לאן נעלם פוטנציאל בנייה של אלפי יח"ד?

במסגרת הסדר חובותיהם מול המדינה, החזירו הקיבוצים לרשות מקרקעי ישראל קרקעות בשטח של כ-20 אלף דונם כבר לפני כעשור - אולם קרקעות אלה לא שווקו לבניית יחידות דיור עד היום. מדובר בפוטנציאל בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור - כך עולה ממסמך שהועבר אתמול (ד') על ידי המטה לביצוע הסדר הקיבוצים לידי שר האוצר יאיר לפיד ולשר הבינוי והשיכון אורי אריאל.

כתבות נוספות על שיווק קרקעות בערוץ הנדל"ן :

• הקץ לנוכלויות במכירת קרקע חקלאית?
  
• דו"חות משרד השיכון: קודם כל בונים לחרדים
  
• מחירי הקרקעות במרכז זינקו ב-60% - וגם הדירות
  

הקרקעות שהוחזרו לרשות (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) נמצאות באזורים נהריה, קריית אתא, חיפה, טירת כרמל, חריש, חדרה, בקעה אל-גרבייה, כפר סבא, בת חפר, צור יגאל, רמלה, עתלית, בנימינה וראש העין. מהמסמך עולה כי במסגרת "הסדר הקיבוצים" המשלים, השיבו עשרות הקיבוצים שטחים שהיו מיועדים לבנייה למגורים, מסחר, תעשייה ותיירות. אולם בפועל, מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת שווקו לבנייה דונמים בודדים בשוליים.

שלשום פורסמו המלצות "צוות 90 הימים" שמינה שר האוצר לפיד לפתרון משבר הדיור, שכללו בין היתר המלצה להפקיע מיידית קרקעות חקלאיות מקיבוצים ומושבים, במטרה לבנות עליהן דירות להשכרה. אולם כאמור, נראה כי לפני שממהרים ומציבים אולטימטום לחקלאים ומפקיעים מהם את הקרקע ממנה הם מתפרנסים, צריכה המדינה לנצל את הקרקע שכבר בבעלותה.

"בהסדר הקיבוצים המשלים שנחתם בשנות ה-90 במאה שעברה (בין משרד האוצר, הבנקים והקיבוצים), נקבע כי קיבוצים בעלי חוב, באזורי ביקוש מובהקים, ישיבו חלק מאדמתם למינהל - וזה יתכנן וישווק את שטחי ההשבה כראות עיניו", נכתב במסמך שהגיע לידי "ידיעות אחרונות".

עוד נכתב כי "המינהל, בסיוע טובי המתכננים בארץ, סימן שטחים בעלי פוטנציאל שיווקי, בעיקר לבנייה למגורים (על רקע העלייה הגדולה מחבר העמים באותה תקופה). בעת חתימה על הסדר חוב לקיבוץ, השיב הקיבוץ את השטח שנקבע על ידי הסוקרים למינהל, וזה היה רשאי ואמור לתכנן ולשווק את השטח שהושב - כרצונו".

"מתחם קסם נמכר בנזיד עדשים"

על פי מתווה ההסדר, 27% מהתמורות משיווק הקרקעות אמורים לעבור לבנקים ולחשב הכללי במשרד האוצר. הבנקים אמורים לקבל 65% מהתמורות ואילו החשב הכללי 35%. יתרת התמורות מהשיווק עוברת לקופת המדינה. יצוין כי בהסדר נקבע גם שעל הקיבוצים למכור את חלקם בתנובה, ו-25% מהתמורות מועברות למדינה - וכך היה.

"השטחים הללו עומדים שנים רבות כאבן שאין לה הופכין", נכתב במסמך שנשלח למשרדי האוצר והשיכון. עוד נכתב כי עד כה שווקו שני שטחים בלבד שגם הם לא נחלו הצלחה: האחד באזור משמרות (כמה עשרות יחידות צמודות קרקע), ובצומת קסם סמוך לראש העין. התכנון באזור קסם נעשה על ידי עיריית ראש העין, הקיבוצים חורשים וגבעת השלושה, ומטה הסדר הקיבוצים.

"המינהל, בלחץ פרקליטות המדינה ובניגוד לעמדת המינהל ומטה הסדר הקיבוצים, שיווק את מתחם קסם בנזיד עדשים. הרוכש מכר מיידית חלק מהמתחם לגורם אחר ועד היום לא נבנתה אף לא דירה אחת במתחם שהיה מיועד ל-1,100 יחידות דיור, ואלפי מטרים מרובעים של שטחי תעסוקה ומסחר", נטען במסמך.

המסמך מסתיים בהמלצה: "הקרקעות שהחזירו הקיבוצים לידי המדינה מהווים עתודה מיידית לתכנון ושיווק של בנייה למגורים באזורי ביקוש מועדפים. יש צורך לקיים דיון דחוף בהשתתפות גורמים בעלי יכולת ולקבל החלטות מחייבות, לקבוע גורם מוביל, לוחות זמנים ומנגנון בקרה שיבטיח שהנכס הקרקעי הזמין הנמצא ברשות המדינה ינוצל כראוי".

איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר בתגובה: "היישובים והחקלאים, מרביתם בנגב ובגליל, עמדו בהסכם עם המדינה והחזירו אלפי דונמים, שלתדהמתי לא נוצלו לבנייה עבור הציבור הרחב. זו אוזלת יד. החקלאות היא גם פרנסה וגם מקור תעסוקה עבורנו. עתודות השטח לבנייה נמצאות בחלק מהערים ובפריפריה, שם צריכה להשקיע המדינה, אך קודם כל צריכה המדינה להשתמש בקרקעות שהחזרנו לה לפני כריתת מטה לחמם של החקלאים. אני קורא לשר האוצר להידבר אתנו ולא להציב לנו תנאים, אולטימטום ואיומים, משל אנחנו עבריינים".

בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, אמר בתגובה: "רוב הקרקעות שהושבו אינן צמודות דופן לפיתוח, ותמ"א 35 ותוכניות המתאר לא סימנו אותן לפיתוח. יש להבהיר כי הסדר הקיבוצים נעשה לפני אישור תמ"א 35. מה שניתן היה לתכנן בוצע, כמו לדוגמא 4,500 יחידות דיור בקריית ביאליק שאושרה לפני חודשיים, 1,500 יחידות דיור בראש העין ועוד. כרגע אנחנו מתכננים בקריית אתא ובכפר סבא חטיבות קרקע נוספות במסגרת ההסדר, ותלויים בהחלטות מוסדות התכנון והרשויות".