אני תמיד אופטימית: המורה שמאמינה בדו קיום
כמורה לערבית בבית ספר יהודי, החלום של חיכמת מואסי היה לגשר בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים ולהתגבר על הדעות הקדומות והחששות. פרויקט מיוחד עליו עמלה הפך לסרט מרגש שמראה שאם רוצים, הכל אפשרי
אני מאמינה בחיים משותפים ובשלום ושלווה לשני העמים, למרות כל הקשיים. כמורה ערביה בבית ספר יהודי, יש לי מטרה ושליחות: אני נוסעת כל בוקר מרחק לא קצר, אבל עובדת במקום שאני מאושרת בו ומוצאת את עצמי בו.
זה התחיל לפני שנתיים וחצי, ביום הראשון של חופשת פסח, צוות בית ספר "רביבים" בגני תקווה הוזמן לביתי בבאקה-אל-גרבייה. במהלך הפגישה הצעתי להם לבקר בבית ספר היסודי "אלראזי" בישוב, אחרי שפניתי דרך גיסי שעובד בבית הספר כמורה לספורט וממנו למנהל מר מוניר ענבוסי, שמיד נענה לבקשה והזמין את צוות המורים האורחים, וכאן התחיל הסיפור.
צוות "רביבים" התרשם מאוד מבית הספר החדש, ולשמחתינו גילינו ששני בתי הספר, "אלראזי" ו"רביבים", הם בתי ספר מתוקשבים. מכאן עלה הרעיון להתחיל בפרויקט מתוקשב שיקשר בין שני בתי הספר. זו היתה תחילתו של חלום שהחל לצמוח ולהפוך למציאות.
מתחילים לתקשר
בתחילת שנת הלימודים 2012-2013 התכנית יצאה לדרך: בתחילת חודש ספטמבר ביקשתי מתלמידי כיתות ו' בבית ספר "רביבים" להכין ברכות לתלמידי "אלראזי" לרגל חג הקורבן. התלמידים הכינו ברכות, קישטו צבעו, והברכות הועברו יום לפני היציאה לחופשת חג הקורבן. כל תלמיד ותלמידה בבאקה-אל-גרבייה קיבל ברכה אישית מתלמיד מבית ספר "רביבים", מחווה שגרמה להגברת ההתלהבות בקרב התלמידים. במקביל, לפני חג חנוכה תלמידי "אלראזי" הכינו ברכות לתלמידי "רביבים".
אחרי הברכות נקבעו תאריכים למפגשים סינכרוניים-מתוקשבים: מפגשים דרך המחשב שנערכים בו זמנית בין שני בתי הספר, ושני מפגשים פנים מול פנים שיהיו במהלך השנה.
במפגש המתוקשב הראשון, התלמידים משני בתי הספר התחברו לבלוגים מיוחדים שנפתחו לפרויקט זה. התלמידים התחלקו לקבוצות כאשר בכל בלוג יש שישה תלמידים: שלושה מ"אלראזי" ושלושה מ"רביבים". בבלוג הועלו המשימות שהתלמידים התבקשו לעשות במפגשים המתוקשבים.
לא אשכח את המפגש המתוקשב הראשון, שבו ניתנה משימת היכרות: כל תלמיד התבקש לכתוב פסקה על עצמו, וכמובן לצרף תמונה. הסברתי לבנות שיתחשבו בצד השני: בחברה הערבית, במיוחד בבאקה, הלבוש הולם ולא לובשים בגדים חשופים כמו בחברה היהודית. אז התלמידות שלי ב"רביבים" התחילו להתייעץ איתי לגבי התמונות.
למרות הרגישויות, לא הייתה שום התנגדות למיזם: התלמידים למדו להעריך ולהתחשב בתרבות של הצד השני. עד היום אני זוכרת את התלהבות הילדים כשהתחילו לראות את התמונות שהגיעו מבקעה ומהמידע שהעלו תלמידי "אלראזי" לבלוגים. כך החלה קריאה הדדית והתפתחו צ'טים וסיפורי חוויות: על התלמיד שאוהב לאכול שניצל, והתלמידה שאוהבת את להקת "וואן דיירקשן", ואמרות כמו: "הם שומעים שירים ואוכלים דברים כמו שלנו", החלו לחזור שוב ושוב.
מצאנו כל מיני דברים משותפים של שני הצדדים שנחשפו לשתי תרבויות שאף פעם לא הכירו לעומק. ומכאן התחילה ההתעניינות וכל כמה שבועות התקיים מפגש סינכרוני עם משימה חדשה ושונה.
באחת המשימות התלמידים התבקשו לצלם מקום ביישוב שהם אוהבים לבלות בו או נפגשים בו עם חברים. שני הצדדים צילמו והעלו לבלוגים את התמונות ויצרו בכלי שנקרא "ThinkLink" - סוג של סיפור דיגיטלי - שעל התמונה עצמה מופיעות נקודות שכשלוחצים עליהן יוצאת בועה שכתוב בה הסבר על המקום המסומן בתמונה. בפרויקט זה נפרצו גבולות והתלמידים המציאו כל מיני כלים מיוזמתם, רק כדי שכל אחד יתעניין בתמונה של השני ויכיר יותר.
אחרי כמה מפגשים מתוקשבים, כשהם כבר מכירים אחד את השני, הגיע הזמן שייפגשו פנים אל פנים. המפגש הראשון התקיים באמצע מרץ וההתלהבות הייתה עצומה. התלמידים שלי מ"רביבים" כל הזמן שאלו: "אני באמת הולך לראות ולפגוש אותם תלמידים שהיינו בקשר איתם בבלוגים?"
ארגנתי עם התלמידים יום מיוחד לכבוד התלמידים - האורחים מבקעה-אל-גרבייה - שכלל הפעלות ותחנות שילכדו את התלמידים משני בתי הספר ביחד. כשהגיעו, קיבלו את פניהם בשמחה. צוות ותלמידי "רביבים" נכנסו לטקס בו נאמרו ברכות ותודות על שיתוף הפעולה, היו מופעי ריקוד, הצגה, ושירה בערבית שתלמידיי ואני הכנו במיוחד עבור תלמידי "אלראזי". האושר על פני התלמידים הוכיח עד כמה הם נהנים ביחד.
שומרים על קשר
בתום המפגש נפרדו אחד מהשני והתחלפו במספרי טלפון ופייסבוק כדי שיוכלו לתקשר גם מחוץ למעגל של הבית ספר. לאחר המפגש הזה, הקשר נמשך לכל אורך השנה במפגשים המתוקשבים.
שנת הלימודים הסתיימה והבלוגים נסגרו, אך הקשר המיוחד שנוצר בין התלמידים הערבים והיהודים לא עצר בסיום שנת הלימודים ולא בסגירת הבלוגים, אלא רק התחזק. תלמידים ותלמידות רבים זכו להכיר את משפחות חבריהם ולבקר בבתי המשפחות.
השליחות שלי היא לחשוף בפני תלמידיי היהודים את התרבות והמנהגים שלי, לא רק ללמד את השפה, אלא להכיר לעומק. אני מאמינה מאוד שככל שהבן אדם ייחשף ויכיר יותר לעומק - זה יעשה את השינוי, זה ישנה דעות קדומות וייצור חשיפה והוגנות לאחר בחברה.
תמיד הייתי ואשאר אופטימית בנושא זה וזה כן מתחיל בילדינו - הדור של העתיד שיוביל אותנו יום אחד. חשוב לי מאוד שתלמידיי היהודים יגדלו ויזכרו שהמורה לערבית לימדה אותם ערכים אלה. לכן אני נותנת ומשקיעה מכל הלב בעבודתי ומאחלת שאמשיך לעמוד בציפיות ושתמיד נחיה רק בשלום ואהבה.
- הסרט "יחסים דור 3" מלווה את חיכמת מואסי, מורה ערבייה בבית ספר יהודי, שמנהלת פרויקט ניסיוני לדו-שיח אינטרנטי בין ילדים יהודים לערבים. הסרט מציג את החששות והפחד מדעות קדומות המעיק על חיכמת, ולעומתם את האופטימיות והרצון להכיר ולהיחשף לאחר של הילדים - דור דיגיטלי עם חזון ורוד. הסרט ישודר ביום שלישי 5.11 בשעה 21:00 בטלוויזיה הישראלית בערבית, ערוץ 33, ובשידור נוסף ב-8.11 בשעה 21:30.
לפנייה לכתב/ת 
