ארה"ב? "האירופים מתאמים ציתות המוני"
אירופה סערה בחודשים האחרונים בעקבות חשיפת תוכנית הציתותים של הממשל האמריקני, שאזרחים ומנהיגים אירופים היו מיעדיה. אבל היום מגיע תורה: מסמך שהדליף סנואודן מלמד על שיתוף הפעולה הנרחב של סוכנויות ביון אירופיות זו עם זו ועם חברות תקשורת, לצורך ציתותים ומעקב
עוד חדשות בעולם:
"אנשי אובמה רצו את קלינטון במקום ביידן"
יוון: נרצחו שני חברי המפלגה הניאו-נאצית
העיתון מצטט מסמכים שהדליף איש המודיעין האמריקני לשעבר אדוארד סנואודן, ולפיהם שיטות הפעולה של סוכנויות הביון האירופיות כוללות ציתות לכבלי סיבים אופטיים ופעילות חשאית עם חברות תקשורת פרטיות. העיתון טוען כי גרמניה, צרפת, ספרד, שבדיה והולנד הן מדינות שבהן סוכנויות המודיעין פיתחו שיטות מערב כאלה בשיתוף פעולה עם כמה עמיתים, בהם סוכנות המעקב הבריטית GCHQ.
החשיפה הזו באה יום אחד אחרי שגרמניה וברזיל גיבשו הצעת החלטה בוועדה של העצרת הכללית של האו"ם, ובה קריאה לחדול מציתותים אלקטרוניים מופרזים, איסוף מידע מוגזם וחדירות משמעותיות אחרות לפרטיות. בגרמניה יש בשבועות האחרונים זעם יוצא דופן על רקע החשיפה כי סוכנות המודיעין האמריקנית NSA צותתה לטלפון הסלולרי של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
ה"גרדיאן" מדווח כי מסמכים של ה-GCHQ שהדליף סנואודן מוכיחים שהסוכנות הבריטית לוקחת קרדיט על ייעוץ לעמיתיה האירופים בכל הקשור לעקיפת חוקים מקומיים שמטרתם להגביל את יכולותיהם לעקוב אחר יעדיהם. לפי מסמך משנת 2008, מרגלים בריטים התרשמו במיוחד מהסוכנות הגרמנית BND, שלה הייתה לדבריהם "יכולת טכנולוגית אדירה וגישה טובה ללב האינטרנט".
"הגשנו סיוע ל-BND... בהכנת התשתית לרפורמה או פירוש מחדש של החוקים המגבילים מאוד בכל הקשור לציתותים בגרמניה", נכתב ב-GCHQ. הסוכנות הבריטית היללה גם את הסוכנות הצרפתית DGSE ובמיוחד את קשריה הקרובים עם חברת תקשורת ששמה לא הוזכר, מערכת יחסים שממנה קיוו אנשי ה-GCHQ להפיק תועלת.
הוצג גם ניתוח דומה של סוכנויות המודיעין בספרד, שבדיה והולנד. סוכנות CNI בספרד זכתה לתשבוחות על קשריה עם חברת תקשורת בריטית שבשמה לא נקבו במסמך, וסוכנות FRA של שבדיה זכתה למילים חמות על חוק שהועבר בשנת 2008 ושהרחיב את סמכויות הפיקוח שלה.
הציתותים שסיבכו את ארה"ב
פרשת הציתותים של הממשל האמריקני פגעה מאוד בתדמיתו וסיבכה את אובמה גם בבית. מוקדם יותר השנה חשפו עיתונים אמריקניים ובריטיים שרשויות אכיפת החוק והביטחון וסוכנויות ריגול בארה"ב צותתו בשנים האחרונות לעשרות אלפי אזרחים אמריקנים דרך חברות טלפון, שירותי דואר אלקטרוני, חשבונות פרטיים ברשתות החברתיות ושירותים אינטרנטיים אחרים כמו תוכנת סקייפ. בהמשך התברר כי ההאזנה הייתה נרחבת בהרבה, וכללה גם מיליוני אזרחים ובכירי ממשל ברחבי העולם, כולל מדינות אירופיות הנחשבות לידידותיה הטובות ביותר של ארה"ב, כמו בריטניה, גרמניה וצרפת.
מבקרי תוכניות הציתות שנחשפו טענו כי מדובר בהפרה חמורה ובוטה של הזכות לפרטיות, ואפילו עיתונים ליברליים כמו "ניו-יורק טיימס", שבדרך כלל תומכים בנשיא ארה"ב ברק אובמה ובקו הכללי שהוא מייצג, מתחו עליו ביקורת קשה. אובמה עצמו ובכירי ממשל אחרים הגנו על תוכניות הציתות שנחשפו, הדגישו שהן נעשו בידיעת הקונגרס ובאישורו, והבהירו כי היקפן קטן מכפי שדווח. אובמה עצמו אמר כי במידע שנאסף בתוכניות אלה לא נעשה שימוש לרעה, וכי לא ניתן להבטיח "100% ביטחון ו-100% פרטיות". עם זאת, הוא הבטיח לבחון היטב את המדיניות כדי לדאוג שלא לפגוע בזכויות הפרט.
מי שחשף את תוכנית הציתותים הסודית הוא אדוארד סנואודן, איש מודיעין אמריקני שהחליט - לטענתו מטעמים אידיאולוגיים - להוציא לאור את הפרטים ונמלט לאחר מכן להונג קונג. מחשש שיוסגר לארה"ב הוא ברח משם לרוסיה, שהודיעה כי לא תמסור אותו לידי האמריקנים. הסתתרותו של סנואודן בנמל התעופה במוסקבה העכירה עוד יותר את היחסים בין רוסיה לארה"ב, שיודעים מתיחות הולכת וגוברת בשנים
האחרונות על רקע מעצר הדדי של מרגלים וסוגיות גיאו-פוליטיות כמו הגרעין האיראני ומלחמת האזרחים בסוריה, שבכל הקשור להן מתייצבים האמריקנים והרוסים משני צדי המתרס.
השבוע יצרה פרשת ההאזנות משבר דיפלומטי של ממש בין ארה"ב לגרמניה ולאיחוד האירופי בכלל, על רקע הגילוי שארה"ב האזינה לטלפון הסלולרי של הקנצלרית אנגלה מרקל. היא התקשרה לאובמה בשבוע שעבר כדי למחות על כך בחריפות. ביום ראשון בבוקר דיווח העיתון הגרמני "בילד" כי אף שאובמה הכחיש שוושינגטון מצותתת לטלפון של מרקל, בפועל לא רק שהדבר הזה אכן קרה - אלא שאובמה גם ידע ועודכן על ההאזנות למרקל באופן אישי מאז שנת 2010 לפחות. העיתון הגרמני ביסס את הדיווח על מקור ב-NSA. לפי הדיווח ראש ה-NSA קית אלכסנדר עדכן את אובמה על ההאזנות למרקל לפני שלוש שנים.
Read this article in English