בעל הדירה מטריד בלי סוף? יש מה לעשות

יחסי שכירות הם כר פורה לתככים ומריבות בין המשכיר לשוכר. פעמים רבות מתעוררים חילוקי דעות בין בעל הבית לדייר בנוגע לנכס המושכר, שעלולים לנבוע ממצבו הפיזי של המושכר, אי תשלום שכר דירה וכו'. לעתים אף יש משכירי דירה שפועלים באופן כוחני כלפי השוכרים, בצורת "בעל המאה הוא בעל הדעה", וסבורים שלאור העובדה שהם בעלי הנכס ולמרות שהוא הושכר לשוכר - מותר להם לעשות בו כרצונם.

עוד כתבות במדור "דירה להשכיר " בערוץ הנדל"ן :

• שוכרים דירה מפוצלת? כך תגנו על עצמכם
  
• זכרון דברים בשכירות: לחתום או לחכות?
  
• מדריך: אפשר להפר חוזה שכירות לפני הזמן?
  

מניעת הטרדה מאיימת

שוכר שסובל ממטרדים רבים מצד המשכיר יכול לפועל במספר אופני פעולה. ראשית, השוכר יכול להגיש תביעה למתן צו מניעה זמני או קבוע כנגד משכיר הדירה, אשר בה יעתור לבית המשפט בבקשה שיקבע בהחלטה שיפוטית כי המשכיר יהיה מנוע מלהטריד את השוכר ולפעול כנגדו.

במקביל, יכול השוכר להגיש תביעה כספית כנגד המשכיר, בה ידרוש לקבל פיצוי כספי עקב אי הנוחות, הפרת הפרטיות ועוגמת הנפש שנגרמו לו כתוצאה ממעשיו המטרידים והפסולים של המשכיר. אולם לרוב, בירור תביעות אלה אורך זמן רב ומצריך השקעת משאבים רבים.

אפיק פעולה נוסף, זמין, מהיר ואפקטיבי העומד בפניו השוכר הוא לפתוח בהליך משפטי למתן צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד משכיר הדירה. מטרתו של חוק מניעת הטרדה מאיימת הוא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.

עוד קובע החוק שהטרדה מאיימת נחשבת, בין היתר, להטרדה בכל דרך שהיא, נקיטת איומים, פגיעה בפרטיות, פגיעה בחירות, בילוש, מארב, התחקות, יצירת קשר בעל פה או בכתב ופגיעה ברכוש ובשם הטוב. כל זאת, אם הוכח שבנסיבות הנתונות יש בסיס סביר שהמטריד אכן ביצע את אלה כלפי הנפגע. גם נקיטת מעשים אלה באופן עקיף, על ידי צד ג' מטעם המטריד, ייחשבו כהטרדה מאיימת.

היתרון בנקיטת הליך קבלת צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד המשכיר, הוא בכך שמדובר בהליך משפטי פשוט יחסית, לא יקר וקצר לבירור. בנוסף, ברבים מהמקרים אין צורך להסתייע בשירותיו של עורך דין, אם כי רצוי לעשות כן, וניתן אף למלא את הטפסים הנדרשים המצויים במזכירות בתי המשפט בכתב יד ולהגישם.

יתרון נוסף בהליך זה הוא העובדה שלעתים פעולה מסוימת אינה נחשבת כעבירה פלילית, אך עדיין תוכל להיחשב כהטרדה מאיימת. בסופו של הליך זה, וככל שבית המשפט התרשם כי פעולותיו של משכיר הדירה אכן מהוות הטרדה מאיימת, יכול בית המשפט להוציא צו כנגד משכיר הדירה, לפיו יהיה עליו להימנע מהטרדת השוכר לתקופה (ראשונית) שלא תעלה על שישה חודשים, ולקבוע תנאים נוספים בצו.

איזון בין הצדדים

יחד עם זאת, מתן צו המניעה אינו ניתן בחלל ריק ובקלות. הפעלתו של החוק למניעת הטרדה מאיימת צריכה להיעשות באופן מושכל, באופן שתכליתו ומטרתו יושגו, ומנגד - שלא לפגוע יתר על המידה בחירויות יסוד של בעל הדין אשר כנגדו ניתן הצו, נוכח הוראות חוק יסוד האדם וחירותו. מכאן, שיש לשקול ולבצע איזון בין זכותו הקניינית של משכיר הדירה, לבין זכות השכירות והחזקה שניתנה לשוכר בה.

כך לדוגמא, במקרה שבו הטריד משכיר דירה את שוכריה, איים עליהם פיזית, נהג כלפיהם באלימות, וניתק מעת לעת את הדירה מחשמל ומים כדי שיצאו מהדירה בסוף תקופת הסכם השכירות, ולא ינצלו את תקופת האופציה שניתנה להם, נתן בית המשפט צו הרחקה כנגד המשכיר מהדירה, תוך קביעה כי עליו להימנע מלהטריד את השוכרים.

במקרה אחר, בו הטריד משכיר שוכרת בדרכים שונות, נתן בית המשפט צו הגנה למניעת הטרדת השוכרת, בו נקבע כי המשכיר יימנע מיצירת קשר עם השוכרת, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בטלפון רגיל ובין בטלפון סלולרי, לרבות איסור משלוח מסרונים בכל דרך שהיא, ולרבות פייסבוק או כל רשת חברתית אחרת.

במקרה אחר, בו משכיר הטריד שוכרת, שלח לה מסרונים מאיימים, שלח אנשים מטעמו לאיים עליה והגיע לעתים תקופות לביקור בדירה, ניתן צו האוסר על משכיר הדירה לאיים על השוכרת ולהיכנס לדירה, ולהימצא במרחק חמישה מטרים ממנה.

הכותב הוא עו"ד מומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי . האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני