היום בצהריים: ליקוי חמה חלקי
היום קצת אחרי השעה 15:00 ועד השקיעה ניתן יהיה לראות מישראל ליקוי חמה חלקי. אפשר לצפות באמצעות קרטון מנוקב אבל אסור להסתכל ישירות. רגע השיא - בשעה 16:00
ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר בין כדור הארץ לבין השמש ומסתיר חלק מהשמש (ליקוי חמה חלקי), כפי שנראה היום (א') אחרי הצהריים, או את כל השמש (ליקוי חמה מלא), מצופים המצויים על כדור הארץ. ליקויי חמה מתרחשים במולד הירח, כאשר הירח מצוי בין כדור הארץ לשמש.
השמש והירח נראים באותו גודל
מדוע אין ליקויי חמה מדי חודש? כיוון שהירח בתנועתו סביב כדור הארץ אינו חג בדיוק במישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש אלא במישור שיוצר זווית של כ-5 מעלות עם מישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש. לכן, כדי שיהיה ליקוי לא די שהירח יהיה במולדו, אלא גם סמוך מאוד למישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש. אגב – שמו של מישור הקפת כדור הארץ את השמש, מישור המילקה, נגזר מהמילה ליקוי.
כיוון שהירח קרוב פי 400 מהשמש אך קטן ממנה פי 400, גודלם הזוויתי של שני הגופים כמעט זהה. לכן, בליקוי חמה מלא, הירח מסתיר את דיסקת השמש לפרק זמן קצר עד דקות. לעתים, כאשר הירח מצוי במרחק הגדול מכדור הארץ (בגלל מסלולו האליפטי, מרחקו מכדור הארץ אינו קבוע), דיסקת הירח קטנה מדיסקת השמש ולכן הליקוי הוא טבעתי (נראית טבעת של דיסקת השמש מסביב לדיסקת הירח).
גם וגם
הליקוי היום הוא ליקוי חמה היברידי שבמהלכו ייראה ליקוי טבעתי וכן ליקוי מלא. זאת כיוון שבמרכז המסלול של הצל שמטיל הירח על כדור הארץ, הגודל הזוויתי של השמש והירח זהים כמעט לחלוטין.
בשלב של הליקוי שבו גודלו הזוויתי של הירח יהיה קטן מזה של השמש ייראה ליקוי טבעתי ואילו באמצע הליקוי, אז הירח יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במהלך הליקוי, ייראה ליקוי מלא. הסיבה היא השינוי הקטן במרחק של הירח מכדור הארץ בתחילת ובסוף הליקוי – אז מרחקו מאיתנו גדול מאשר בשיא הליקוי. לכן, בתחילת ובסוף הליקוי הנוכחי הירח אינו מסתיר את דיסקת השמש במלואה.
מתי זה קורה?
שיא הליקוי ייראה באוקיינוס האטלנטי דרומית לחופי מערב אפריקה והוא יתרחש בשעה 12:47:35.7 זמן עולמי (14:47 שעון ישראל). בשיא הליקוי, גודלו הזוויתי של הירח יהיה גדול ב-1.6% בלבד מגודלה הזוויתי של השמש. בשיא הליקוי משך הזמן בו ייראה הליקוי המלא יהיה דקה אחת ו-39 שניות. השיא אצלנו יתרחש בשעה 16:00.
הליקוי יחל כאשר הירח יתחיל להסתיר את השמש עבור צופים בחופיה המזרחיים של יבשת אמריקה בשעה 10:04:33 (כל הזמנים הם לפי זמן עולמי, UT). אז ייראה צל על השפה העליונה של השמש עם זריחתה. שלב זה יסתיים בשעה 11:05:17 אז תכוסה כל השמש בליקוי מלא. הליקוי המלא יסתיים בשעה 14:27:43 מזרחית לסומליה. נקודת הצל האחרונה על השמש השוקעת תיראה בשעה 15:28:21 באירן ובמפרץ הפרסי.ישראל מצוי צפונית לקו בו עובר הליקוי המלא ולכן אנו נראה רק ליקוי חלקי.
הכי גדול באילת
הליקוי ייראה ממערב ארה"ב, מחלקה הצפוני של יבשת דרום-אמריקה, ממרכז האוקיינוס האטלנטי, מרובה של אפריקה, מדרום אירופה, מטורקיה ומהמזרח התיכון. הליקוי ההיברידי יחל כליקוי טבעתי מזרחה מהחוף המזרחי של ארה"ב, יהפוך לליקוי מלא מדרום לאיזור חוף השנהב ויחזור להיות ליקוי טבעתי במרכז אפריקה עד סוף הליקוי המלא.
להלן נתונים עבור מגע ראשון ומגע אחרון למספר מקומות בישראל (מעוגל לדקה הקרובה). הליקוי הגדול ביותר יהיה באילת והקטן ביותר בקרית שמונה.
קריית שמונה מ-15:13 עד 16:39
חיפה מ-15:13 עד 16:40
ירושלים מ-15:12 ועד 16:43
תל אביב מ-15:12 ועד 16:43
באר שבע מ-15:12 ועד 16:44
אילת 15:11 ועד 16:49
ליקוי החמה הבא שייראה מישראל יהיה ב-20 במרס, 2015, ויהיה אף הוא ליקוי חלקי ולאחריו רק ב-21 ביוני 2020 (חלקי אף הוא).
איך צופים בליקוי?
ראשית – אין לצפות בשום מקרה באופן ישיר על השמש או מבעד לטלסקופ או למשקפת – סכנת עיוורון או נזק בלתי הפיך לעין! יש לצפות בשמש רק מבעד אמצעים המיועדים לצפייה בשמש.
שימו לב: משקפי שמש, זכוכיות מפויחות, תשלילים וכדומה אינם מתאימים ומסוכנים מאוד!
למי שלא הספיק להצטייד באמצעים לצפייה בשמש (משקפי ליקוי, מסננים מיוחדים), יש דרך פשוטה לראות את הליקוי, על ידי הטלת דמות השמש על משטח. זאת עושים על ידי ניקוב חור זעיר בקופסת פח או קופסת קרטון. הנקב פונה את השמש והקרניים של השמש העוברות מבעד הנקב המוטלות על משטח יוצרות את בבואת השמש הלוקה. זהו למעשה העיקרון של מצלמה, כאשר במקום עדשת המצלמה אנו משתמשים בנקב. גם קרני השמש הלוקה העוברות בינות עלים של עץ תיצור בבואות רבות של שמש לוקה על האדמה.
מצפה הכוכבים בגבעתיים יקיים תצפית על הליקוי החל מהשעה 14:45 באמצעות טלסקופים מיוחדים. במידה ותנאי מזג האוויר יתאימו, יועברו תמונות מהליקוי בשידור חי באתר זה. מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים ולוח שנה אסטרונומי לשנת 2013 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
