רכבת ישראל תעבור בטיילת של תל אביב*

המיזם המשותף של עיריית תל אביב ומשרד התחבורה לסלול מסילת ברזל מתחנת החשמל רדינג ועד יפו העתיקה לכל אורכו של רחוב הירקון נועד לאפשר שינוע נוסעים ומטענים ברכבות בין צפון הארץ לדרומה בכל שעות היום והלילה. דובר העירייה הודיע כי ייבנו מספר גשרים מעל המסילה כדי לאפשר מעבר לחופי הרחצה, לטיילת ולאזורי הבילוי והתיירות שלאורך חוף הים.

משעשע לדמיין את תגובתם של תושבי תל אביב למבזק חדשות מסוג זה. יש להניח כי התוצאה הייתה שינויים ארכיטקטוניים מפליגים בבניין העירייה, על פי התקדים שקבעו אזרחי פריז בעניין מבנה הבסטיליה בשנת 1789. למותר לנחש מה היה עולה בגורלו של ראש העיר.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

פיוס עם איראן - הזדמנות לישראל / רון בן ישי

בניגוד לתל אביבים חסרי הסבלנות, מקבלים תושבי חיפה כגזירת גורל את קיומה של חומת הברזל והרעש שחוצצת בינם לבין חוף הים, באותה הכנעה שבה הם מקבלים את רוחות החמסין של חודשי הקיץ. מסילת הברזל שאורכה 20 ק"מ היא תוצאה של שגיאות תכנון עירוני מהעבר הרחוק, מתקופות שבהן חוף הים לא נתפש כמשאב לאומי-עירוני חשוב, אלא כעוד פיסת קרקע שיש לנצלה. כך הוקמו על קו המים בית חולים, קזינו, מכון מחקר ומבני תעשייה מכוערים להפליא, שהקרבה לים לא רק מזיקה להם, אלא גם משבשת את איכות חיי התושבים. גם תל אביב החלה את דרכה באופן דומה, אבל אבות העיר השכילו לסלק את רוב המטרדים הללו מאזורי החוף כבר לפני שנים רבות.

צדיקי חיפה, מלאכתם נעשית בידי אחרים. בפניהם עומדת הזדמנות מעניינת לתיקון המעוות. רכבת ישראל מתעדכנת ומתחדשת בקצב גובר ואנו משופעים בבשורות מרעננות על רכבת העמק, על הקו החדש לכרמיאל ועל המסילה החדשה לירושלים. פרויקט חשמול הרכבת, שאושר לאחרונה על-ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, מעניין במיוחד. מטרתו להחליף את מנועי הדיזל שבקטרי הרכבת למנועי חשמל. למרות היתרונות הרבים שיש למהלך הזה, חשמול עילי של המסילה בשטח עירוני יוסיף מפגע חזותי בצורת יער של עמודי חשמל, רשתות ברזל וגדרות ביטחון.

לרוע המזל, מתברר שעיריית חיפה בחרה לשמר את המפגע ולהשאיר את מסילת הברזל בתוואי הקיים, תוך הטמנה חלקית של המסילה במקומות נבחרים. זו החלופה הגרועה והיקרה מכל האפשרויות. היא תנציח את חגורת הברזל הסוגרת על העיר ותבלום כל אפשרות של פיתוח רצף עירוני עד חוף הים. חפירת תעלה סמוך לקו המים לאורך קילומטר וחצי במקביל לפארק הכט כרוכה באתגרים טכנולוגיים ותעלה יותר מחצי מיליארד שקלים. ועדיין לא דיברנו על כל תשעת הקילומטרים של מסילה המבתרת את העיר, ולא הזכרנו את שיבושי התנועה החמורים שצפויים לנו בתקופת הפרויקט.

ההיגיון הישר מחייב להזמין את חבורת הסינים החרוצים שחצבו את מנהרות הכרמל ולבקשם לחצוב לנו מנהרה נוספת באורך של כשישה קילומטרים מתחנת חוף הכרמל ועד לתחנת לב המפרץ. תמורת 600 מיליון שקלים בלבד יסירו הסינים היקרים הללו את חגורת הברזל מעל צווארה של חיפה היפהפיה. העיר תהיה מונגשת על-ידי שתי תחנות הקצה הקיימות וכל המסלול העירוני יוחלף על-ידי המטרונית. יש לזכור שכבר היום עוברת המטרונית במסלול מקביל למסילת הברזל ומייתרת את הרכבת ככלי תחבורה עירוני.

לחלופין, מנהרה של פחות מארבעה קילומטרים תוביל מתחנת חוף הכרמל לתחנת חיפה מזרח, תחנה שאיננה פעילה כיום, ומשם תמשיך אל לב המפרץ. חלופה זאת תהיה זולה עוד יותר, כ-400 מיליון שקלים. יתרונה בכך שתיצור קשר ישיר למרכז העיר התחתית, שבה נמצאים בתי המשפט, קריית הממשלה ועסקים רבים. ניתן אפילו לחסוך בנדל"ן ולחצוב את תחנת חיפה מזרח בקצה המנהרה, בדומה לתחנות הכרמלית.

יתרונן של שתי חלופות אלו בכך שמהלך ביצוען אינו פוגע במרקם החיים העירוני ובתנועת הרכבות התקינה ושתיהן מקצרות את אורך המסילה בכמחצית. שלא במתכוון, פרויקט החשמול יכול לשנות את פניה של חיפה לדורות הבאים ויאפשר גמישות בתכנון אורבני מודרני. הנושא נוגע לא רק לתושבי חיפה, אלא לכל אזרחי ישראל, שפרויקט החשמול ממומן מכספם.

אבא אבן נהג לומר כי אנשים ומדינות בוחרים בדרך הנכונה רק לאחר שניסו את כל האלטרנטיבות. למען כולנו, יש לקוות כי תחילתה של קדנציה חדשה בראשות העיר חיפה תחזיר את ההיגיון למשכן העירייה ותוכיח כי אפילו מר אבן טעה לפעמים.

פרופ' יצחק עורף ופרופ' אהוד קינן, חברי סגל הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, שניהם כיהנו בעבר כדיקני הפקולטה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל opinions@y-i.co.il