ישראלים בברלין? גם אברהם אבינו היה מהגר

לאחרונה מלאות העיתונות הכלכלית ורשת האינטרנט עם סיפורים על הקושי להתפרנס בישראל, לעומת הקלות היחסית של היכולת להתפרנס בחו"ל. הדיון הזה רווי אמוציות חזקות לגבי היחס שלנו לארץ ישראל, ואנשים נוטים להציג עמדות קיצוניות מאד.

• לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

יש כאלה שאומרים: זו באמת מדינה ייחודית שהקושי להתפרנס בה כל כך חריג בהשוואה ליתר העולם, שרק יחידי סגולה - אנשים חדורי אמונה או גאונים - יכולים להצליח במשימה. לחילופין טוענים מתנגדיהם: אלו שעוזבים את הארץ הם פשוט חבורה של אנשים כפויי טובה אשר אינם מסוגלים לראות את הדברים הנפלאים וההזדמנויות בהן הם נתקלים על בסיס יומי במדינה הנפלאה שלנו.

ההתלבטות הזו אינה חדשה, וניתן לראות אותה גם בסיפורי האבות. אברהם אבינו מקבל ציווי לעקור את הכול ולעבור לארץ ישראל, אך מיד עם הגעתו לארץ המבוטחת הוא נתקל ברעב כבד מאד אשר מאלץ אותו להגר למצרים. במצרים הוא דווקא עושה חיל וחוזר לארץ כבן אדם עשיר מאד.

וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלוֹט עִמּוֹ--הַנֶּגְבָּה. וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. (בראשית יג א-ב). את העושר הוא עושה דווקא בגלל הקשר בין שרה אשתו לבין פרעה אשר לוקח את שרה בתור אישה, תוך שאברהם מסתיר את העובדה ששרה היא אשתו, בטענה שהיא אחותו.

וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה. וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים. (בראשית יב יד-טז) התנהגות זו של אברהם (עזיבת הארץ והסתרת הזהות האמיתית של שרה) זוכה בידי חלק מהראשונים (פרשנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15) ליחס ביקורתי (הרמב"ן).

20 שנות עבודה קשה 

גם נכדו של אברהם, יעקב, עוזב את אותה ארץ חסר כול, כאשר הוא בורח מעשו אחיו. וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים (בראשית כח כ-כא)

יעקב מתיישב אצל לבן קרוב משפחתו אשר גר בחו"ל, וכמו סבו הוא מתעשר. וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ, מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי-לוֹ, צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים (בראשית ל מ"ג).

אלא שבשונה מאברהם, יעקב מעיד על עצמו שעבד קשה מאד כדי להשיג את עושרו והיה צריך להתמודד עם הניסיונות של הנוכל לבן לרמות אותו: זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ, רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ; וְאֵילֵי צֹאנְךָ, לֹא אָכָלְתִּי. טְרֵפָה, לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ--אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה; גְּנֻבְתִי יוֹם, וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי. זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ; וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת מֹנִים. לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי (בראשית לא לח-מב)

בארות יצחק וקידוחי הגז

מבין האבות רק יצחק נשאר בארץ. בפירושו על התורה טוען האבן עזרא שבתחילת דרכו יצחק היה עני מרוד. לזה הוא מביא כמה ראיות מפרשתנו (פרשת תולדות):

1. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו (בראשית כה כח) - עשו היה מביא לאביו אוכל מהציד. אם יצחק היה עשיר, והיה נהנה מאוכל בשפע בבית ומחזיק בהרבה משרתים, למה עשו היה צריך לצאת לשדה לחפש אוכל כדי לכלכל את אביו?

2. עשו מכר את הבכורה עבור נזיד עדשים, לא בגלל שהיה טיפש, אלא כנראה בגלל שידע שאביו עני ולכן ממילא הוא לא יירש כלום.

3. יעקב עזב את הבית חסר כל. אם משפחתו הייתה בעלת אמצעיים, למה לא קיבל כסף וציוד לדרך?

לגבי השאלה מה קרה לירושה שיצחק קיבל מאברהם, כותב האבן עזרא כך: ורבים יתמהו כי עזב לו אברהם ממון רב וכאילו לא ראו בימיהם עשיר גדול בנעוריו ובא לידי עוני בזקוניו.

אולם, בהמשך הדרך יצחק מתאושש ומצליח בעסקיו כפי שהכתובים מפרשתנו מעידים : וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ.....וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה. וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד. וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים. וְכָל-הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו--סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר.

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-יִצְחָק: לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, יִצְחָק; וַיִּחַן בְּנַחַל-גְּרָר, וַיֵּשֶׁב שָׁם. וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ (בראשית כו יב-כב)

על זה כותב החפץ חיים בפירושו על התורה: עניין הבארות אשר חפר יצחק מלמדנו, שלעולם לא ירפה האדם את ידיו מלהמשיך את העסק אשר התחיל, אל ייאוש ואל כשלון. אם יצחק אבינו חפר ולא מצא מים, חפר באר אחרת עד שמצא מים, ואם רבו עליה, חפר באר אחרת, וכך המשיך במלאכת החפירה, עד שסוף סוף חפר ומצא באר שלא רבו עליה וקרא שמה רחובות. כן הדבר בכל העניינים החומריים והרוחניים, הן במסחר והן בלמוד התורה.

לסיכום: לפעמים קל להתפרנס בחו"ל (במקרה של אברהם) ולפעמים זה הולך יותר קשה (במקרה של יעקב) אבל אפשר להתפרנס ברווחה גם בארץ, אם כי חשוב להתמיד ולהיעזר בסבלנות. לראייה, במשך שנים קדחו במדינה הזאת מאות בארות בחיפוש אחרי נפט וגז ולא מצאו, אבל לא התייאשו, עד שבא יצחק אחד בימינו ומצא. כפי שהרמב"ן כותב בפירושו לבראשית: "מעשה אבות, סימן לבנים"

טרנס קלינגמן הוא מנהל מחלקת מחקר (sell side) בפסגות. הטור משקף את הדעה האישית שלו לגבי השקפת התורה וחז"ל ואינו משקף בהכרח את הדעה של בית השקעות בו הוא עובד