שלב אחרי שלב: לגרום לילד לישון לילה שלם

התעוררויות מרובות של ילדים באמצע הלילה הן סיוט - עבור הילדים וההורים כאחד. בכתבה הקודמת דיברנו על הקשיים שהורים חווים בהשכבה של הילד לישון. אבל קשיים אלה מתגמדים לנוכח המצוקה האדירה שהורים חווים כשהם צריכים לקום מספר פעמים בלילה לילדכם הבוכה או להתעורר כשהוא המגיע אליהם למיטתם. הם עצבניים, מרירים, מתוסכלים, ובעיקר עייפים עד מוות! הם לא מצליחים לישון היטב לפני שהילד מתעורר, שכן הם במתח ובהיכון, והם גם לא ממש מצליחים לחזור לישון לאחר שהילד מתעורר ומעיר אותם. שנתם נפגעת מאוד, ובעקבות כך גם יומם נהרס. בכתבה זו אנסה לעזור לכם להתמודד טוב יותר עם התעוררויות מרובות של ילדים במהלך הלילה, ואולי אף להפסיקן לגמרי.

כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים

מדוע ילדים קטנים לא ישנים באופן רצוף?

ילדים קטנים יכולים להתעורר בגלל סיבות פיזיולוגיות או פסיכולוגיות. הם מתעוררים כשחם להם, קר להם, כואב להם, מציק להם; כשהם מנוזלים, משתעלים, קצרי נשימה; כשהם סובלים מאף סתום, גרון כואב, שיניים כואבות, אוזן מציקה.

בית ספר לשינה - כל הכתבות בערוץ הורים :

כך תגרמו לילדכם ללכת לישון - ללא בעיות

שוב ישנתם רק 3 שעות בלילה? בי"ס לשינה טובה

אולם פעמים רבות יותר ילדים קטנים מתעוררים בגלל סיבות פסיכולוגיות: הם חולמים חלומות מבעיתים ומתעוררים בפחד; הם חסרים את חום ההורים כשהם מתעוררים במקרה; הם התרגלו להירדם כשההורה לידם ולכן בוכים ודורשים את נוכחותו כשהם מתעוררים בגלל סיבה זאת או אחרת; הם מחפשים תשומת לב, ומעריכים שבלילה יוכלו לקבל אותה כי ההורה חלש.

תינוקות: עד גיל שנה וחצי

להימנע מהאכלת לילה

בחודשי החיים הראשונים חרדת ההורים מרקיעה שחקים, גם כשהילד ישן. הם חרדים שמא ילדם לא אוכל מספיק, ומפרשים בכי שלו באמצע הלילה כקריאת רעב. מאחר שיכולת הילד לתקשר את מצוקתו קטנה מאוד בגילאים אלה, ההורים מאוד מתוסכלים שהם לא מצליחים להבין את הבכי שלו במהלך הלילה, ועלולים להוציא אותו ממיטתו שלא לצורך. לכן אני מציע לכם:

להימנע מהאכלת לילה.

האכלה לילית בכל צורה יוצרת הרגל שעשוי לגרום לילד להתעורר כמה פעמים בלילה. אם האכלה במהלך הלילה (בהנקה או מבקבוק) ממשיכה להתקיים אחרי גיל שנה, סביר להניח שהדבר יהיה מלווה ביקיצות לילה רבות גם לאחר הגמילה. הילד מפיק הנאה רבה כל כך מהיניקה, ולכן הוא ימשיך לדרוש אותה כחלק בלתי נפרד מהשינה. 

התינוק צריך להתרגל בהדרגה לאכול פחות בלילה, כדי שלא להתעורר כתוצאה מרעב. אפשר לדלל חלב בבקבוק במים ואפשר להתחיל להקטין את מספר ההנקות ולא להיניק במהלך הלילה. אם התינוק מתעורר ובוכה, כדאי שהאב, תוך שיתוף פעולה עם האם, יתגייס להרגעת התינוק, מאחר שריחה של האם, כולל הריח של חלבה, עשוי לגרום לתינוק להשתוקק עוד יותר לינוק ממנה. כשהתינוק גדל, יש להפסיק להאכילו בלילה בכלל.

לא למהר להוציא את הילד מהמיטה, גם כשהוא מתעורר לכאורה בבכי

במקרים רבים ילדים מתעוררים התעוררות חלקית במהלך הלילה ומשמיעים קול בכי או יבבה קצר. ילדים בריאים שבים ונרדמים בכוחות עצמם. אולם הורים הממהרים להוציא את הילד מהמיטה בשל כל מלמול או בכי מעירים אותו לחלוטין ומונעים ממנו לחזור ולהירדם בצורה תקינה.

לכן, אם תינוק או פעוט משמיע קול בכי במהלך שנתו, כדאי מאוד להמתין כמה רגעים ולראות אם הוא חוזר ונרדם או שבכיו מתגבר. אם הבכי מתגבר וניגשים אליו, גם אז כדאי לנסות להרגיעו במגע ובליטוף בעודו במיטה, מבלי להוציא אותו, אולי הדבר יספיק כדי לאפשר לו להירדם מחדש.

מוצא אחרון: שיטת "להוציא, להרגיע, ולהחזיר"

אם הילד לא מצליח להירגע וממשיך בהתעוררויות תכופות במהלך הלילה כדאי להשתמש בשיטת "להוציא, להרגיע, להחזיר" שהוזכרה בכתבה הקודמת: ההורה מוציא את התינוק הבוכה מהמיטה, לאחר שלא הצליח להרגיעו על ידי מגע ודיבור, מחבקו באהבה, מרגיע אותו על ידיו (בנענוע, בליטוף, בדיבור רך), ומחזירו במהירות האפשרית למיטתו.

פעוטות: עד גיל שלוש

הימנעו מכל אינטראקציה מיותרת

בגילאים אלה הילד הקטן מסוגל להבהיר יותר את רצונו לצאת מהמיטה, במיוחד אם הוא כבר במיטת מעבר. לכן, אני מציע לכם: להימנע מכל אינטראקציה מיותרת עם הילד במהלך הלילה.

המעיטו לדבר אל הילד, אל תשחקו איתו, גם כשאתם נשארים לידו כדי להרגיע ולהרדים אותו. למשל, אֵם מביאה בלילה מים לילד שביקש זאת, וזה בסדר, אבל בינתיים היא משוחחת איתו, משמיעה לו דברי אהבה ותמיכה, או דברי תוכחה. כך הילד לומד שבלילה מדברים ורבים ולא רק ישנים. אם, לעומת זאת, האם תביא לו את המים ותחזור לחדרה, או שתישאר לידו אבל תסרב לדבר איתו, אלא רק תאמר "ששש... עכשיו ישנים", הילד ילמד שבלילה ישנים - לא מדברים ולא משחקים.

אם הילד בכל זאת מתעורר ולא מצליח להירדם, ואף יורד ממיטתו ומגיע להורים - בסלון, בחדר שינה - כדאי להשתמש בשיטת ההתרחקות ההדרגתית שהוזכרה בכתבה הקודמת. על פי שיטה זו ההורה מחזיר את הילד למיטתו כל פעם מחדש, יושב קרוב לילד עד שהוא נרדם, וכך בכל התעוררות. בהמשך, במהלך מספר לילות, הוא מחזיר את הילד למיטתו אך מתרחק ממנו בהדרגה, עד שהילד נרדם בצורה עצמאית כשהוא מתעורר בלילה.

ילדים קטנים: גיל הגן

לישון - רק במיטה

בגילאים אלה ילדים מפתחים פחדים מפני שהייה לבד, מפני החושך, מפני מפלצות ועוד. הם עשויים לקום באמצע הלילה, בוכים, וכשההורים לא מגיעים אליהם, הם מגיעים אל הוריהם. ואולם חלק גדול מההתעוררויות במהלך הלילה של הילד וההגעה למיטת ההורים הם הרגל נרכש. לכן, אני מציע לכם: לא לוותר על השכבה שגרתית של הילד במיטתו, על אף ההתעוררויות שלו בלילה.

יש הורים שמתייאשים, מרימים ידיים לגמרי ומזמינים מראש את הילד למיטתם, לילה לילה, כדי למנוע את הסבל הלילי הכרוך בהתעוררויות המרובות של הילד. על אף שאפשר להבין ויתור גדול זה, הוא מוטעה! חשוב להעביר לילד את האמונה ביכולתו להתמודד עם הקשיים שמעוררת השינה, ולא פחות מכך, את ביטחונם של ההורים בעצמם שיוכלו לעזור לו בעת צרה. לכן גם אם בלילה הקודם אפשרתם לילד לבוא למיטתכם, וגם אם בלילה הקודם ישנתם בחדרו - יש להתחיל כל לילה בהשכבה רגילה של הילד במיטתו.

ובכל זאת, אם הילד ממשיך להתעורר הרבה במהלך הלילה ודורש לישון איתכם, אני לא מציע להיכנע לדרישתו על פי נטיית הלב הוותרנית, אך גם לא כדאי להיאבק בו ולהכריחו לישון במיטתו, על פי נטיית הלב העקשנית. במקום זאת, אם אין ברירה, כדאי להשתמש בשיטת המזרן שהוזכרה בכתבה הקודמת. על פי שיטה זו, יש להחזיר בעקביות את הילד למיטתו, ולאחר מספר מסויים של התעוררויות (או לאחר ההתעוררות הראשונה), ההורה נשכב על מזרן או מתיישב על כורסה שהכין מראש בחדרו של הילד, עד להירדמות הילד.

לדבר עם הילד על פחדי הלילה שלו ביום - לא בלילה

אם הילד מתעורר בלילה בפחד, או מדווח על פחדים בלילה, הטיפול בכך צריך להיעשות במהלך היום ולא בלילה. בכתבה הבאה ארחיב על דרכי הטיפול בפחדי הלילה של הילד הגורמים לו להתעורר במהלך הלילה.

הכותב הוא פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני. הכתבה מבוססת על ספרו החדש "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך", בהוצאת מודן. לאתר של חיים עמית.  לקורס הדרכה באינטרנט בגישת המנהיגות ההורית בהדרכת חיים עמית לחצו כאן