המיצ"ב החברתי: "כרטיס אדום למדינה"
נתוני בחינות ההשוואה, שהציגו פער הולך וגדל לטובת העשירים והחזקים, אינם אלא תמונת מראה לסדר העדיפויות הלאומי, כך הסבירו אנשי חינוך. "אם לא נתעורר, הפערים רק יחמירו ויסכנו את היציבות במדינה", הוסיפו
סימני שאלה ערכיים וקיומיים ששומטים את הקרקע המוסרית מעתידה של מדינת ישראל, כך נותחו נתוני בחינות המיצ"ב שפורסמו היום (א'). מומחי חינוך ששוחחו עם ynet תקפו את הנושא מזוויות שונות, אך התכנסו כולם תחת שורה תחתונה אחת: המשך המגמה המאפשרת חינוך טוב יותר לאוכלוסייה חזקה יותר תוביל בהכרח לקריסה חברתית עתידית.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
'ה-NSA עקבה אחר מטרות צבאיות ישראליות'
10 דקות בטרמינל: היורה שחיפש מאבטחים
"על מערכת החינוך לראות בתוצאות אלה כרטיס אדום ששם את עתידה הכלכלי והערכי של המדינה בסימן שאלה", אמר פרופסור שמעון עמר, ראש המכללה האקדמית להכשרת מורים "אוהלו" בקצרין. "הפערים המעמיקים מצביעים על כך שהפדגוגיה הנוכחית נכשלה מהגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה". לדבריו, הפדגוגיה החדשה צריכה להיות "דינאמית ומתאימה לכל ילד, בפריפריה ובמרכז, יהודים וערבים. פדגוגיה שאינה תלויה בכיסם או מיקומם הגיאוגרפי של הורי התלמיד".
הבחינות שמתקיימות אחת לשנתיים בדקו כ-113 אלף תלמידים מ-1,131 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. הן בדקו את תלמידי כיתות ב', ה' ו-ח' בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, שפת אם ומדעים, והדגישו, על פי הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, עליות רב-שנתיות בהישגים ושיפור יחסי ב"אקלים הבית ספרי".
מבחני המיצ"ב הציגו לאורך השנים פערים ניכרים בהישגי תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי והדגישו שורה תחתונה חדה: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.
כך, לדוגמה, נרשמה בשנים האחרונות במבחנים במדע, טכנולוגיה ומתמטיקה לכיתות ח' התרחבות בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה - בקרב דוברי עברית וערבית כאחד. במבחן במתמטיקה לכיתות ח' חלה עלייה מצטברת בהישגי דוברי העברית אך ורק בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ובינוני. הישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך נותרו ללא שינוי של ממש לאורך כל שש השנים שנמדדו.
לדבריה, "הפערים מדגישים את חשיבות נושא התקצוב הדיפרנציאלי. העדפה מתקנת בחינוך היא קריטית, כי ילד שנולד ברשות מקומית בחתך סוציו-אקונומי נמוך 'נהנה' מתקציב המדינה בלבד, וילד שגדל בבית מבוסס או ברשות מקומית 'חזקה' נהנה משלושה תקציבים: תקציב הרשות המקומית, תקציב ההורים ותקציב המדינה".
יו"ר הנהגת ההורים העירונית בבאר שבע אבנר ביטון הוסיף כי "במקומות שבהם יש להורים יכולת כלכלית להשקיע בילדיהם, הציונים בהתאם. גם אם התלמיד חלש, הוא יוכל להיעזר בשיעורים פרטיים ובתגבורים, מה שלהורה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לא מתאפשר. רואים
את זה לא רק בין מרכז לפריפריה או בין יהודים לערבים. אני בטוח שגם בתל אביב קיימים פערים בין ילדי רמת אביב לילדי דרום העיר".
אורן יהי שלום, מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי", לא הופתע מהתוצאות וקרא לשר החינוך שי פירון "לממש את חזונו" ולהכריז על רפורמה שתצמצם את הפערים. "המערכת לא מצליחה להקנות לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש ולתלמידים ערבים את הכישורים הנדרשים כדי להצליח בעידן המודרני. אם מדינת ישראל לא תתעורר הפערים רק יחמירו ויסכנו את היציבות החברתית והכלכלית שלה", הדגיש.
ועדת החינוך של הכנסת צפויה לקיים דיון מיוחד בנושא במסגרת כנס שדרות בעוד כשבועיים, אך יו"ר הוועדה, ח"כ עמרם מצנע (התנועה), הסביר כבר עתה כי "מדובר בתמונת מצב עגומה שעלינו לשנות בהקדם".
לפנייה לכתב/ת 
