גרים בו אנשים עם צרכים מודרניים. הדירה אף הורחבה בקומות למטה. זה נחשב לאחד המבנים עם דרגת שימור מאוד גבוהה בירושלים, ולכן כל שינוי קטן שנעשה פה הצריך הליך תב"ע (תוכנית בניין עיר - י.ח) נקודתי".
דלה פרגולה עסקה גם בשיפוץ ובהרחבת מבנה באוהאוס נוסף ברחביה, "פרויקט ביתא" המכונה גם "בית אלישר", שנבנה בשנות ה-30 ככל הנראה בידי האדריכל דב כרמי. בחודש מרס הקרוב צפוי להסתיים שיפוץ הבניין, שבוצע בידי היזם א.י.נופי ירושלים.
המבנה יכלול שבע דירות, אשר לדברי היזמים ארבע מהן כבר נמכרו בעיקר לתושבי חוץ. המחירים בפרויקט מתחילים מ-45 אלף שקל למ"ר ועד ל-60 אלף שקל למ"ר. מחירי הדירות יתחילו משישה מיליון שקל, ויגיעו עד ל-25 מיליון שקל – מחירה של דירת הפנטהאוז המשתרעת על פני שטח של 450 מ"ר.
כיצד שילבתם בין הישן לחדש?
דלה פרגולה: "בתב"ע נקודתית שהוכנה לבניין, התבקשנו לשמר שתי חזיתות אל הרחובות, והתאפשרה לנו תוספת של שלוש קומות אל המבנה הקיים, שהיה בן שלוש קומות. התוספת שלנו מנסה מצד אחד לתת כבוד למבנה המקורי, ומצד שני, כמו שלפי תפיסתי צריך לנהוג בשימור - להראות באיזו נקודה מתחיל החלק החדש".
התוספת מדמה את המבנה המקורי?
"היא לחלוטין לא מדמה. למשל, יצרנו פרט של רפפת אבן, שמנסה מצד אחד לחזור על המוטיבים האופקיים של הסגנון הבינלאומי, אבל מצד שני זה לחלוטין פרט חדש שלא היה קיים בתקופה הזו. הניסיון הוא לקחת את האבן, שהוא משהו מסיבי וכבד, ולהפוך אותו לאנטיתזה של עצמו - חומר קל ומרחף, שמנסה לא להכביד מדי על שלוש הקומות הקיימות תחת התוספת המסיבית.
"אני חושבת שזה היופי בירושלים - זו עיר שבנויה שכבות שכבות, ולי חשוב כאדריכלית להדגיש את השכבתיות של העיר. בעצם, כל תקופה השאירה את החותם שלה באופן אחר על הנראות של העיר הזאת, וכך גם אנחנו מנסים לעשות".
לרשימת הסיורים המלאה של "בתים מבפנים" לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
