הילדים שאבדה להם הדרך: חינוך ללקויי למידה
"המציאות מראה שכל אחד יכול לרכוש מיומנויות מפצות כאלו ואחרות, אבל לא כל אחד יכול לגייס את הכוחות והאמונה לשם כך" - מיכל סגל, מורה לתלמידים בעלי לקויות למידה, מסבירה מדוע בחרה במסלול הוראה מיוחד ועד כמה חשוב לה לאפשר לילדים הללו לפרוח
ואכן אלו הם חיי. מהרגע שסיימתי את לימודי התואר, הילדים הייחודים האלה הם חלק בלתי נפרד מחיי. התחלתי עם לקויי השמיעה ומהר מאד הגעתי אל לקויי הלמידה ומזה 15 שנה אנחנו צועדים יחד לקראת החזרת המסוגלות העצמית, תחושת הערך העצמי וכמובן ההתמודדות היומיומית עם הקשיים הלימודיים.
מדובר בילדים שאבדה להם הדרך פעמיים. פעם אחת, בדרך כלל עם הכניסה למערכת הבית ספרית, כאשר נחתה עליהם ההכרה שהם שונים מחבריהם - "לכולם הולך קל ולי לא", ובפעם השנייה, כשהמערכת לא הצליחה לתת להם מענה ולעיתים אף חיזקה את תחושת חוסר המסוגלות שלהם ע"י הערות שלא במקום מצד מורים שונים.
לפרוץ מחסומים יומיומיים
להיות מורה לילדים אלו, זהו אתגר רציני ששכרו הוא סיפוק אדיר. אם אשאל את עצמי מה כל כך מיוחד בהוראה הזו? אענה מיד - ההתמודדות עם החלקים הרגשיים. המציאות מראה שכל אחד יכול לרכוש מיומנויות מפצות כאלו ואחרות, אבל לא כל אחד יכול לגייס את הכוחות והאמונה לשם כך. לכן אני מוצאת את עצמי תמיד, יום יום, עובדת על השלת המחסומים הרגשיים שהילדים פיתחו לאורך השנים כדי להגן על עצמם מאותן תחושות רעות של חוסר הצלחה. וכשזה מצליח - וואו - ההצלחות הלימודיות לא מאחרות לבוא ואיתן חיזוק האגו של הילד, כמו פרח שנבל, קיבל דישון ומים במידה הנכונה, והנה הוא פורח שוב. כל אחד מהם הוא פרח מדהים שצריך להציל מקמילה.
הימים איתם לא תמיד פשוטים. מה שנקרא "יום עסל יום בסל". זה בא לידי ביטוי ביום אחד שאתה נכנס לכיתה והילדים קשובים ומבינים ואז מגיעים למחרת וכאילו לא היה יום האתמול וצריך להתחיל הכל מחדש. קשיי הזיכרון, השיום, הבנת הנקרא וכד' - הכל משתלט ומראה את אותותיו. או יום אחד שבו לומדים לקראת מבחן ועונים על שאלות הכנה, הילד מפגין בקיאות ונראה שהוא בדרך הנכונה ואז מגיע יום המבחן ויש "בלקאאוט" ומיד מגיעה קריסה רגשית ותחושה של חוסר אמון בעצמי ואני כמורה צריכה לאסוף את השברים ולהראות שיש תקווה ויש יכולות ואסור לוותר.
אלו ילדים שאתה לוקח אתך הביתה בראש כל הזמן. בכוונה אמרתי בראש ולא בלב, כי זה מובן מאליו. בראש כי כל הזמן אני חושבת על איך להגיע אל ילד זה ואיך אל ילד אחר, ואיך אשנה את דף העבודה בשביל הילד הזה שעדין מתקשה בקריאה ובשביל הילד האחר שמתקשה בכתיבה. ברור לי שאם לא אקח אותם איתי הביתה אז גם הם לא יגיעו ליעדם - להיות מאושרים כי הצליחו.
הצלחה היא דבר יחסי. עבורי הצלחה כמורה לתלמידים לקויי למידה היא היכולת ליצור אצלם שינוי בתפיסה שלהם לגבי יכולתם. ילד שייפרד ממני בסוף השנה ויאמר - אני יודע שאני יכול. אני את שלי עשיתי.
מיכל סגל היא מנהלת עמותת מרום לחינוך ולקידום לקויי למידה ומורה בתיכון מרום, תיכון ייעודי ללקויי למידה.
- עמותת מרום מפעילה את תיכון מרום בכפר הירוק לתלמידים בעלי לקויות למידה - תלמידים שנשרו מהמערכת הפורמלית ועדיין רוצים להוציא בגרות ולהצליח. בוגרי י"ב עמלו בשנה שעברה על שני פרויקטים להגברת המודעות ללקויי הלמידה בחברה: מיצגי קנבסים המבוססים עפ"י מילים של שירים שמבוצעים ע"י זמרים ידועים ככלי לביטוי תחושות התלמידים, תוך שימוש חזותי במילות השירים להעברת המסרים האישיים.
- בימים אלו מציגה העמותה תערוכה של שני פרויקטים אלה תחת השם: "כך היינו". הפתיחה הרשמית בהשתתפות כל הידוענים שסייעו לפרויקט תתקיים ביום חמישי 14.11 בשעה 18:00. כל ההכנסות ממכירת היצירות יועברו כתרומה למלגות לימודים לתלמידים ליקויי למידה מעוטי יכולת.
- התערוכה מתקיימת בגלריה ZOA על שם דבורה פישר, בבית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש 1, תל אביב, טלפון בגלריה - 03-6959341 שעות פתיחה: א-ו' 10.00-22.00, מוצ"ש 19.00-22.00
לפנייה לכתב/ת 
