"הכתיבה הצילה את נפשי כשאני נאבקת על חיי"

אחר הצהריים בצימר בצפון. מנוחת צהריים שלווה, מוזיקת רקע. שלווה אינסופית. דבר לא רימז על מה שאגלה בעוד מספר שעות. גילוי שימוטט את חיי ברגע אחד, כמו מגדל של קלפים.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

עוד כתבות על הנשים שהתגברו על סרטן השד

בחילות , חולשה, קרחת, השיגרה בבתי חולים. הסיוט של ילדותי חזר אל חיי. התדפק אל דלת ביתי. ללא הודעה מוקדמת. בשיא האושר בחיי. בשיא הקריירה. הכל נגדע ברגע.

"השמחה הייתה מוקדמת מדי"

עברה שנה. ואני חגגתי את נצחוני. סיימתי טיפולים, פלומת שיער החלה לגדול. התחזקתי ויכולתי כבר לצאת מהבית מבלי חשש. דבר לא רימז על כך, שאת סיפור הסרטן , לא באמת סיימתי. חייתי חצי שנה בשיא האושר. כמנצחת.

ואז, בבדיקות שיגרתיות התגלה הרע מכל. האימה של כל חולה סרטן. הסרטן שלח גרורות לגופי. לא אשכח את רגע ההתמוטטות כשהפקס עם התשובות הגיע לביתי. לא אשכח לעולם את הבכי שלא נפסק שעות ארוכות. והפחד. פחד המוות. אותו אני חווה ברגעים רבים גם היום.

הרגשתי שההתמודדות קשה על כתפיי הקטנות. הסרטן האלים, תקף את גופי. שוב החלו טיפולים קשים, שוב קרחות, שוב חולשה ובתי חולים. והפעם, הפחד שאינו מרפה. מבדיקה לבדיקה.

הגוף שרועד מבלי שליטה, עם כניסתו למכונת הסי טי. והשאלות שעולות. רוצה לראות את בנותיי גדלות. רוצה לחיות. עוברת אינספור טיפולים כימותרפיים, שלא תמיד משיגים תוצאות בגלל הבעייתיות של אבחון הגידול כטריפל נגטיב, שלוקות בו רק כ- 20% מהנשים ואין באמת תרופה זמינה שמוכחת במחקרים כתרופה לסוג סרטן זה.

ובתוך כל הכאוס הזה מתחילה לכתוב. יומן. יומן שהפך לחבר יומיומי, אליו הייתי רצה לבכות בשעותיי הקשות. והכתיבה שהצילה את נפשי מלקמול. היומן שהיה לי פסיכולוג. והאיש שלי, העוגן של חיי, שלרגע אחד לא נתן לי להרים ידיים. שכל מילה שכתבתי בספר, גרמה לו להזיל דמעה.

על המעידות לבורות עמוקים. על התקווה.

אולי מעל לכל על התקווה, והאמונה שמשהו טוב עוד יקרה. שהאהבה תנצח. אהבתי לעולם, לחיים, לילדיי, לאנשים הרבים שאני אוהבת מסביבי ומעל לכל לבן זוגי, שבלעדיו לא היו נכתבות שורות אלה.

בעצם כתיבת הספר ופרסומו אני מוותרת, ולא בקלות, על סודות וחושפת אירועים מחיי. אני נחשפת ומספרת, מתוך רצון וחזון לעזור לאחרים. אני רוצה לזעוק לעולם ולכל מי שישמע אותי שבכל אחד מאיתנו מצוי הכוח להילחם ולצמוח.

"לבחור בחיים"

אני רוצה לעזור לכל מי שזקוק לכך, לעשות את הבחירות הנכונות. לבחור בחיים. תמיד. גם כשקשה, וגם כשמפתה לוותר. איני חושבת שהבחירה בחיים הינה הדרך הקלה. בחירה כזאת מחייבת עבודה פנימית עמוקה, עשייה מרובה, שחרור מעכבות, ממצוקות ילדות ומשאר הצלקות שהיתוספו לנו במסע חיינו.

הבחירה בחיים מחייבת דבקות בשמחה ובאושר יום יום, שעה שעה, גם כשקשה - בעיקר כשקשה. הבחירה בחיים היא בחירה באמת הפנימית, בהיותך מי שאתה, בקבלת כל מה שעברת בחיים כהתנסות וכגדילה.

הבחירה בחיים היא הסרת כל הקליפות הקשות שעוטפות אותנו משחר ילדותנו ומגינות עלינו. הבחירה בחיים פירושה לדעת את עצמך ולקבל את עצמך על כל רבדיך ותכונותיך - הטובות יותר והטובות פחות. הבחירה בחיים פירושה לחפש ולמצוא את מעיין הכוחות הנחוצים להחלמה מלאה ולאושר, מעיין הטמון בכל אחד מאיתנו.

הבחירה בחיים היא החלטה לבחור בדרך מפרכת ולא תמיד נעימה. פירושה לבחור באהבה ולא בפחד, בשמחה ולא בעצב. עלינו להיות נאמנים לרגשותינו ולקבלם, לראות במשבר נקודת צמיחה ולא שבר. הבחירה בחיים מחייבת את חיזוק האמונה בניצוץ האלוהי הקיים בכל אחד מאיתנו והעצמתו.

לבחור בחיים זה להאמין שיש בכוחנו להיות מאושרים על אף הנסיבות שהחיים מזמנים לנו. להאמין באמת ובמציאות, ובכך שיש בידינו כוח לחולל שינוי ולהפוך מציאות קיימת למציאות טובה יותר. לבחור בחיים זה לדעת שהרבה מתחושת האושר שלנו טמון ביכולתנו ליצור אותה.

ואני - בוחרת בחיים!!! בוחרת לבדוק מהו הסרטן שפלש לגופי ומאין בא, אילו רגשות חבויים עודדו אותו, איפה פספסתי את האמת שלי, היכן הזנחתי את השמחה, איפה לא אהבתי מספיק את חיי.

קיבלתי החלטה ובחרתי לא להיכנע לפחדים, אלא לצאת למסע - מסע של הבחירה בחיים. מסע שאני עדיין צועדת בו בכל יום, בכל רגע.

במסע הזה אני בודקת היכן בחיי שכחתי למצוא את האור, איפה שכחתי את האושר והשמחה שבי, מתי אירעו החסימות הרגשיות והגופניות שהביאו אותי לחלות. הבדיקה הזאת הביאה אותי למצב שבו אני יכולה להרפות ולשחרר לאוויר העולם את הסודות הכמוסים ביותר שלי ולספר על אירועים שחוויתי בילדותי, וכמה מהם גרמו לי לחסימות קשות. אני מאמינה שהם אלה שהביאו עלי את הסרטן.